ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מאי 2012

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

תבנית ציטוט פסוקים במלבי"ם

1) תודה על כל המאמץ לנסות לסדר את תצוגת הפסוקים עם טעמי המקרא במסך שלי :-) ניסיתי להנמיך את הגודל עוד יותר כדי להנמיך את הרווחים בין הטעמים והאותיות, אולי גם זה יעזור. אם אצלכם זה נראה בסדר אז אוותר בסופו של דבר. אם גם אצלכם זה נראה מרווח מדי אז אבקש אולי שנעביר את התבנית לציטוט של פסוקים עם ניקוד בלבד, בלי הטעמים (שאלו כן מוצגות בצג שלי יפה).

שיניתי את תבנית:ציטוט פסוק במלבי"ם לציטוט של פסוקים עם ניקוד בלבד. השינוי הוא קל ופשוט, כך שאין שום בעיה לצטט עם טעמים או עם ניקוד, לפי שיקול דעתך. --אראל סגל • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ב 07:23, 1 במאי 2012 (IDT)

מדהיםDmokhtar (שיחה) 17:22, 1 במאי 2012 (IDT)

בקשה 2) האם יש דרך קלה שיופיע לפני הפסוק גם את אות הפסוק עצמו (למשל "א: וידבר ה'...") לפעמים אני מצטט במלבי"ם שני פסוקים שאינם סמוכים אחד לשני והייתי רוצה שהקורא יבין את זה על ידי ראיית האותיות הדולגות בין שני הפסוקים... למשל כאן בסימן מ'.

הוספתי. --אראל סגל • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ב 07:23, 1 במאי 2012 (IDT)

תודה רבה!Dmokhtar (שיחה) 17:22, 1 במאי 2012 (IDT)

בקשה 3) האם יש דרך קצרה לצטט תוך שורה אחת של CODE שני פסוקים שונים ורחוקים אחד לשני. כך למשל את הדוגמא שהבאתי למעלה, רציתי לצטט גם פסוק י וגם פסוק יב. נאלצתי בעריכה לכתוב שתי שורות נפרדות לציטוט, האם זה מוכרח?--Dmokhtar (שיחה) 16:20, 25 באפריל 2012 (IDT)

אתה מתכוון שתוכל לכתוב משהו כמו {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|יד|י יב טו כ}} והוא יבין שצריך לצטט 4 פסוקים? אני לא מכיר דרך לעשות את זה באופן כללי לכל מספר של פסוקים, אולי מישהו אחר מכיר? בכל מקרה אפשר לכתוב תבנית מיוחדת שתעשה את זה לשני פסוקים, אם זה מקרה נפוץ. --אראל סגל • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ב 07:23, 1 במאי 2012 (IDT)

כן לזה התכוונתי. בסדר. בינתיים אסתדר בציטוטים נפרדים. לכן הסרתי בתבית של הציטוט את הLINE BREAK שהיה, כי לא נראה טוב כאשר מצטטים שני פסוקים או יותר. תודהDmokhtar (שיחה) 17:22, 1 במאי 2012 (IDT)

4) בנוסף, הוספתי סימני קטע לדוגמה בספרא (מלבי"ם) פרשת יולדת פרק א. הסימנים האלה מאפשרים להכליל קטעים מתוך הדף הזה בדפים של פסוקים, לדוגמה, ספרא על ויקרא יב ג, ספרא על ויקרא יב ד. היופי הוא, שעכשיו המדרשים הללו נכללים אוטומטית גם בספרא על ויקרא יב, גם במקראות גדולות - מ"ג ויקרא יב ג, וגם בדף של הפסוק ויקרא יב ג. אתה מוזמן להוסיף סימנים כאלה בשאר הדפים שאתה עורך, לפי שיקול דעתך. --אראל סגל • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ב 07:36, 1 במאי 2012 (IDT)

that is sooo beautiful. will work on that now.

4) משום מה, גם אחרי שהוספתי את הקטעים לפסוקים זה עדיין לא מופיע במקראות גדולות למשל כאן.... גם מה אתה ממליץ לעשות כאשר למשל ביאור של פסוק יב ז נמצא גם בפרק ב וגם בפרק ג של הספרא? אפשר לסמן את זה פעמיים כ"קטע של ויקרא יב ז"?Dmokhtar (שיחה) 17:54, 1 במאי 2012 (IDT)

תשובה אחת לשתי השאלות: כדי שהדף יופיע במקראות גדולות, יש ליצור דף, למשל ספרא על ויקרא יב ז, ולהכליל בו קטעים משני הדפים. אני יוצר אותו עכשיו, ראה במקור. --אראל סגל • שיחה • י' באייר ה'תשע"ב 14:08, 2 במאי 2012 (IDT)

האם אפשר לכתוב BOT אחת שייצור את כל הדפים של ספרא על פסוקי ויקרא לכל פרקיה בבת אחת ואז אני אעבור עליהם אחת אחת ואמלא אותם בשיוך הקטעים הנכונים מהספרא? אם זה קשה אז זה בסדר, רק שואל עד כמה זה אפשרי...--Dmokhtar (שיחה) 17:35, 2 במאי 2012 (IDT)

נראה שבפרק ב אין סימון של ויקרא יב ז, ולכן הקטע ריק.

פרק ד שייך לפסוק ז אבל לא משנה, הבנתי את הרעיון עכשיו.--Dmokhtar (שיחה) 17:35, 2 במאי 2012 (IDT)

5) הוספתי עכשיו אפשרות לצטט כמה פסוקים ברצף, ראה התורה והמצוה ויקרא יג א-ב. צריך עוד לשפץ את זה עד שזה ייראה טוב. --אראל סגל • שיחה • י' באייר ה'תשע"ב 14:38, 2 במאי 2012 (IDT)

הלכות קישואים

כשעבדתי על משנה מסכת כלאים גיליתי דבר שהיה לי חדש, באשר למקומם המיוחד של הקישואים במסגרת הלכות הכלאים, כגידול שמבחינה הלכתית נמצא בין הגפן והדלעת לבין הירקות האחרים (ראו סוף פרק ג במסכת כלאים).

הדבר העלה בי פתרון לבעיה שהטרידה אותי מזה זמן, באגדת הבבלי סנהדרין סח א, הכוללת את הקינה המרשימה של ר' אליעזר על תורתו.

הוא מזכיר שם שני תחומים מיוחדים שבהם הוא שנה 300 (או 3000) הלכות, ואיש לא שאל אותו דבר בהם מעולם: בהרת עזה - ונטיעת קישואים.

בהמשך הוא מוסיף שבהלכות הקישואים כן שאלו אותו - ר' עקיבא - ומתאר משהו על הכשפים. זה גם ההקשר התלמודי של הסיפור כולו.

אבל מבחינת הכח של דברי ר' אליעזר, הכנסת הכשפים לתמונה מקלקלת את הרושם: שהרי אם ר' עקיבא למד ממנו, מה לו להתלונן?

ועוד, האם בכשפים לא מתעניינים? והלוא הארי פוטר הוא רב מכר היסטרי, כפי שיעידו אנשי "הוצאת ידיעות אחרונות"!

גם חוסר הסימטריה בין הבהרת לבין הקישואים מטריד. ובכלל, מה בין קישואים לבין כשפים (מחוץ לדמיון החלקי במצלול)?

וראו כלה פרק ו, שם מדבר ר' אליעזר על הלכות בבהרת עזה ובמכשפה לא תחיה, וכן ראו תוספתא סנהדרין יא הלכה ב, דברי ר' עקיבא. בשני המקומות האחרונים הבעיה נעלמת, וגם אין בכלל קישואים...

העניין כולו מזכיר לי את החווייה האישית שלי, שאני עוסק בהלכות הקישואים במסכת כלאים, ואיש לא שואל אותי בהם דבר מעולם.

אולי זה היה בסיס דברי ר' אליעזר במקור, בלי שום כשפים: יש תחומים זנוחים בהלכה (כלאים, נגעים), שאינם מעניינים אף אחד, והעיסוק בהם הוא הקרבה אישית שתלך לאיבוד!

צריך להכניס קצת כשפים להלכות הקישואים, כדי שמישהו ישאל עליהם ויתעניין.

לפחות לנו יש אינטרנט...

האם למישהו יש רעיון כיצד לכשף את הקישואים שלנו ולעורר קצת עניין ציבורי בהם?

Ahituvrs (שיחה) 09:42, 1 במאי 2012 (IDT)

דווקא ממש לאחרונה היה כנס תורה ומדע בבר אילן, ואחת ההרצאות היתה על הלכות כלאיים, בהקשר של השבחת זנים. אני לא זוכר אם דיברו דווקא על קישואים... --אראל סגל • שיחה • י' באייר ה'תשע"ב 14:17, 2 במאי 2012 (IDT)

זכויות יוצרים על כתבי הרב קוק?

בס"ד ט"ז באייר התשע"ב
שלום רב
פניתי למזנון בעבר ועד עתה לא נעניתי בכל תגובה.
אשממח אם הפעם אקבל תשובה הוגנת.
זכויות היוצרים לטקסט של כתבי הרב קוק הן שלי,
הן ממוסד הרב קוק הן ממכון הרב צבי יהודה והן ממשפחת רענן בעלי הזכויות של שמונה קבצים.
יש אנשים שהקלידו את הטקסט מתוך מגמה אידיאלית אולם הם פוגעים בזכויות יוצרים והאתר שלכם משמש פלטפורמה לדבר זה.
אחרים שהעלו טקסטים אלו התבקשו על ידי להוריד אותם והם עשו זאת. רק אצלכם (למרות ההצהרה שהנכם שומרים על חוקי זכויות היוצרים) החומר מופיע.
עד היום נגרם לי נזק גדול מאד.
אחרים מעתיקים ומפיצים את הטקסט שבאתר שלכם על מנת לא להחשף לתביעה ראו לדוגמה באתר: http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=564
אבקשם להסיר את כל כתבי הרב קוק מהאתר אלא אם כן יש לכם אשור בכתב להכניס כתבים אלו לאתר.
כמו כן אבקש לקבל אשור בכתב שהדבר נעשה.
בתודה ובברכה
דב גולדשטיין
נייד: 0522424305
קרני שומרון
ת"ת כנגד כולם
אתר: www.tora.co.il
מכתב מאת מוסד הרב קוק ניתן לראות בקישור: http://www.tora.co.il/mosad_r_k.pdf
מכתב של הרב אריאל רבה הראשי של רמת גן האוסר להפיץ את הטקסט: http://www.tora.co.il/rav_ariel_y.doc

למה אתה לא רוצה להפיץ את התורה של הרב שלך לכל העולם בחינם ובקלות? נראה לך שככה היה רצון רבך בשעה שהוא מסר דברים אלה אליך, שתשתלט עליהם בתוקפה ולהוון אותם כנכס מסחרי? ליהווי ידוע לך שאין לי שום אינטרס בענין, אני בכלל לא מנהל אתר זו או אחרת ואני לא קורא בספריו של הרב קוק (לא משום פרינציפ, רק סתם לא יצא לי). אבל אני חושב שזה פשוט מגוחך שהתלמיד של מישהו בא על אתר כמו וויקיפדיה דווקא לחסום את תורת רבו מלהיות נגיש וזמין אצל כל יהודי שרוצה לדלות מתורתו. עבדת קשה לכתוב את ההרצאות מלה במלה? לנסח את השיעורים? השקעת כספים להעלות את הדברים לבית הדפוס, אז מה!! מגיע לך יותר מההשקעות של משה רבינו שמסר את הכל בחינם (מה אני בחינם אף אתה בחנם)... אני פשוט לא מבין את זה, פשוט לא מבין....--Dmokhtar (שיחה) 18:02, 8 במאי 2012 (IDT)

א. מסכים עם תגובתו של Dmokhtar. התורה אינה שייכת לאף אחד.

ב. למיטב ידיעתי חלפו מאז פטירתו של הרב קוק למעלה מ-70 שנה ולכן הזכויות המשפטיות פגו. אורח פורח (שיחה) 18:45, 8 במאי 2012 (IDT)

שלום דב (למרות שאני מסכים בעיקרון עם מה שכתבו עכשיו דני ועוד תורם, אתמקד רק במה שכתבת כדי להיות ענייני).

כמה הבהרות חשובות:

• עשיתי חיפוש לאזכורים של "שמונה פרקים" במזנון, ולא מצאתי שום הודעה קודמת בעניין זה. אשמח כמובן אם מישהו יכול להפנות אותי אליה.
• קרן ויקימדיה מחוייבת לחוק, והם סומכים על ציבור התורמים להסיר חומרים שיש בהם משום הפרת זכויות יוצרים. היו לא מעט מקרים בעבר שנמחקו כאן דפים בגלל הפרת זכויות יוצרים, ואם בכתבי הרב קוק הפרה כזו אז גם הם יימחקו! לצערנו כמובן, אבל כך זה יהיה בהחלט.
• למרות שאף פעם לא עסקתי בעצמי בכתבי הרב קוק בוויקיטקסט, אני מכיר ומוקיר היטב חלק מהתורמים שעבדו עליהם. אין לי ספק שהם פעלו לא רק מתוך "אידיאלים" אלא גם בתום לב, והיו משוכנעים שאין בכך הפרת זכויות יוצרים.
• כתבת: "אחרים מעתיקים ומפיצים את הטקסט שבאתר שלכם על מנת לא להחשף לתביעה". זוהי טעות. גם בעלי אתר "דעת" יודעים היטב (בדיוק כמונו) שאם יש הפרת זכויות יוצרים אז הם חייבים בעצמם למחוק על פי החוק, והם חשופים לגמרי לתביעה גם אם אותו החומר מופיע בעוד אתר בניגוד לחוק.
• שאלה: כתבת ש"זכויות היוצרים לטקסט של כתבי הרב קוק הן שלי". האם הכוונתך לשמונה פרקים או לכל כתבי הרב קוק?
• שאלה נוספת: כתבת ש"זכויות היוצרים לטקסט של כתבי הרב קוק הן שלי, הן ממוסד הרב קוק הן ממכון הרב צבי יהודה והן ממשפחת רענן בעלי הזכויות של שמונה קבצים". הרב קוק זצ"ל נפטר בשנת תרצ"ה, ולפי החוק נכנסו יצירותיו לנחלת הכלל ב-1 לינואר 2006 למניינם. זכויות חלות רק על יצירה, ואין בהקלדת טקסט (או בסריקתו) כדי להקנות זכויות יוצרים. אם כן, באיזה נימוק משפטי נחשבים מוסד הרב קוק ומכון הרב צבי יהודה ומשפחת רענן לבעלי זכויות?

כאמור, בהבאת נימוק משפטי להפרת זכויות יוצרים בספר הזה (שמונה קבצים) יימחקו הדפים מיד. Dovi (שיחה) 18:50, 8 במאי 2012 (IDT)

בס"ד לאחר שקקראתי בעיון את הדברים שהחברים כתבו אנסה להגיב לדברים אלו: א. שמחתי (באמת ללא ציניות) לקרא על כך שיש אנשים המעוניינים להפיץ תורה ולאפשר לכל אחד לגשת לדברים, ולואי ותרבה הדעת.

אגב, באתר שלי יש חומר רב מאד והוא חופשי ללמוד ולעיון ולהעתקה, אני מזין אותו בכל הזדמנות שיש לי ומתוך מטרה להפיץ תורה כך שמי שחושד בי שאין לי כוונה כזו הרי הוא טועה. איננו מכירים אחד את השני ועם כל זאת כדאי שננהג כבוד אחד בשני.

ב. כשם שהנכם מבינים שיש חברות ואנשים שמייצרים דברים שונים והם מצפים לתמורה כדי שיוכלו לייצר עוד וכם שיוכלו להשקיע עוד בדברים אלו הדברים מוגנים בזכויות יוצרים ואף אחד לא מתלונן על כך. חברות תרופות, שירים סרטים ספרים ועוד הרבה לא היו נכתבים ללא המניע הכלכלי. כך שיש בו גם מעלה ולא רק חסרון.

ג. זכויות היוצרים נרכשו כחוק מאת מוסד הרב קוק, משפחת רענן נתנה את רשותה לי בלבד ולא לאף אחד אחר. גם מכון הרצי"ה ואחרים נותנים רשות למי שהם רוצים והזכויות שמורות להם.

דעו לכם שלא העזתי לפתוח את שמונה קבצים ללא קבלת רשות והיתר הלכתי למרות שבמשך תקופה ארוכה מאד הקבצים רצו באינטרנט ללא רשות כלשהי.

בשעתו שאלתי את הרב יעקב אריאל הרב הראשי של רמת גן האם מותר להפיץ ולהעתיק את הקבצים ללא רשות שהרי כולם עושים זאת. תשובתו היתה חד משמעית שזה אסור.

אני משוכנע שהמעתיקים עושים זאת בתום לב ועם כל זאת צריך שיהיה סדר בעולם.

ובעניין חוות הדעת המשפטית בררתי אצל מספר משפטנים ולדבריהם 70 שנה צריכים לחלוף מאז שהספר יצא לאור ולא מאז שהמחבר הלך לעולמו. שוו בנפשכם שמשהו מוציא כעת לאור ספר שמחבר כתב לפני מאה שנה האם מותר לקחת לו את קניינו הרוחני ולהדפיס את הספר ולצלם אותו?

משום מה רק אצלינו מחפשים כל הזמן דרכים חדשות כיצד ניתן לפגוע באחרים.

כתבי הרב קוק אצלי זהו מפעל חיים ואני עובד על זה שנים רבות וממשיך הלאה להשקיע דמים תרתי משמע. ולא כל אחד יכול לעשות בכל דבר כרצונו.

במאגרים שאני מוציא לאור יש ספרים שמחברים נותנים רשות רק לי ויש מחברים שנותנים רשות לכל אחד להכניס את הספרים לא אני קובע בדבר. ועם כל זאת אני מקפיד לקבל רשות בכתב מכל מחבר להכניס את ספריו ולא עושה ככל העולה על רוחי בעניין זה.

כתבתי את הדברים מתוך הלב ובתקווה שהדברים יפלו על אזניים מבינות גם אם לא תמיד מסכימות (כשם שפרצופינו שונים דעותינו שונות).

ולכן אני מצפה שויקיטקסט (ואיני יודע בדיוק מי אחראי על כל העניינים בחלק שמעבר לוולונטרי) תדע לכבד ולהסיר את הטקסטים מהאתר הן אלו המופיעים בספרי מוסד הרב קוק הן את שמונה קבצים והן ספרים אחרים המוגנים בזכויות יוצרים. במידה ויש ספר שהמחבר או המו"ל התיר את השמוש בו כמובן שאין כל שאלה ומותר להשתמש.

אגב, יתכן ויש ספרים שאוכל לתרום לויקיטקסט אולם זה לא קשור לעניין שלשמו העליתי את הנושא.

בברכה

דב גולדשטיין

מר גולדשטיין שלום,

המצב כרגע הוא, שעשרות אנשים השקיעו כאן באתר מזמנם וממרצם כדי להגיה את הדפים של שמונה הקבצים ושאר כתבי הרב ולהעמידם לרשות הציבור. הם פעלו בתום לב ומתוך אמונה, שאנו שותפים לה, שאין זכויות יוצרים על זה מכיוון שעברו למעלה משבעים שנה ממותו של המחבר. זכויות יוצרים מוענקות על יצירה מקורית, ולא על הקלדה או הדפסה. אי לזאת אין לכאורה שחר לטענתך לפיה מונים שבעים שנה להדפסת הספר ולא למות המחבר. אני עצמי לא עורך דין אבל זו חוות הדעת שקיבלנו מאנשים המתמצאים בחוק.

