ברכות מג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תלמוד בבלי

<< · ברכות · מג ב · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 50%
ראשונים | אחרונים

אמר רב גידל אמר רב האי אסמלק מברכין עלויה בורא עצי בשמים אמר רב חננאל אמר רב הני בחלפי דימא מברכין עלייהו בורא עצי בשמים אמר מר זוטרא מאי קראה (יהושע ב, ו) והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ (רב משרשיא אמר) האי גנרקום דגנוניתא מברכין עלויה בורא עצי בשמים דדברא בורא עשבי בשמים אמר רב ששת הני דסיגלי מברכין עלייהו בורא עשבי בשמים אמר מר זוטרא ההאי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות אמר רב יהודה והאי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב זמנין שמברכין על הריח שנאמר (תהלים קנ, ו) כל הנשמה תהלל יה איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון שנאמר (הושע יד, ז) ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון:

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב (קהלת ג, יא) את הכל עשה יפה בעתו מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב"ה אומנתו בפניו אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי תלה ליה קורא לדבר אחר ואיהו דידיה עביד ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב אבוקה כשנים וירח כשלשה איבעיא להו אבוקה כשנים בהדי דידיה או דילמא אבוקה כשנים לבר מדידיה ת"ש וירח כשלשה אי אמרת בשלמא בהדי דידיה שפיר אלא אי אמרת לבר מדידיה ארבעה למה לי והאמר מר לאחד נראה ומזיק לשנים נראה ואינו מזיק לשלשה אינו נראה כל עיקר אלא לאו שמע מינה אבוקה כשנים בהדי דידיה שמע מינה:

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש חואל ילבין פני חברו ברבים מנלן מתמר שנאמר (בראשית לח, כה) היא מוצאת וגו':

ת"ר הביאו לפניו שמן והדס ב"ש אומרים מברך על השמן ואח"כ מברך על ההדס וב"ה אומרים טמברך על ההדס ואח"כ מברך על השמן אמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו א"ר יוחנן הלכה כדברי המכריע רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא אייתו לקמייהו שמן והדס שקל רב פפא בריך אהדס ברישא והדר בריך אשמן אמר ליה לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע אמר ליה הכי אמר רבא הלכה כב"ה ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד.

ת"ר הביאו לפניהם שמן ויין ב"ש אומרים יאוחז השמן בימינו ואת היין בשמאלו מברך על השמן וחוזר ומברך על היין ב"ה אומרים אוחז את היין בימינו ואת השמן בשמאלו מברך על היין וחוזר ומברך על השמן וטחו בראש השמש ואם שמש ת"ח הוא טחו בכותל מפני שגנאי לתלמיד חכם לצאת לשוק כשהוא מבושם ת"ר ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם אל יצא כשהוא מבושם לשוק ואל יצא יחידי בלילה ואל יצא במנעלים המטולאים ואל יספר עם אשה בשוק ואל יסב בחבורה של עמי הארץ ואל יכנס באחרונה לבית המדרש ויש אומרים אף לא יפסיע פסיעה גסה ואל יהלך בקומה זקופה כאל יצא כשהוא מבושם לשוק א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן במקום שחשודים על משכב זכור אמר רב ששת לא אמרן אלא בבגדו אבל בגופו זיעה מעברא ליה אמר רב פפא לושערו כבגדו דמי ואמרי לה כגופו דמי מואל יצא יחידי בלילה משום חשדא ולא אמרן אלא דלא קביע ליה עידנא אבל קביע ליה עידנא מידע ידיע דלעידניה קא אזיל נואל יצא במנעלים המטולאים מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים איני והא ר' חייא בר אבא נפיק אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן בטלאי על גבי טלאי ולא אמרן אלא בפנתא אבל בגילדא לית לן בה ובפנתא לא אמרן אלא באורחא אבל בביתא לית לן בה ולא אמרן אלא בימות החמה אבל בימות הגשמים לית לן בה סואל יספר עם אשה בשוק אמר רב חסדא ואפילו היא אשתו תניא נמי הכא אפילו היא אשתו ואפילו היא בתו ואפילו היא אחותו לפי שאין הכל בקיאין בקרובותיו עואל יסב בחבורה של עמי הארץ מאי טעמא דילמא אתי לאמשוכי בתרייהו ואל יכנס אחרונה לבית המדרש משום דקרו ליה פושע וי"א פאף לא יפסיע פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם מאי תקנתיה להדריה בקדושא דבי שמשי צואל יהלך בקומה זקופה דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות כאילו דוחק רגלי שכינה דכתיב (ישעיהו ו, ג) מלא כל הארץ כבודו:


רש"י[עריכה]


סמלק - יסמי"ן קורין לו בלשון ישמעאל והוא מין עשב שיש בו שלש שורות של עלין זו למעלה מזו ושלשה עלין לכל שורה:

