מ"ג במדבר טו ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים לַיהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־תַעֲשֶׂ֥ה בֶן־בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אוֹ־זָ֑בַח לְפַלֵּא־נֶ֥דֶר אֽוֹ־שְׁלָמִ֖ים לַֽיהֹוָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲרֵי תַעֲבֵיד בַּר תּוֹרֵי עֲלָתָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא לְפָרָשָׁא נִדְרָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם תַּעֲבֵּיד בַּר תּוֹרֵי עֲלָתָא אוֹ נִכְסְתָא לְפַרְשָׁא נִדְרָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָא קֳדָם יְיָ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
עולה או זבח למה נאמר לפי שהוא אומר ועשיתם אשה לה' עולה או זבח שאם אמר הרי עלי עולה הרי עלי שלמים שומע אני יביא נסך א ' לשניהם. ת"ל (עולה או זבח) [על העולה או לזבח] מגיד הכתוב שמביא לזה בפ"ע ולזה בפ"ע.
או איל, אמר הרי עלי שוורים לשלמים שומע אני יביא נסך אחד לכולם, ת"ל עולה או זבח מגיד שמביא לכל אחד ואחד בפני עצמו. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר למה נאמר, שהיה בדין, ומה אם במקום ששוה מעשה כבש עולה למעשה שור עולה לא שוה לו בנסכים (ק”ו) [מקום] שלא שוה מעשה שור עולה למעשה שור שלמים אינו דין (שישוה) [שלא ישוה] לו בנסכים. ת”ל עולה או זבח מגיד הכתוב שאף על פי שלא שוה מעשה שור עולה למעשה שור שלמים שווה בנסכים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
י. וכי תעשה בן בקר עולה או זבח לפלא נדר או שלמים מ"ש לפלא נדר שכבר אמר לפלא נדר או נדבה בא למעט שעירי חטאת של חרגלים. ומ"ש יצאו חטאת שאין באים בנדר פי' חטאת חובה הבאים ברגלים, והוא הדרוש שהתבאר למעלה ( שלח ב ).
ובז"א גריס פה יצאו חטאת חובה הבאה ברגלים. והגר"א מחק מה שנאמר יצאו חטאת ואשם שאין טעון נסכים.
ומה שאמרו שנית עולה או זבח, מפני שממה שנאמר על העולה או לזבח מרבה שמביא נסכים על עולה בפני עצמה ועל שלמים בפני עצמם. והוא הדרוש שנתבאר ( שלח ה). והוסיף פה שנית עולה או זבח שאף אם מביא ממין אחד כולם עולה או שלמים יביא כ"א נסך בפני עצמו. ואבא חנן סבירא ליה שאם לא יכתוב עולה או זבח רק לפלא נדר או שלמים, נאמר ששעור זה של ג' עשרונים הוא רק בשלמים אבל בעולה יש שעור אחר, לכן מלמדנו שעולה ושלפים שעור נסכיהם שווה.