בברכה, נחום - שיחה 01:53, 9 במאי 2012 (IDT)

איום בתביעה אישית

לנחום שלום רב.

אם כך אני מבקש מידע למי לפנות כנציג של העניין ולהתדיין אתו בצורה ישירה כוונתי למייל כתובת וטלפון ונוכל לברר בצורה ישירה ולא רק להתחבא דרך השימוש באתר. גם אם לקחתי משהו ממשהו בתום לב עדיין זה לא הופך להיות שלי. לא התחלתי בתביעה וכדומה אלא בפנייה ישירה מתוך הבנה שזה נעשה בתום לב. את פרטי חשפתי למעלה בצורה הברורה ביותר. ניסיתי לאתר את פרטיך האישיים והקשור לא עובד.... אפתח היום בלי נדר תיק בגזית ותעמוד מולי לדיון ונראה מי יצדק? דב ג

לרב דב גולדשטיין שלום. לגבי הכתובת הרשמית לפניות: בעלת האתר הרשמית היא קרן ויקימדיה וכל הפרטים שלה שקופים ונגישים. הקרן בדרך כלל סומכת על ציבור התורמים לאכוף זכויות יוצרים, אבל במקרה של אי-הסכמה או אוזלת יד היא לפעמים מתערבת בעצמה. לדוגמה, לפני כשנה או שנתיים היה כאן ויכוח לגבי טקסטים שהיוצרים דווקא כן שחררו אותם להעתקה חופשית, אבל לפי רשיון מוגבל שאינו מקובל על הקרן, והיה כאן ויכוח מה לעשות אתם. בסוף התערבה הקרן והם נמחקו.

לגבי נקודה אחרת כתבת: "שוו בנפשכם שמישהו מוציא כעת לאור ספר שמחבר כתב לפני מאה שנה, האם מותר לקחת לו את קניינו הרוחני ולהדפיס את הספר ולצלם אותו?" בנקודה הזו ברצוני לשתף אותך בסיפור אישי (מפעל חיים) שיכול להאיר את העניין ואולי אף לתרום לפתרונו. אבל זה מתאים יותר למכתב פרטי ולא בפומבי. אכתוב לך בעזר"ה במשך היום. Dovi (שיחה) 07:58, 9 במאי 2012 (IDT)

לדובי (אולי הרב לא ציינת בדף האישי שלך) אשמח להתכתב אתך במייל ואולם דע לך שבמקביל פניתי לעורך דין שלי כדי לקדם את הנושא, אני מבין שבעצם אתה עומד מאחורי האתר. תודה רבה על התגובה דב ג

שלום הרב דֹב, אני בשום פנים ואופן לא "עומד מאחורי האתר", בעלי האתר הם קרן ויקימדיה. אין לי או לאף אחד מהתורמים כאן סמכות למחוק דפים אלא אם כן הציבור יסכים לכך (בגלל הפרת זכויות יוצרים לדוגמה) או שקרן ויקימדיה יורה על כך, כי הם בעלי האתר. באופן אישי אף פעם לא עסקתי כלל בכתבי הרב קוק אלא בטקסטים אחרים (כמו כל תורם כאן שעובד על אותם הספרים שהוא בוחר, והאתר עצמו מתעד מי עבד על כל טקסט).

סליחה, אבל נראה שאתה מנסה לזרוע פחד על ידי איום כלפי תורם אחד (איך דווקא אני זכיתי?) שאף אין לו כל קשר לעניין. אתה מחפש קרבנות? יורה לכל הכיוונים? אם תתבע אותי באופן אישי זה בוודאי יזיק לי ואולי גם לך, אבל זה לא יקדם את המטרה שלך כלל. כי בסופו של דבר אני לא בעל האתר, לא היה לי שום קשר לכתבי הרב קוק שנעשו על ידי תורמים אחרים, ואין לי שום זכות או סמכות למחוק דפים כרצוני.

אם אתה באמת משוכנע שיש כאן הפרת זכויות יוצרים והציבור כאן לא מסכים אתך, אז נא לפנות במכתב אל האחראי הרשמי לגבי הפרת זכויות יוצרים במיזמי ויקימדיה. הכתובת המדוייקת נמצאת כאן, והנציגה היא סוזן גרדנר. גם אני כותב אליה כעת. כנראה שאין כבר טעם בתכתובת אישית, למרות שהייתי שמח בכך. Dovi (שיחה) 08:36, 9 במאי 2012 (IDT)

מר גולדשטיין שלום,

כתבת "בררתי אצל מספר משפטנים ולדבריהם 70 שנה צריכים לחלוף מאז שהספר יצא לאור ולא מאז שהמחבר הלך לעולמו" - זה כמובן לא נכון - ראה סעיף 38 בחוק זכות יוצרים.

אמנם אם תתבע את קרן ויקימדיה יהיה זה על פי חוקי ארה"ב, אך למיטב ידיעתי החוק שם דומה.

-- אורח לרגע לדניאל שלום רב אם אתה מעוניין לקרא ספרות תורנית בנושא אשמח להכין לך רשימה ותגלה שהדברים אינם כה פשוטים וכפי שאמרתי מבחינתי אשמח להעלות את העניין לדין תורה ולכן גם כתבתי למעלה גזית - אם אניך יודע מה זה כדאי שתתעדכן גם בזה. במקרה אני מצוי בדיונים ובמידע על זכויות יוצרים בהלכה - אלו דיונים שמתחילים לפני מאות שנים ולא מתחילים היום. גם לי חשוב מה דין תורה אומר והוא הקובע, ראה את תשובת הרב אריאל (מקושר למעלה באתר). עדיין לא הגענו לכך שספרים מיותרים עוד חזון למועד. אני לא מדבר על זכויות יוצרים של ההקלדה בלבד אלא על רשות מפורשת להשתמש בחומר ועל נקודה זו יש לדון. בברכה דב גולדשטיין

ולגבי אורח לרגע שאינו מזוהה גם אני מחזיק העתקים של החוק. נראה לי שהיות וכל מי שכותב כאן אינו אחראי למעשיו בעניין האתר הרי שהדיון מיותר.

