הוצאת ספר תורה
בימים הבאים אין אומרים אל ארך אפים:
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ.
(דברים ד, לה)מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. (תהלים קמה, יג) יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (סופרים יד, ד) יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. (תהלים כט, יא) אַב הָרַחֲמִים, הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם.
(תהלים נא, כ) כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.
(תהלים פו, ח)וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. (במדבר י, לה)
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם.(ישעיהו ב, ג)
בריך שמיה
[עריכה]
רבי שמעון פתח: "כשמוציאים ספר תורה בצבור לקרוא בו נפתחים שערי [שמיים של] הרחמים, וצריך האדם לומר כך (זהר ויקהל, רו א, ד"ה אמר):
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ , וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ,) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם. אָמֵן:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד.
(דברים ו, ד) והקהל חוזרואֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ, קָדוֹש בראש השנה: וְנוֹרָא ביום כיפור: וְנוֹרָא בסוכות: בהושענא רבא: וְנוֹרָא שְמוֹ (מסכת סופרים יד, ה)
גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. (תהלים לד, ד)
לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.
(דברי הימים א כט, יא)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.
(תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים צט, ט)
בשבת:
עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל, וְיִתְקַדַּשׁ, וְיִתְבַּרַךְ, וְיִתְרוֹמַּם, וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא - הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא - כִּרְצוֹנוֹ, וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, (מסכת סופרים יד, ו)
וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (ברכת קדושת השם לר"ה וליוה"כ), לְעֵינֵי-כָל-חָי (קדושת כתר), וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ (הגדה של פסח) כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ - שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו: (תהלים סח, ה) וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן: (ישעיהו נב, ח) וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהֹוָה, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר: (ישעיהו מ, ה)
אַב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרָע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת (מסכת סופרים יד, ו) עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים,
בחול:
וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתו עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב , וְיָחֹן פְּלֵטָתֵנוּ, וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל, לְחֵן, וּלְחֶסֶד, וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. (מסכת סופרים יד, ו)
הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ, (דברים לב, ג)
וּתְנוּ כָבוֹד (ירמיהו יג, טז) לַתּוֹרָה.
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.
(דברים ד, ד)קורא בתורה, ואסור לדבר אפילו דברי תורה בעת הקריאה, אלא אזני כל העם אל ספר תורה.
בימים הבאים אין אומרים אל ארך אפים:
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. (תהלים קמה, יג) יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (סופרים יד, ד) יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. (תהלים כט, יא) אַב הָרַחֲמִים, הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם.
(תהלים נא, כ) כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.
(תהלים פו, ח)וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. (במדבר י, לה)
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם.(ישעיהו ב, ג)
בריך שמיה
[עריכה]
רבי שמעון פתח: "כשמוציאים ספר תורה בצבור לקרוא בו נפתחים שערי [שמיים של] הרחמים, וצריך האדם לומר כך (זהר ויקהל, רו א, ד"ה אמר):
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ , וּלְאַמְטוֹיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם.
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד.
(דברים ו, ד) והקהל חוזרואֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ, קָדוֹש בראש השנה: וְנוֹרָא ביום כיפור: וְנוֹרָא בסוכות: בהושענא רבא: וְנוֹרָא שְמוֹ (מסכת סופרים יד, ה)
גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. (תהלים לד, ד)
לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.
(דברי הימים א כט, יא)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.
(תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים צט, ט)
בשבת:
עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל, וְיִתְקַדַּשׁ, וְיִתְבַּרַךְ, וְיִתְרוֹמַּם, וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא - הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא - כִּרְצוֹנוֹ, וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, (מסכת סופרים יד, ו)
וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (ברכת קדושת השם לר"ה וליוה"כ), לְעֵינֵי-כָל-חָי (קדושת כתר), וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ (הגדה של פסח) כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ - שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו: (תהלים סח, ה) וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן: (ישעיהו נב, ח) וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהֹוָה, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר: (ישעיהו מ, ה)
אַב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרָע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת (מסכת סופרים יד, ו) עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים,
בחול:
וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתו עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב , וְיָחֹן פְּלֵטָתֵנוּ, וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל, לְחֵן, וּלְחֶסֶד, וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. (מסכת סופרים יד, ו)
הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ, (דברים לב, ג)
וּתְנוּ כָבוֹד (ירמיהו יג, טז) לַתּוֹרָה.
