קטגוריה:דניאל ו י

הַמֶּלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ רָשַׁם הַכְּתָב וְהָאִסָּר

כָּל קֳבֵל דְּנָה

של"ג מתרגם "כָּל עֻמַּת זֶה"
בקונקורדנציה זה מתורגם "קֳבֵל" - כהכנה, בגלל, לפני.
"דְּנָה" - זה, כנהוג, רומז לחוק מקובל.

כידוע נכבדים המלך רצו שהמלך יוציא פקודה שתגרום לדניאל לעבור על פקודת השליט, שתרגיז את השליט ותביא להריגתו של דניאל.
הנכבדים האלה הפעילו לחץ כבד על המלך וטענו שכדי "לְהָקִים קִיּוּם הַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל ו ח), ולהראות את כוחו וחשיבותו, הוא חייב להוציא פקודה שכופה על אנשי העם לכבד רק אותו ולא כל איש או אל אחר. הנכבדים דרשו שהמלך יחתום מיד על הפקודה לפני שיהיה לו זמן לחשוב ולהבין שאם הוא עושה את הוראתם הוא לא מראה את כוחו אלא את חולשתו.

ואז, ככתוב, לפני קהל הנכבדים האלה, בגלל הלחץ שהם הפעילו עליו, המלך קיבל את דינו, ומיד כמקובל כתב וחתם את האיסור.

לא נאמר מה קרה לפקודה החתומה. לא נאמר שהיא תורגמה לכל השפות, והרצים יצאו במהירות להודיע לכל הממלכה.
סביר שהנכבדים לקחו את הכתב החתום, כדי שהשליט לא יקרע אותו לגזרים ויטען שאף פעם הוא לא חתם על דבר כזה.