ובעניין זריעת פחד. אני מתענה בשאלות הללו מאז שגיליתי לפני מספר חודשים את המידע המצוי כאן באתר. ניסיתי לאתר למי לפנות ולא מצאתי. כולם מתחבאים מאחורי חוסר האחריות, למרות שכפי שציינתי אני בהחלט מחפש אחראי למי לפנות בנושא כדי שיעמוד מאחורי הדברים. אין לי עניין לזרוע פחד, יש לי עניין בהחלט לפתור את הבעיה הפוגעת בי אנושות עד כדי כך שיתכן ואצטרך לסגור את כל המיזם שלי של כתבי הרב קוק ותלמידיו מיזם המכיל בתוכו חומר רב הרבה יותר ממה שנמצא בויקיטקסט. אני עובד עליו שנים ארוכות והוא מתמוטט והולך. אם אתם צודקים עלי לסגור את העניין ולהשאיר לכם את הבמה. אם אינכם צודקים אז יש לעשות משהו. כפי שציינתי יש כאן פגיעה באחר בגלל אידיאלים שבאיזה שהו מקום צריכים להיות גם צודקים ואמיתיים ועומדים במבחן המציאות. דב גולדשטיין נ.ב. אשמח לקבל מייל מסודר ולהפסיק את הדיון העקר הזה כיוון שאינו מוביל לשום מקום....

למר דב גולדשטיין, שלום רב, אתה מציג רק שתי אפשרויות, או אני או אתם, אבל יכולה להיות גם דרך שלישית, דרך ביניים של גם אני וגם אתם, שבו שהטקסט יופיע בויקיטקסט (ובאתר דעת) ועוד מקומות וגם אתה תוכל עדיין לשווק את התקליטור, כשם ששיווק התקליטור לא פוגע במכירת ספרים מודפסים. [א] למשל להוריד את מחיר התקליטור למחיר שיהיה שווה לכל נפש. אני מניח שאם המחיר לא יהיה 1,200 שקלים אלא סכום נמוך יותר(250-350 שקלים) יהיו רבים שעל אף שיש אתר, בכל זאת יקנו את התקליטור ולו בגלל ריכוז הספרים והחיפוש המובנה. כרגע אפילו בהשוואה לפרוייקט השו"ת מדובר במחיר גבוה למדי, והקונים הם מחסידי הרב קוק, אבל לא הקהל הרחב. [ב] אפשר לחשוב על שיתופי פעולה בינך לבין הויקי, שהוא אתר מאוד פופולרי וידוע בכל העולם כולו, לעומת אתרך שהוא אתר די עלום. בכל אופן אני אומר שאם יש רצון טוב, מחלוקות ועימותים יוכלו להפתר בדרך של פשרה, שתהיה מוסכמת על הכל. --אפי ב. (שיחה) 11:37, 11 במאי 2012 (IDT)

מכתב אל סוזן גרדנר

לשם השקיפות, להלן עותק של המכתב ששלחתי עשכיו אל סוזן גרדנר בכתובת (legal@wikimedia.org):

Claim of copyright infringement at Hebrew Wikisource

Dear Sue,

I'd like to make you aware of a copyright infringement discussion that has been going on at Hebrew Wikisource.

There is a long-deceased author whose creations have been in the public domain for a while already. But many of his manuscripts were only published later (posthumously), and by the declaration of the publishers themselves they were simply typed with no editorial intervention or creativity. In other words, according to a simple understanding of the law there was no new creation and the published text is in the public domain. That, at least, was the understanding of the contributors who published them online at Wikisource.

The publisher contacted Wikisource yesterday, asking that the texts be removed. The community was not convinced of copyright violation, and has not agreed to remove them. Six different contributors have so far participated in the discussion. I personally stressed during the discussion that if the publisher would supply a convincing argument for copyright then they should and would be removed and that the community would surely agree to do so, but he declined.

The next step was a legal threat. On a personal level this was most surprising, because he wrote that he already spoken to his lawyer and begun a lawsuit against me personally as "the person behind the website". Maybe that is sort of a compliment (i.e. that I have contributed a lot of material to Wikisource), but the publisher doesn't seem to understand that Wikisource is a community effort, and that there is no one "person behind the website". Not only can I not delete texts without community approval, but I also never had anything to do with uploading and adding the texts he is complaining about in the first place!

I have given him this e-mail (legal@wikimedia.org and http://wikimediafoundation.org/wiki/Designated_agent) address as the appropriate one to turn to about copyright infringement. I don't know whether he will do so. In the meantime, any advice would be appreciated.

I will also post a copy of this e-mail at Hebrew Wikisource.

Dovi Jacobs

הבהרה משפטית

בהתאם לסעיף 38 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, "זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה". הראי"ה נפטר בשנת 1935, ולכן כתביו הפכו לנחלת הכלל בראשון לינואר 2006.

ה"ה מר גולדשטיין טוען כי בידיו הזכויות לכתבים מסוימים של הראי"ה, וזאת כי לטענתו יש למנות את תקופת ה-70 שנה מעת הוצאת הספר לאור, ולא ממות המחבר. מבין השיטים עולה הטענה כי המאמץ שהושקע בסריקת כתבי היד מצדיק מתן זכויות יוצרים למו"ל. למצער, סעיף 4 לחוק קובע שתנאי הכרחי לקיומה של זכות יוצרים הוא "מקוריות". בע"א 2790/93, Eisenman נ' קימרון נקבע כי "המקוריות היא העיקר, ולא די בהשקעה של מאמץ, של זמן או של כישרון כדי להצדיק הגנת זכות יוצרים". לכן אין זכות יוצרים על הקלדת טקסט.

ה"ה שואל לגבי היישות המשפטית אותה הוא מתעתד לתבוע בתואנת שווא להפרת זכויותיו. כאן אני יכול להיות לו לעזר, ולציין כי קרן ויקמדיה מיוצגת בישראל ע"י <תיקון> העמותה המייצגת את האינטרסים של מיזמי ויקימדיה בארץ (וביניהם ויקיטקסט) היא </תיקון> ויקימדיה ישראל (ע"ר), והיא הישות המשפטית עליה הוא יכול לאיים. במסגרת פעילותי הציבורית בתחום זה, אשמח לתאם את הייצוג המשפטי.

‏– Fuzzy ‏– 23:59, 10 במאי 2012 (IDT)

אני רק רוצה לחזק את דבריהם של קודמיי ולהוסיף עוד הבהרה. אין ספק שעל פי החוק האזרחי והנורמות המקובלות בכל העולם, אין כיום (לאחר 77 שנים מפטירתו) לשום גורם זכויות יוצרים על כתביו של הרב קוק (אף אם הם כותבים כן). אפילו לא לרב קוק עצמו וכל שכן לבניו, נכדיו, ניניו או בני ניניו. שהרי מלכתחילה קניין רוחני הוא דבר מלאכותי, מפני שרעיון מובע אינו חפץ ממשי, ויצרו הסכמה ציבורית לתת זכות לבעלים בכדי לעודד יצירה, וקבעו בכל העולם שיש תוקף לדבר למשך שבעים שנה ממותו של המחבר, כך שגם בניו, נכדיו, ניניו ונכדי נכדיו יוכלו לההנות מפירות עמלו, אבל לא מעבר לכך.