חלפי דימא - בושם שקורין אשפי"ג (אישפי"ג: אזוביון) והוא שבולת נרד ועשוי כעין גבעולי פשתן דאשכחן גבעולין דאיקרי עץ:

נרקום - חבצלת השרון בה"ג:

דגינוניתא - הגדל בגינה:

סיגלי - ויול"ש (ויולי"ש: סגלים, סגליות) בלעז:

חבושין - קודוניי"ש {{קטן|((קודוינ"ץ: חבושים)) בלעז:

להתנאות - ליהנות:

כלבנון - שמריחין עליו ופרחיו:

יפה לו אומנתו - ואפי' בורסי נאה לו אומנתו בעיניו ועשה הקדוש ב"ה כן שלא יחסר העולם אומנות:

קורא - רך הגדל בדקל תלה אותו לחזיר והוא יגלגלנו באשפה שזו היא אומנתו:

אבוקה כשני בני אדם - לענין היוצא בלילה דאמר מר אל יצא אדם יחידי בלילה:

וירח כשלשה - ויש חלוק בין שנים לשלשה כדלקמן:

לאחד נראה - השד ומזיקו:

היא מוצאת והיא שלחה וגו' - ואילו בהדיא לא אמרה אלו הסימנים של יהודה הם ולו אני הרה אלא לאיש אשר אלה לו אנכי הרה אם יודה יודה ואם לאו אשרף ולא אלבין פניו:

שמן והדס - בסוף הסעודה שמן לסוך ידיו להעביר זוהמת האוכלים והדס להריח כמו שאמרנו:

אני אכריע - לצד בית שמאי:

זכינו לריחו ולסיכתו - כגון משחא כבישא הלכך שמן עדיף:

ולא היא - לא אמר רבא הלכתא כב"ה אלא רב פפא אכסיף לפי שטעה והשמיט עצמו בכך:

שמן ויין - זהו יין שלאחר המזון ואין זה כוס של ברכה:

חוזר ומברך על היין - כגון בחול שאין היין קבע ואין היין שלפני המזון פוטרו:

שמן בימינו - לפי שעליו מברך תחלה:

מברך על השמן - בורא שמן ערב:

וטחו בראש השמש - כדי שלא יצא בידיו מבושמות בשוק שגנאי הוא לתלמיד חכם:

שחשודים על משכב זכור - מבשמין עצמם כדי שיתאוו להם:

ושערו כבגדו דמי - דלא שכיח ביה זיעה:

ואמרי לה כגופו - דשכיח ביה זיעה:

משום חשדא - של זנות:

דלא קביע ליה עידנא - שלא קבעו לו רבו קביעות ללמדו בלילה:

בפנתא - אנפוני"א (אינפייני"א: פנת -העור העליון של הנעל) בלעז שעל גבי הרגל:

גילדא - עקב שקורין שול"א (סוליה) :

בימות הגשמים - הטיט מכסהו:

אפי' היא אשתו - שאין הכל מכירין בה וחושדין אותו:

דקרו ליה פושע - מתעצל:

בקדושא דבי שמשי - ששותה כוס של קידוש בשבת בלילה:

תוספות[עריכה]


שמן והדס. האי שמן להריח הוא דאי להעביר הזוהמא הא אמרינן בפרק אלו דברים (לקמן נג.) דאין מברכין עליו: הכי אמר רבא הלכתא כבית הלל ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דקא עביד. כך כתוב בספרים שלנו ובפירוש רש"י אבל רב אלפס פסק כרבא משמע שלא היה גורס בספרו ולא היא וכו':

האי מאן דמורח באתרוגא וחבוש' מברך וכו'. ודוקא כשמריח בהם אבל אם בא לאכול מהם אין לברך ברכת ריח כי אם ברכת אכילה:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו (עריכה)

קלא א ב מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ו , סמ"ג עשה כז , טור ושו"ע או"ח סי' רטז סעיף ז:

קלב ג מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' רטז סעיף ט:

קלג ד טור ושו"ע או"ח סי' רטז סעיף ח:

קלד ה מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה א , טור ושו"ע או"ח סי' רטז סעיף ב:

קלה ו מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה יג , סמג שם , טור ושו"ע או"ח סי' רכו:

קלו ז מיי' פ"ט מהל' ברכות ? , סמג שם , טור ושו"ע או"ח סי' רטז סעיף א:

קלז ח מיי' פ"ו מהל' דעות הלכה ח:

קלח ט מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ג , סמ"ג עשה כז , טור ושו"ע או"ח סי' רטז סעיף יא:

קלט י מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה יד , ומיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ד , סמג שם , טור או"ח סי' רי"ב וטור ושו"ע או"ח סי' רו סעיף ד:

קמ כ ל מ נ מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה ט:

קמא ס מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה ז:

קמב ע מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה ב:

קמג פ צ מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה ח: