התורה והמצוה על במדבר טו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר טו ח:

י. וכי תעשה בן בקר עולה או זבח לפלא נדר או שלמים מ"ש לפלא נדר שכבר אמר לפלא נדר או נדבה בא למעט שעירי חטאת של חרגלים. ומ"ש יצאו חטאת שאין באים בנדר פי' חטאת חובה הבאים ברגלים, והוא הדרוש שהתבאר למעלה ( שלח ב ).

ובז"א גריס פה יצאו חטאת חובה הבאה ברגלים. והגר"א מחק מה שנאמר יצאו חטאת ואשם שאין טעון נסכים.

ומה שאמרו שנית עולה או זבח, מפני שממה שנאמר על העולה או לזבח מרבה שמביא נסכים על עולה בפני עצמה ועל שלמים בפני עצמם. והוא הדרוש שנתבאר ( שלח ה). והוסיף פה שנית עולה או זבח שאף אם מביא ממין אחד כולם עולה או שלמים יביא כ"א נסך בפני עצמו. ואבא חנן סבירא ליה שאם לא יכתוב עולה או זבח רק לפלא נדר או שלמים, נאמר ששעור זה של ג' עשרונים הוא רק בשלמים אבל בעולה יש שעור אחר, לכן מלמדנו שעולה ושלפים שעור נסכיהם שווה.

<< · התורה והמצוה על במדבר · טו · ח · >>



קיצור דרך: mlbim-bm-15-08