ואני רק רוצה להוסיף שתורתו של הרב קוק במיוחד, הייתה תורת הכלל כדבריו עצמו, ובדין הוא ששום אדם פרטי לא יוכל לנכס לעצמו את כתביו, ותורתו תחזור להיות נכס של כלל ישראל כולו ואף כל האנושות כולה. נתאר לעצמנו מצב שבו יופיעו היום צאצאים של רבי יהודה הנשיא, ויבקשו זכויות יוצרים על המשנה, או יופיעו צאצאים של הרמב"ם ויבקשו זכויות יוצרים על "משנה תורה", או יופיעו צאצאי הבעש"ט ויבקשו זכויות יוצרים על תורת החסידות. ברור שהיו דוחים אותם בשתי ידיים. בדין הוא שנכסים תורניים-רוחניים שבאים מאוצר האומה (לתפיסת הראי"ה), יהיו שייכים לכלל כולו.

ויתירה מזאת, המחבר עצמו הראה את רצונו ומשאת נפשו בכך שתורתו תופץ ברחבי הארץ (והעולם) בשיר "משאת נפשי" הוא כותב: "ומנקודות מחשבותי/ שיקבצו לעדרים / אקח אותיותי / והיו למאמרים / והמאמרים בחוברת / יהיו לספרים / והספרים בכל קרת יהיו נפזרים... והשואפים למטרתי / ירבו מיום ליום / אז תבוא שאלתי / העמוקה מתהום..." (אורות הראי"ה כב). ומה תפוצה גדולה יותר יכולה להיות מתפוצה באינטרנט ובחינם, כשהדברים נגישים לכל אדם ואדם? (אפשר לתאר לעצמו שאם הראי"ה היה יודע שיהיה אינטרנט, השיר הזה היה קצת משתנה, בסגנון "והמאמרים בחוברת יהיו לאתרים"). --אפי ב. (שיחה) 11:10, 11 במאי 2012 (IDT)

גם אני רוצה להוסיף הבהרה. קרן ויקימדיה אינה מיוצגת בישראל על-ידי עמותת ויקימדיה ישראל. השתיים הן גופים קשורים הפועלים למען מטרות משותפות אך לא מתקיים בינהן יחס של כפיפות או ייצוג. תומר א. (שיחה) 14:18, 13 במאי 2012 (IDT)

מקבל את התיקון. ‏– Fuzzy ‏– 01:09, 14 במאי 2012 (IDT)

זכויות של מוסד הרב קוק על הכתבים??

חלק גדול מהתביעה של מר דב גולדשטיין כנגד ויקיטקסט מסתמכת על זכויות שהוא רכש לדבריו ממוסד הרב קוק, ועל בלעדיות שהוא קיבל ממוסד זה. מה שכלל לא ברור הוא - מניין מוסד הרב קוק סבור שיש לו את הזכויות הבלעדיות להוצאת כתבי הרב קוק? ככל הידוע לי הם לא החתימו את מרן הרב זצ"ל על הסכם בלעדיות, וגם לא אף אחד מהיורשים שלו (אחרת מן הסתם הם היו מציגים את ההסכמים האלה). גם העובדה שהם נושאים את שם הרב קוק כשם המוסד (ברצותם נושאים את שמו, וברצותם מוחקים אותו מגב הכריכה כשהם רוצים למכור את סדרות פירושי הראשונים למוסדות חרדיים קיצוניים), אינה מעניקה להם כל זכות יתירה. העובדה שהם סוחרים בזכויות על כתבי הרב קוק ומוכרים אותם לכל המרבה במחיר, לא הופכת את זה לזכותם.

אבריימלה --37.60.47.73 23:37, 16 במאי 2012 (IDT)

מזכיר את המערכון הקלאסי של "זהו זה". אחד מכר לאחר זכויות שאין לו, והאחר החל לדרוש מהקהל כסף על הזכויות שמראש לא היו לא לו ולא לראשון. ‏– Fuzzy ‏– 15:16, 18 במאי 2012 (IDT)

פנייה אישית למו"ל

ברצוני לציין שאנו בוויקיטקסט איננו פועלים כדי להזיק למו"ל או לפגוע ברווחיו. אני מאמין שאנחנו והוא פונים לקהלי יעד שונים בתכלית. מי שפונה לוויקיטקסט מחפש טקסט מקוון בר חיפוש, בעוד מי שפונה לספר מודפס לא יסתפק במהדורה מקוונת. ניתן להדפיס ולהפיק רווחים גם מתוכן שאין עליו זכויות יוצרים. שבוע טוב, נחום - שיחה 22:22, 19 במאי 2012 (IDT)

חבל על הסחת הדעת

חברים יקרים, חבל להסיח את הדעת בטיעונים שאינם ממין הענין (מה הרב קוק היה רוצה וכו'). ה"ה גולדשטיין טועה (ואולי הוטעה) לגבי מצב זכויות היוצרים (שהיו ואינן) של כתבי הרב קוק, ועל טעותו זו (ורק עליה) צריך היה להעמידו, על מנת לסיים את הדיון כמה שיותר מהר ובמינימום אי-נעימות. סביר שה"ה גולדשטיין אכן רכש את הזכויות, כשעוד היו תקפות, ולא ידע כי תפוגנה בקרוב. קורה. Ijon (שיחה) 22:36, 29 במאי 2012 (IDT)

מוסד הרב קוק תבעו לדין תורה לפני מספר שנים, מוסד חינוכי שהוציא לאור את ספר אורות מחדש, והפסידו, כיוון שלא הצליחו להוכיח שמלכתחילה היו להם זכויות בכתבי הרב קוק. --אפי ב. (שיחה) 22:01, 30 במאי 2012 (IDT)

עוד נקודה

לדב גולדשטיין שלום

הייתי בין המעורבים להכנסת אורות התשובה והתורה ומוסר אביך, אם אתה מעוניין אוכל למסור לך פרטים אישיים במייל

כיום אני פחות פעיל והגעתי קצת מאוחר ובכול זאת יש נקודות שכדי לדעתי להוסיף

א. למיטב ידיעתי הטקסטים שהוזנו לאתר לא לקוחים מהמאגר שלך אלה הוקלדו ע"י תלמידי ישיבות ויעידו על כך הטעויות בנוסח, לא שיש הבדל מבחינה חוקית (אם אין זכויות יוצרים מותר להעתיק טקסטים) אבל יתכן וזה נתפס כמעשה לא הוגן

ב. גם לפי שיטתך שדרוש 70 שנה מפרסום הספר, לרוב הספרים אין כיום זכויות יוצרים (אורות התשובה, אורות, אורות התורה, מוסר אביך וכו' התפרסמו בחיי הרב), האם תסכים לטענה זאת ?

