משנה הוריות ג ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת הוריות · פרק ג · משנה ח | >>
כהן קודם ללויז, לוי לישראל, ישראל לממזר ח, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר.
אימתי, בזמן שכולן שוין.
אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץיא, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.
משנה מנוקדת
כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי,
- לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל,
- יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר,
- וּמַמְזֵר לְנָתִין,
- וְנָתִין לְגֵר,
- וְגֵר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר.
- אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין;
- אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם,
- וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ,
- מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ:
- אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם,
נוסח הרמב"ם
כוהן - קודם ללוי,
- לוי - לישראל,
- ישראל - לממזר,
- וממזר - לנתין,
- ונתין - לגר,
- וגר - לעבד משוחרר.
- אימתי? - בזמן שכלן שווין.
- אבל, אם היה -
- ממזר תלמיד חכמים,
- וכוהן גדול עם הארץ,
- ממזר תלמיד חכמים - קודם לכוהן גדול עם הארץ.
פירוש הרמב"ם
דע שאמרו רז"ל "החכם קודם למלך, ומלך לכהן גדול, וכהן גדול לנביא", וזה יש בו תנאים הרבה, וזה:
- שטעם קדימת חכם למלך אינו אלא באמונה בלבד, לפי שהחכם תועלתו לאומה גדולה מתועלת המלך, אבל במעשה אין להקדים על כבוד המלך שום דבר ואף על פי שהוא עם הארץ, שנאמר "שום תשים עליך מלך"(דברים יז, טו).
- וכמו כן כהן גדול קודם לנביא כשהוא שווה לו בחכמה, אבל כשיש יתרון בחכמה החכם קודם.
- וסדר קדימת האנשים במעלות כשהן שווין בחכמה ובמעשים, כמו שאומר לך:
- משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים.
- ומרובה בגדים קודם למשוח שעבר מחמת קריו.
- ומשוח שעבר מחמת קריו למשוח שעבר מחמת מומו.
- ומשוח שעבר מחמת מומו למשוח מלחמה.
- ומשוח מלחמה לסגן.
- וסגן לאמרכל.
- ואמרכל לגזבר.
- וגזבר לראש משמר.
- וראש משמר קודם לראש בית אב.
- וראש בית אב קודם לכהן הדיוט.
- וכהן הדיוט ללוי.
- ולוי לישראל.
- וישראל קודם לחלל, לפי שבת חלל פסולה לכהונה ובת ישראל כשרה לכהונה, כמו שנתבאר בקידושין.
- וחלל קודם לשתוקי.
- ושתוקי לאסופי.
- ואסופי לממזר, לפי שהממזר ודאי והאחרים ספק.
- וממזר קודם לנתין, לפי שהממזר ישראל מטיפה כשרה.
- ונתין קודם לגר, לפי שהנתין גדל עם ישראל בקדושה, מה שלא עשה כן הגר.
- וגר שמותר לבא בקהל לאלתר קודם למצרי ואדומי.
- ומצרי ואדומי קודמים לעמוני ומואבי.
- ועמוני ומואבי קודם לעבד משוחרר, לפי שעבד משוחרר ארור, רוצה לומר ממה שכתוב בתורה "ארור כנען"(בראשית ט, כה).
ואמרו בכהן גדול עם הארץ - כמו שבארנו בראשון ממסכת כפורים, כשכהן גדול מעט בחכמה והממזר יותר גדול בחכמה, שהממזר באשר הוא גדול ממנו בחכמה קודם לכהן גדול עם הארץ, לפי שנאמר "יקרה היא מפנינים"(משלי ג, טו), יקרה היא מכהן גדול שמשמש לפני ולפנים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לוי קודם לישראל - דכתיב (דברים י) בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי מתוך בני ישראל:
ישראל קודם לממזר - האי מיוחס והאי לאו מיוחס:
ממזר קודם לנתין - זה בא מטפה כשרה וזה בא מטפה פסולה ט:
נתין קודם לגר - זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה:
גר קודם לעבד - זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור י:
ממזר ת"ח קודם לכ"ג עם הארץ - דכתיב (משלי ג) יקרה היא מפנינים, יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים:
פירוש תוספות יום טוב
כהן קודם לוי. גמ'. שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים. [ד"ה א' כ"ג י"ג]. ועיין מ"ש הר"ב במ"ח פ"ה דגיטין. והרמב"ם בפירושו מנה עוד מעלות. ע"ש. ובחבורו סוף פ"ד מהלכות כלי המקדש:
ישראל לממזר. והרמב"ם בפירושו. וכן בחבורו סוף פרק ח' מהלכות מתנות עניים כתב ישראל לחלל. דבת חלל פסולה לכהונה. וחלל לשתוקי. ושתוקי לאסופי. ואסופי לממזר. שהממזר ודאי והאחרים ספק.
וממזר לנתין. כתב הר"ב זה בא מטפה כשרה וכו'. גמ'. ואפי' ממזרת שילדה מעובד כוכבים ועבד שהולד ממזר כדמוכח ממתנו' דספ"ג דקדושין וכ"כ הרמב"ם פט"ו מה' אסורי ביאה. וטור א"ה סי' ד'. מ"מ יש בו מקצת כשרות מהאם. דהא אמרי' בסוף פ' המפלת [דף ל"א] ג' שותפין באדם הקב"ה אביו ואמו וכו':
גר קודם לעבד. פי' הר"ב זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור גמ'. וכתב הרמב"ם ר"ל ממה שכתוב בתורה ארור כנען. ועיין מ"ש בשם רש"י רש מתני' ג' פ"ק דקדושין:
וכהן גדול עם הארץ. בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים והכהן הגדול [מאחיו] שיהא גדול בחכמה וכו' כמ"ש פ"ב משנה ה'. כדפירש הר"ב במשנה ג' פ"ק דיומא:
קודם לכהן גדול עם הארץ. ועיין בפירוש הר"ב במ"ח פ"ה דגטין.
