התורה והמצוה על במדבר טו ד

<< התורה והמצוה על במדבר • פרק טו >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כא • כב • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לז • לח • לט • מ • מא • 

פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר טו ד:

ד. והקריב המקריב קרבנו מפי שאומר דבר אל בני ישראל וכל מקום שאומר בני ישראל צריך ריבוי כל נשים, כמו שאמרו ( ויקרא ח ) לכן הוסיף מלת המקריב, כל מקריב שהוא. וכבר בארתי ( ויקרא יג) שכל מקום שבא שם הפעולה נוסף על הפועל כמו הקריב קרבנו, יש בו דרוש. ולמד ר' נתן שמלמדנו שזה שעור הראוי להיות קרבן והקדש ופחות מכאן לא יתנדב [ועיין במנחות (דף פט) לרבנן למד זה מן למנחה ולוג שמן. וי"ל שר' נתן יסבור כר' נחמיה ור"א שם. ולא סבירא ליה דתרתי שמע מינה]. ודייק בכולם שכתב בלולה אצל שמן ונסך אצל יין ללמד שלא ינסך השמן ולא יבלול היין.

<< · התורה והמצוה על במדבר · טו · ד · >>

קיצור דרך: mlbim-bm-15-04