ג. בפרויקט שלך יש היקף חומר שויקיטקסט לא תגיע אליו בעשרות השנים הבאות עקב זכויות יוצרים (אין כאן כתבים של הרב צבי יהודה וכו') ואני מניח שבאיכות טובה יותר כך שלא ברור מידת הפגיעה בפרויקט החשוב שלך

ד. כפי שנאמר פרסום הכתבים כאן מאפשר חשיפה לציבור הרחב, ישנו אפילו פרויקט של סיכום וביאור מילים קשות לאורות התשובה ואישית הוספתי ציטוטים רבים של הרב לויקיציטוט בערכים שונים עם הפניה למקור באתר דבר שגורם לחשיפת הכתבים לציבור הרחב
איתי גל (שיחה) 12:16, 31 במאי 2012 (IDT)

האם נמכרו זכויות היוצרים?

נקודה נוספת, באיחור רב... במכתב שצירף הרב דב ממוסד הרב קוק, לא כתוב במפורש ולא במשתמע שנמכרו לו הזכויות. להיפך. משתמע משם, בבירור למדי, שהזכויות הן של מוסד הרב קוק (דבר שאיננו נכון לגבי ספרי הרב קוק עצמו, לפי התאריך המתנוסס בראש המכתב; אבל נכון לגבי ספרים אחרים שאינם של הרב קוק). מוסד הרב קוק הסמיך את הרב דב לבקש הסרה ומניעת הפרת זכויות יוצרים. זאת כמובן, רק במה שיש למוסד זכויות יוצרים. דו"ק. 93.172.45.109 14:46, 19 בספטמבר 2012 (IDT)

תיקון הכתיב של "ידו"

שלום לכולם. לפחות בשתי מקומות ויקרא ט כב ו ויקרא טז כא -- כתוב בתורה יָדָו בתורה חסר יו"ד. באתר כאן אצל דפי המסורה בכתיב של המקרא מופיע בסוגריים [יָדָיו] שלדעתי רק מסבך את הכוונה ועיני הקורא. כך למשל אני מצטט פסוק זה אצלי במלבי"ם בסימן נב והקורא יוצא נבוך.

לדעתי עדיף למחוק את הסוגריים של '[יָדָיו]' ובמקום זאת לנקד את הכתיב -- 'יָדָו'. מישהו מתנגד?--Dmokhtar (שיחה) 10:03, 16 במאי 2012 (IDT)

נשמע הגיוני, אבל אני לא כל כך מבין בסוגיות של קרי וכתיב - מישהו יכול להסביר את העניין מהתחלה? --אראל סגל • שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ב 13:41, 16 במאי 2012 (IDT)

שלום, להסבר מלא של הנושא ראו כאן בסעיף ו' על "קרי וכתיב" של אֵם קריאה. הפסוקים שהם עכשיו בוויקיטקסט מציינים "קרי וכתיב" בכל מקום שהוא מצויין בהערות המסורה שבכתב־יד לנינגרד. המהדורה החילופית שאני מכין לא מציינת קרי וכתיב בהוספתה של אֵם קריאה בדרך כלל. ואגב (בשביל דני), המהדורה הזאת מוכנה לגמרי כבר בספר ויקרא! Dovi (שיחה) 18:04, 16 במאי 2012 (IDT)

אליהו ציפר

ראו שיחה:טוביה המבעית. עד כמה שזכור לי, אליהו ציפר היה כאן פעם ואמר שהוא תורם את התרגומים שלו לויקיטקסט, האם מישהו זוכר/מכיר? --אראל סגל • שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ב 13:41, 16 במאי 2012 (IDT)

לאנציקלופדיסט יש אכן הרשות של ציפר להעלות את יצירותיו לוויקיטקסט, אך השאלה היא לגבי זכויות היוצרים על היצירה המקורית. מישהו יכול ליצור קשר עם האנציקלופדיסט ולשאול? --נחום - שיחה 01:05, 17 במאי 2012 (IDT)

בארה"ב זכויות היוצרים הם 75 שנה (או 95 שנה ליצירות חדשות) לאחר פרסום היצירה, לא 70 שנה לאחר מות המחבר. לכן צריך לבדוק מתי היצירה פורסמה לראשונה באנגלית. ‏– Fuzzy ‏– 15:06, 18 במאי 2012 (IDT)

אנחנו חיים בישראל, ולכן החוק המחייב אותנו הוא החוק בישראל, לא כן? נחום - שיחה 23:56, 19 במאי 2012 (IDT)

לא בדיוק. החוק בארץ קובע כי תקופת ההגנה היא לכל היותר תקופת ההגנה בארץ המוצא (ר' כלל התקופה הקצרה). לכן אם הסיפור פורסם לראשונה לפני 1923, הוא נחלת הכלל בארה"ב, בישראל ובשאר העולם, ואין בעיה להשאיר את התרגום. ‏– Fuzzy ‏– 00:36, 20 במאי 2012 (IDT)

בדיקה בויקיפדיה האנגלית מעלה כי היצירה פורסמה לראשונה ב-1937. הוי אומר, איננה נחלת הכלל בארץ המוצא. נחום - שיחה 04:36, 20 במאי 2012 (IDT)

כתוב שם "collected in", כלומר נאספו לספר ב-1937. השאלה מתי הם פורסמו לראשונה. ‏אני לא אומר שאתה טועה, אבל צריך לברר את הנושא. ‏– Fuzzy ‏– 12:19, 20 במאי 2012 (IDT)

אם אתה טוען שהסיפורים פורסמו לפני 1923, חובת ההוכחה היא עליך. אתה מוזמן לברר את הנושא, אבל עד אז, סבורני כי עלינו למחוק את הדפים. נחום - שיחה 22:36, 20 במאי 2012 (IDT)

נחום, אני לא טוען דבר למעט את מה שהחוק קובע, וציינתי שחיפוש העלה שלכאורה הטקסטים נחלת הכלל. לא בדקתי באיזו שנה הטקסטים פורסמו לראשונה בעיתונות, ואני לא מתכוון לנבור בביוגרפיות ישנות כדי לגלות זאת. לכן, אם זה עקרוני לך ואתה רוצה למחוק את התרגומים, לי זה לא מספיק עקרוני כדי שאבזבז יום עבודה על זה. ‏– Fuzzy ‏– 17:41, 31 במאי 2012 (IDT)