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.
(דברים ד, ד)קורא בתורה, ואסור לדבר אפילו דברי תורה בעת הקריאה, אלא אזני כל העם אל ספר תורה.
בימים הבאים אין אומרים אל ארך אפים:
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ.
(דברים ד, לה)אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.
(תהלים פו, ח)יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ. (מלכים א ח, נז) הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. (תהלים כח, ט)
בחול: בעבור...
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. (במדבר י, לה)
ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ. ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.
(תהלים קלב, ח-ט)בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.
(תהלים קלב, י)בחול: בריך שמיה...
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם.(ישעיהו ב, ג)
בריך שמיה
[עריכה]נהגו לומר בריך שמיה ביום שאומרים בו מוסף.
רבי שמעון פתח: "כשמוציאים ספר תורה בצבור לקרוא בו נפתחים שערי [שמיים של] הרחמים, וצריך האדם לומר כך (זהר ויקהל, רו א, ד"ה אמר):
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מִקְדָּשָׁךְ , לְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא עַבְדָּךְ פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא דִקְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבִּי בְּאוֹרַיְתָךְ, (וְתִיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ,) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם. אָמֵן:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו.
(תהלים קמד, טו)מוליכים הספר לתיבה ואומרים:
גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. (תהלים לד, ד)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.
(תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים צט, ט)
אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.
(שמואל א ב, ב)
כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים יח, לב)
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.
(דברים לג, ד)
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.
(משלי ג, יח)
דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
(משלי ג, יז)
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.
(תהלים קיט, קסה)
יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
(תהלים כט, יא)
בנוסח מרוקו מוסיפים
כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ.
(דברים לב, ג)
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ.
(דברי הימים א טז, לא)
יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ.
(תהלים מח, יב)
וממשיכים "על הכל" כדלהלן.
עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל, וְיִתְקַדַּשׁ, וְיִתְבַּרַךְ, וְיִתְרוֹמַּם, וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא - הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא - כִּרְצוֹנוֹ, וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, (מסכת סופרים יד, ו)
תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתו עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה , וְיָחֹן וְיָחוּס וְיָחְמֹל וִירָחֵם עַל פְּלֵטָתֵנוּ, וְעַל פְּלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל, בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, וְאִמְרוּ כָּל הָעַם אָמֵן. (מסכת סופרים יד, ו)
הָרַחֲמָן הוא יַחְזִיר שִבְיָתֵנוּ וְשִבְיָת עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְיוֹצִיאֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה בְּקָרוֹב, וְאִמְרוּ כָל הָעַם אָמֵן. יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
(תהלים קיג, ב)כִּי שֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ, (דברים לב, ג)
וּתְנוּ כָבוֹד (ירמיהו יג, טז) לַתּוֹרָה.
וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (דברים ד, מד) תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. (דברים לג, ד) הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ.
(שמואל ב כב, לא)קורא בתורה, ואסור לדבר אפילו דברי תורה בעת הקריאה, אלא אזני כל העם אל ספר תורה.
בימים הבאים אין אומרים אל ארך אפים:
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ.
(דברים ד, לה)אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.
(תהלים פו, ח)וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. (במדבר י, לה)
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם.(ישעיהו ב, ג)
בריך שמיה
[עריכה]
רבי שמעון פתח: "כשמוציאים ספר תורה בצבור לקרוא בו נפתחים שערי [שמיים של] הרחמים, וצריך האדם לומר כך (זהר ויקהל, רו א, ד"ה אמר):
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית , לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם. אָמֵן:
גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. (תהלים לד, ד)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.
(תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים צט, ט)
עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל, וְיִתְקַדַּשׁ, וְיִתְבַּרַךְ, וְיִתְרוֹמַּם, וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא - הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא - כִּרְצוֹנוֹ, וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, (מסכת סופרים יד, ו)
וְתֵרָאֶה מַלְכוּתו עָלֵינוּ , וְיָחֹן פְּלֵטָתֵנוּ, עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל, אָמֵן. (מסכת סופרים יד, ו)
הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ, (דברים לב, ג)
וּתְנוּ כָבוֹד (ירמיהו יג, טז) לַתּוֹרָה.
קורא בתורה, ואסור לדבר אפילו דברי תורה בעת הקריאה, אלא אזני כל העם אל ספר תורה.
בימים הבאים אין אומרים אל ארך אפים:
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ.
