ברטנורא על מכשירין ג

משנה מכשירין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

שק שהוא מלא - מעלות המערה. המלאה מים:

כל ששאבו - הפירות מלחלוחית המים, הרי זה בכי יותן. דניחא ליה שישאבו הפירות מן המים, שמתוך כך הן נראין גסים ונפוחים:

רבי יהודה אומר כל שהוא כנגד המים כו' - ואין הלכה כרבי יהודה:

(ב)

חבית - של חרס, או של כלי אבן הרכים שהן כחרס. אבל שאר כלים לא בלעי כל כך עד שיהיו הפירות שבתוכן שואבים:

שאבו - נתלחלחו הפירות ומשקה טופח עליהן:

הכי גרסינן, ושאר כל המשקים טהורים - שאר שבעה משקים המכשירים לקבל טומאה, טהורים הפירות שבתוך החבית אם נתלחלחו מהן . דדוקא מים ויין וחומץ שהן דקים וצלולים, הן נבלעין בחבית מפני דקותן, והפירות שואבים מהן. אבל שמן דבש חלב דם טל, הן עבין, ומפני עוביין אינן יכולין להבלע בתוך הכלי כל כך עד שיהיו הפירות שבתוך החבית שואבים מהן, הלכך אינן בכי יותן:

שאין הקטנית שואבת - כגון פולים ואפונים וכיוצא בהן. ואין הלכה כר' נחמיה:

(ג)

הרודה פת חמה - שנילושה במי פירות ולא הוכשרה לקבל טומאה:

רבי מאיר מטמא - כלומר הוכשר הלחם לקבל טומאה מחמת היין שנבלע בו. אי נמי, אם היה היין טמא, מטמא ר' מאיר מחמת היין טמא הנבלע בה:

ר' יוסי מטהר בשל חטים - והלכה כר' יוסי:

(ד)

המרבץ את ביתו - מזלף בו מים כדי שלא יעלה האבק:

וטננו - נתלחלחו. לשון אם היתה שדה מטוננת, שפירושו שדה לחה, בפרק קמא דמועד קטן [דף ו']:

אם מחמת הסלע - צור שמששת ימי בראשית, והוא רצפת הבית, ומתוך כך נתלחלחו החטים:

המטנן בחול - מטמין הפירות בחול כדי שיטננו, כלומר שיתלחלחו, שיקבלו מלחלוחית החול:

הרי זה בכי יותן - דאין חול בלא מים:

(ה)

נגוב - יבש:

אינו חושש שמא נתן בה חטים וטננו - הכי קאמר, אם נתן בה חטים, אינו חושש שמא טננו :

כשהטל עליהם - כגון שהיה משכיר למלאכתו וליקט עשבים עם הטל שעליהם, אבל הוא לא נתכוין בשביל הטל:

להטן בהם חטים - להטמין בהם חטים כדי שיטננו:

אם נתכוין לכך - לטל שעליהן:

אי אפשר שלא לשמוח - שהרי היה צריך ללותתן:

אלא אם עמד - נתעכב שם כדי שירדו עליהם גשמים :

(ו)

פקק הצנור - סתם הצנור כדי שלא יצאו המים:

או אם חלחל לתוכו - שנענע וניער הזיתים במים שבתוך הצנור. דסבירא ליה לר' יהודה, שאין המחשבה מועלת להכשיר עד שיעשה מעשה לגלות המחשבה שבלבו. ואין הלכה כר' יהודה:

(ז)

אם הפך השקים - לצד אחר, כדי שישורו במים משני צדדין, אז הוכשרו:

אם עמד והדיח - אם עמד במים להדיח רגלי בהמתו, אז מכשירים מים העולין ברגליהם אם נפלו על הפירות:

באדם ובבהמה טמאה - מכשירין המים העולים ברגליהן בין הדיח בין לא הדיח . ואין הלכה כרבי יהודה:

(ח)

המוריד את הגלגלים - אופן מרכבותיו, מתרגמינן גלגלי רתיכיהון:

בשעת הקדים - בשעת החום רוח הקדים נושב. ודרך כלי עץ שהם מתבקעים מפני החום, ומורידין אותן למים והבקעים מתחברים. והיינו שיחוצו, כמו שיאוצו, כלומר כדי שיהדקו וידחקו הבקעים זה בזה:

הרי זה בכי יותן - המים הנתלים בהם מכשירין הזרעים לקבל טומאה, משום דניחא ליה שיהיו אותם המים נתלים בכלי להדק הבקעים:

בשעת היחף - שהבהמה יגעה ועיפה מטורח הדרך, וכן בשעה שהיא דשה בתבואה, המים שהיא מעלה ברגליה לעולם מכשירים הזרעים לקבל טומאה, לפי שהם לרצון, שהמים יפים לה לצננה ולקררה. פירוש אחר, בשעת היחף והדיש, בשעת הקציר רוצה הוא שהבהמה תרחוץ רגליה בשביל שיהיו נקיות לדוש התבואה :