לכאורה נחלת הכלל באוסטרליה, לא בארה"ב או בישראל. מחקתי. נחום - שיחה 00:51, 1 ביוני 2012 (IDT)

הנה התגובה שקיבלתי מאליהו ציפר: "באשר לדיימון ראניון, עברתי על תולדותיו בויקיפדיה, ברם אני מסתמך על הזיכרון, האומר כי נפטר בשנת 1936. ואכן ממחלת הסרטן, אך היה זה סרטן ראש ולא סרטן גרון, כאשר הוא מציין כי חש ריח חריף של גומי באפו. הוא ציווה כי לאחר מותו יישרף גופו וכי אפרו יפוזר ממטוס על פני הברודווי אותו אהב כל כך. אם מועד פטירתו אכן היה 1946 הואל נא למחוק את תרגומי, ואשמח לחזור ולהציגו בעוד 4 שנים. תודה על הערכתך, אליהו ציפר" --אראל סגל • שיחה • כ"ז באייר ה'תשע"ב 23:28, 19 במאי 2012 (IDT)

תודה. המידע בוויקיפדיה מסתמך על זכרונותיו של בנו של רניון, דיימון רניון הבן, והוא נראה די אמין. יש למחוק. שבוע טוב, נחום - שיחה 23:52, 19 במאי 2012 (IDT)

לפי פרויקט גוטנברג, היצירות הן נחלת הכלל. שחזרתי את טוביה המבעית‏ ואת טריפת הבטחה. ‏– Fuzzy ‏– 01:05, 20 במאי 2012 (IDT)

אופס. תודה! נחום - שיחה 04:27, 20 במאי 2012 (IDT)

רי-אופס. היצירות הן נחלת הכלל באוסטרליה, לא בטוח שגם בארה"ב. נחום - שיחה 04:30, 20 במאי 2012 (IDT)

תשובה נוספת מאליהו ציפר: "בבדיקה נוספת שערכתי פרסמה הנובלה "טוביה המבעית" בספרון כיס בשם The best of Damon Runyon אשר ראה אור לראשונה ב-24.2.1938 ומשם תרגמתי את הנובלה. אם כי למיטב ידיעותי לוקטו סיפוריו אשר פורסמו קודם לכן בעיתונות האמריקאית לספרון זה." --אראל סגל • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ב 08:05, 20 במאי 2012 (IDT)

בקשת הרשאות

הייתי רוצה לקבל הרשאות להיות משתמש מורשה או מפעיל מערכת. יש לי תרומות בויקיטקסט בהכנסת פרקים מנצח ישראל של המהר"ל ובביאורים והגות לכתבים של הרב קוק וכן הגהות שונות. אני גם משתתף פעיל בויקיפדיה. --אפי ב. (שיחה) 11:00, 22 במאי 2012 (IDT)

שלום אפי, הצעתי אותך כאן. Dovi (שיחה) 19:10, 22 במאי 2012 (IDT)

תקנון לבעלי הרשאות

בעקבות פנייתו של אפי, ברצוני להעלות שוב את הנושא של תקנון עבור בעלי הרשאות בוויקיטקסט. לדעתי חשוב שיהיה לנו תקנון פשוט שכל מטרתו רק דבר אחד, דהיינו: שכל בעלי ההרשאות יהיו אחראים באופן ישיר כלפי ציבור התורמים.

אני מציע שנאמץ את המודל של ויקיטקסט אנגלית (אפשר לראות את היישום כאן ואת התקנון עצמו כאן). בקיצור: כל בעל הרשאות מיוחדות עולה לאישור מחדש פעם בשנה. בדרך כלל הקהילה פשוט מאשרת את החידוש ואין כל בעייה. אבל אם יש תורמים שחושבים שיש בעייה בהתנהגותו של בעל ההרשאות, אז עושים הצבעה פשוטה ומחליטים לפי הרוב. התקנון הזה פועל שם כבר כמה שנים טובות בשביל עשרות מפעילים ושלושה ביורוקרטים, ורק פעמיים במשך כל השנים הייתה הצבעה שלילית לגבי שני מפעילים (בשני המקרים מדובר על מפעילים שרבו הרבה עם תורמים אחרים).

בעבר היו אנשים שאמרו שבגלל שאנחנו קהילת תורמים קטנה כאן בוויקיקטסט בעברית, שאין עדיין כל טעם לייסד נהלים כאלה, ואולי יש לעשות את זה רק בעתיד. ואפשר בהחלט להבין את הגישה הזאת כי אנחנו באמת קטנים. אמנם בכל זאת נראה לי שזה באמת הפוך, כלומר: אם רוצים שתהיה תרבות דמוקרטית ושקופה בעתיד כשהאתר יהיה גדול יותר, אז צריך דווקא להתחיל לבנות את התרבות הזאת בזמן שהאתר עדיין קטן! כי כשהקהילה תהיה גדולה יותר יהיה הרבה יותר קשה לקבוע תקנון לבעלי ההרשאות.

בזמן האחרון יש גם גידול בקהילת התורמים, ויש כמה אנשים חדשים שתורמים בקביעות. אולי הגיע הזמן לקבל על עצמנו תקנון פשוט ויעיל? Dovi (שיחה) 22:28, 22 במאי 2012 (IDT)

אין לי התנגדות עקרונית לתקנון כזה, חוץ מהעובדה שהוא עלול להטריח מדי את הקהילה. מה חושבים אחרים? --אראל סגל • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ב 18:01, 1 ביוני 2012 (IDT)

Link to specific sections within a page

שלום. אני רוצה לעשות לינק, לא רק לדף מסיום אלא לסימן וקטע מסוים בתוך אותו דף, ואני רוצה לעשות את זה דרך הכפתור של "קישור" שמופיע בסרגל הכלים שלי למעלה.

באופן ספציפי-- אני רוצה שהקישור שמופיע בסוף סימן צד' בדף כאן יפנה ישר להקטע של סימן צד' בדף כאן, ולא רק אל תחלת הדף הכללי. אפשר?--Dmokhtar (שיחה) 22:03, 27 במאי 2012 (IDT)

שבוע טוב. זה פשוט מאוד וכך עושים את התיקון הדרוש. בהצלחה, Dovi (שיחה) 23:04, 27 במאי 2012 (IDT)

תודה!--Dmokhtar (שיחה) 23:22, 27 במאי 2012 (IDT)