(דברים ד, לה)אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.
(תהלים פו, ח)יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ. (מלכים א ח, נז) הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. (תהלים כח, ט)
בחול: בעבור...
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. (במדבר י, לה)
ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ. ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.
(תהלים קלב, ח-ט)בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.
(תהלים קלב, י)בחול: בריך שמיה...
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם.(ישעיהו ב, ג)
בריך שמיה
[עריכה]נהגו לומר בריך שמיה ביום שאומרים בו מוסף.
רבי שמעון פתח: "כשמוציאים ספר תורה בצבור לקרוא בו נפתחים שערי [שמיים של] הרחמים, וצריך האדם לומר כך (זהר ויקהל, רו א, ד"ה אמר):
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מִקְדָּשָׁךְ , לְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא עַבְדָּךְ פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא דִקְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבִּי בְּאוֹרַיְתָךְ, (וְתִיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ,) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם. אָמֵן:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו.
(תהלים קמד, טו)מוליכים הספר לתיבה ואומרים:
גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. (תהלים לד, ד)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.
(תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים צט, ט)
אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.
(שמואל א ב, ב)
כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים יח, לב)
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.
(דברים לג, ד)
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.
(משלי ג, יח)
דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
(משלי ג, יז)
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.
(תהלים קיט, קסה)
יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
(תהלים כט, יא)
בנוסח מרוקו מוסיפים
כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ.
(דברים לב, ג)
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ.
(דברי הימים א טז, לא)
יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ.
(תהלים מח, יב)
וממשיכים "על הכל" כדלהלן.
עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל, וְיִתְקַדַּשׁ, וְיִתְבַּרַךְ, וְיִתְרוֹמַּם, וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא - הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא - כִּרְצוֹנוֹ, וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, (מסכת סופרים יד, ו)
תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתו עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה , וְיָחֹן וְיָחוּס וְיָחְמֹל וִירָחֵם עַל פְּלֵטָתֵנוּ, וְעַל פְּלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל, בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, וְאִמְרוּ כָּל הָעַם אָמֵן. (מסכת סופרים יד, ו)
הָרַחֲמָן הוא יַחְזִיר שִבְיָתֵנוּ וְשִבְיָת עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְיוֹצִיאֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה בְּקָרוֹב, וְאִמְרוּ כָל הָעַם אָמֵן. יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
(תהלים קיג, ב)כִּי שֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ, (דברים לב, ג)
וּתְנוּ כָבוֹד (ירמיהו יג, טז) לַתּוֹרָה.
וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (דברים ד, מד) תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. (דברים לג, ד) הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ.
(שמואל ב כב, לא)קורא בתורה, ואסור לדבר אפילו דברי תורה בעת הקריאה, אלא אזני כל העם אל ספר תורה.
הנוסחים משולבים:
[עריכה]← בחול: חצי קדיש
← ספרדים בשבת: קדיש תתקבל
← אשכנזים בשבת: קדיש יתום
בימים הבאים אין אומרים אל ארך אפים:
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ.
(דברים ד, לה)מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. (תהלים קמה, יג) יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (סופרים יד, ד) יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. (תהלים כט, יא) אַב הָרַחֲמִים, הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם.
(תהלים נא, כ) כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.
(תהלים פו, ח)יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ. (מלכים א ח, נז) הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. (תהלים כח, ט)
בחול: בעבור...
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. (במדבר י, לה)
ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ. ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.
(תהלים קלב, ח-ט)בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.
(תהלים קלב, י)בחול: בריך שמיה...
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם.(ישעיהו ב, ג)
בריך שמיה
[עריכה] נוסח עדות המזרח: נהגו לומר בריך שמיה ביום שאומרים בו מוסף.
רבי שמעון פתח: "כשמוציאים ספר תורה בצבור לקרוא בו נפתחים שערי [שמיים של] הרחמים, וצריך האדם לומר כך (זהר ויקהל, רו א, ד"ה אמר):
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית נוסח אשכנזים: מַקְדְּשָׁךְ נוסח עדות המזרח: מִקְדָּשָׁךְ , נוסח אשכנז: וּלְאַמְטוֹיֵי נוסח ספרד: וּלְאַמְטוּיֵי נוסח עדות המזרח: לְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא נוסח אשכנזים: פְקִידָא נוסח עדות המזרח: עַבְדָּךְ פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא נוסח אשכנזים: בֶּאֱלָהָא נוסח עדות המזרח: בֶּאלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא נוסח אשכנזים: קְשׁוֹט נוסח עדות המזרח: דִקְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, נוסח אשכנזים: וּמַסְגֵּא נוסח עדות המזרח: וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ נוסח ספרד: קַדִּישָׁא יַקִּירָא כל השאר: יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח נוסח אשכנזים: לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, נוסח עדות המזרח: לִבִּי בְּאוֹרַיְתָךְ, נוסח אשכנז: נוסח ספרד: (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ,) נוסח עדות המזרח: (וְתִיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ,) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין נוסח אשכנזים: דְּלִבָּאִי נוסח עדות המזרח: דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם. נוסח אשכנז: כל השאר: אָמֵן:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד.