סליק לה מסכת הוריות וכולה סדר נזיקין בסייעתא דשמיא
אנא מהודה לעתיקא דעתיקין. שזיכני להשלים סדר נזיקין. ובכן מיסוד נבוני לחשים. הנני יוסף גם בסדר קדשים.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ז) (על המשנה) כהן קודם כו'. שנאמר [דברי הימים א כג] בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים:
(ח) (על המשנה) לממזר. הר"מ כתב, ישראל לחלל דבת חלל פסולה לכהונה, וחלל לשתוקי, ושתוקי לאסופי, ואסופי לממזר. שהממזר ודאי, והאחרים ספק:
(ט) (על הברטנורא) גמרא, ואפילו ממזרת שילדה מנכרי ועבד שהולד ממזר כו', מכל מקום יש בו מקצת כשרות מהאם, דהא אמרינן שלשה שותפים באדם, הקב"ה, אביו, ואמו כו':
(י) (על הברטנורא) רוצה לומר, ממה שכתוב בתורה ארור כנען. הר"מ:
(יא) (על המשנה) וכהן גדול עם הארץ. בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול בחכמה:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כהן קודם: ללוי שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן (להקריב) [להקדישו] קדש קדשים אלמא כהן עדיף מלוי. והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה מנה עוד מעלות ומדרגות אחרות ע"ש:
וממזר לנתין: כתב הר"ב זה בא מטפה כשרה וכו' גמרא:
ואפילו ממזרת: שילדה מעו"ג ועבד שהילד ממזר כדמוכח ממתניתין דספ"ג דקדושין וכ"כ הרמב"ם ז"ל פט"ו מהא"ב וטור אבן העזר סימן ד' מ"מ יש בו מקצת כשרות מהאם דהא אמרינן בס"פ המפלת שלשה שותפים באדם הקב"ה אביו ואמו וכו':
ישראל לממזר: וממזר לנתין והרמב"ם ז"ל בפירושו וכן בחבורו ספ"ח מהמ"ע כתב ישראל לחלל דבת חלל פסולה לכהונה וחלל לשתוקי ושתוקי לאסופי ואסופי לממזר שהממזר ודאי והאחרים ספק:
וכהן גדול עם הארץ: בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים שהכ"ג יהיה גדול בחכמה כמ"ש פ' שני משנה ה' כדפירש הר"ב במשנה ג' פ"ק דיומא מתוספות יום טוב:
ממזר תלמיד חכם: ביד בהלכות תלמוד תורה פ' שני סימן ב' וכולה מתניתין ספ"ח דהלכות מתנות עניים ובטור יורה דעה בסימן רמ"ו ובסימן רנ"א:
סליק פירקא וסליקא לה מסכת הוריות. בעזר צור שוכן תחתיות ועליות. הדרן עלך נזיקין. בעזרת האל יתברך בורא תבל ושחקים. ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
תפארת ישראל
יכין
כהן קודם ללוי: לכל דבר של רווח או של כבוד:
ישראל לממזר: לאו דוקא לממזר, אלא אפילו לחלל, ישראל קדים. דישראל מיוחס טפי, דהרי בת חלל פסולה לכהונה [וכן כ' הרמב"ם פ"ח ממתנת עניים (פ"ח מהל' מתנות עניים), וסיים דחלל קודם לשתוקי, ושתוקי לאסופי, ואסופי לממזר, שהממזר ודאי פסול, והאחריס ספק]:
וממזר לנתין: הן הגבעונים שהטעו את יהושע. שנקראו נתינים, ע"ש שנתנן יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים. וזרעם פסול לקהל, לרמב"ם [פי"ב מא"ב] מדרבנן, ולרמב"ן ורשב"א ותוס' ריש אלו נערות, אפילו כשנתגיירו אסורים בחיתון מדאורייתא, ורק בנים שנולדו להן אחר שנתגיירו, אסורים מדרבנן [עי' אה"ע סי' ד']. ולהכי ממזר קדים להם, דאפילו ממזרת שילדה בן מנכרי ועבד, עכ"פ יש בהבן קצת מזרע ישראל משא"כ גר [אבל ישראלית אפילו נשואה שנבעלה מנכרי, אין הולד ממזר, רק פגום לכהונה [כאה"ע ד' סי"ט]:
ונתין לגר: דנתין היה הורתו ולידתו בקדושה, משא"כ גר:
וגר לעבד משוחרר: דעבד הוא מזרע כנען, דכתיב גביה ארור כנען, משא"כ גר:
וכהן גדול עם הארץ: בבית שני היו ממנין לפעמים כה"ג עם הארץ, ע"י ממון שנתן למלכות, ונתמנו בעל כרחן של צבור [כיבמות דס"א א'. ועי' תוס' ב"ב דכ"א א']. ולכה"ג כזה ממזר תלמיד חכם קודם, דכתיב יקרה היא מפנינים, ר"ל יקרה היא התורה מכה"ג שאין לו חשיבות אחר רק שנכנס לפני ולפנים. ועכשו נוהגין שאפילו כהן ע"ה קדים לת"ח, לענין לקרותו לתורה תחלה [א"ח קל"ה ס"ד]. וג"ל עוד מדנקט רק ממזר, משמע דהא נתין גר ועבד אף שהן (לבד) ת"ח, כה"ג קדים להו, מדהוא (לבד) זרע ישראל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת