התורה והמצוה על במדבר טו כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר טו כו:

לח. ונסלח לכל עדת בני ישראל , כבר התבאר ( ויקרא ח) שכ"מ שכתוב בני ישראל צריך ריבוי על נשים, שי"ל שבא בדיוק בנים ולא בנות. וכן בא בדיוק בני ישראל ולא גרים. והתבאר אצלי דכ"מ שמפורש שגם גרים בכלל, ידעינן שגם נשים בכלל. שכמו שלא בא שם בני ישראל בדיוק לענין גוים, כן לא בא בדיק לענין נשים. ועל זה אמר נשים מנין, תלמוד לומר ונסלח ולגר הגר. ר"ל והוא הדין נשים. ומה שנאמר לפי שמעשה בישראל צריך להביא גרים התבאר באורך ( ויקרא קצא ).

לט. כי לכל העם בשגגה הנה בחטאת עכו"ם לא כתבה תורה הבדל הקרבנות רק בין צבור ליחיד, לא בין יחיד ליחיד כמו בחטאת הבא על כל המצות, שיש הבדל בין משיח ונשיא ואחד מן העם. ובכ"ז הייתי דן מצד הסברא שהמשיח שמביא פר על יתר מצות, יביא פר עולה גם על עכו"ם, בפרט שיפה כחו לענין הבאת פר מן הצבור שמביא פר ביוהכ"פ. לכן אמר שקרבן הנזכר פה הוא רק אם לכל העם בשגגה.דהיינו שגגת צבור לא שגגת יחיד אף שהוא כהן משיח.

<< · התורה והמצוה על במדבר · טו · כו · >>


קיצור דרך: mlbim-bm-15-26