(דברים ו, ד) והקהל חוזרואֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ, קָדוֹש בראש השנה: וְנוֹרָא ביום כיפור: וְנוֹרָא בסוכות: בהושענא רבא: וְנוֹרָא שְמוֹ (מסכת סופרים יד, ה)
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו.
(תהלים קמד, טו)מוליכים הספר לתיבה ואומרים:
גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. (תהלים לד, ד)
לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.
(דברי הימים א כט, יא)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.
(תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים צט, ט)
אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.
(שמואל א ב, ב)
כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ.
(תהלים יח, לב)
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.
(דברים לג, ד)
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.
(משלי ג, יח)
דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
(משלי ג, יז)
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.
(תהלים קיט, קסה)
יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
(תהלים כט, יא)
בנוסח מרוקו מוסיפים
כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ.
(דברים לב, ג)
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ.
(דברי הימים א טז, לא)
יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ.
(תהלים מח, יב)
וממשיכים "על הכל" כדלהלן.
נוסח אשכנזים: בשבת:
עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל, וְיִתְקַדַּשׁ, וְיִתְבַּרַךְ, וְיִתְרוֹמַּם, וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא - הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא - כִּרְצוֹנוֹ, וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, (מסכת סופרים יד, ו)
וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (ברכת קדושת השם לר"ה וליוה"כ), לְעֵינֵי-כָל-חָי (קדושת כתר), וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ (הגדה של פסח) כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ - שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו: (תהלים סח, ה) וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן: (ישעיהו נב, ח) וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהֹוָה, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר: (ישעיהו מ, ה)
אַב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרָע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת (מסכת סופרים יד, ו) עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים,
בחול:
נוסח אשכנזים: וְתִגָּלֶה נוסח עדות המזרח: תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתו עָלֵינוּ נוסח אשכנזים: בִּזְמַן קָרוֹב נוסח עדות המזרח: בִּמְהֵרָה , וְיָחֹן נוסח עדות המזרח: וְיָחוּס וְיָחְמֹל וִירָחֵם עַל פְּלֵטָתֵנוּ, נוסח אשכנזים: וּפְלֵטַת נוסח עדות המזרח: וְעַל פְּלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל, נוסח אשכנזים: לְחֵן, וּלְחֶסֶד, וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר נוסח עדות המזרח: בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, וְאִמְרוּ כָּל הָעַם אָמֵן. (מסכת סופרים יד, ו)
הָרַחֲמָן הוא יַחְזִיר שִבְיָתֵנוּ וְשִבְיָת עַמּוֹ בֵּית יִשרָאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְיוֹצִיאֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה בְּקָרוֹב, וְאִמְרוּ כָל הָעַם אָמֵן. יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
(תהלים קיג, ב)נוסח אשכנזים: הַכֹּל נוסח עדות המזרח: כִּי שֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ, (דברים לב, ג)
וּתְנוּ כָבוֹד (ירמיהו יג, טז) לַתּוֹרָה.
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.
(דברים ד, ד)וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (דברים ד, מד) תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. (דברים לג, ד) הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ.
(שמואל ב כב, לא)קורא בתורה, ואסור לדבר אפילו דברי תורה בעת הקריאה, אלא אזני כל העם אל ספר תורה.
קישורים חיצוניים
[עריכה]- פתיחת ההיכל והוצאת ספר תורה באתר הפיוט והתפילה - לחן ירושלמי מההתחלה ועד "אל-תשב פני משיחך", ואשכנזי (אשכנז) מההתחלה ועד "כי קדוש ה' אלהינו".
- גדלו לה' - הוצאת ספר תורה באתר הפיוט והתפילה - לחן מרוקאי מ"גדלו לה'" ועד הסוף.
