משנה מכשירין ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ג · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המרבץ את ביתו ונתן בו חטים וטננו, אם מחמת המים, בכי יותן.

ואם מחמת הסלע, אינן בכי יותן.

המכבס את כסותו בערבה, נתן בה חטים וטננו, אם מחמת המים, בכי יותן.

אם מחמת עצמןה, אינן בכי יותן.

המטנן בחול, הרי זה בכי יותן.

מעשה באנשי המחוז שהיו מטינין בחול, אמרו להם חכמים, אם כך הייתם עושים, לא עשיתם טהרה מימיכם.

נוסח הרמב"ם

המרבץ את ביתו ונתן בו חיטים וטננו אם מחמת המים בכי יותן ואם מחמת הסלע אינן בכי יותן המכבס את כסותו בעריבה ונתן בה חיטים וטננו אם מחמת המים בכי יותן ואם מחמת עצמה אינן בכי יותן המטן בחול הרי זה בכי יותן מעשה באנשי המחוז שהיו מטינין בחול אמרו להם חכמים אם כך הייתם עושים לא ראיתם טהרה מימיכם.

פירוש הרמב"ם

טננו. מטפיחין והטמנה יטמין בחול כדי שיטפיח הדבר ההוא הטמון וזה לשון בלי מפורסם אצלנו וענין אמרו מחמת הסלע מחמת (העריבה) [הקרקע] שיתלחלחו מן הלחלוחית אשר בעצם הקרקע ובעצם החרס:

פירוש רבינו שמשון

המרבץ ביתו. במים מפני האבק:

וטננו. נתלחלחו מלשון אם היתה מטוננת דפרק קמא דמועד קטן (דף ו:):

אם מחמת הסלע. צור שמששת ימי בראשית והיא רצפת הבית ומתוך כך נתלחלחו החטין:

המטמין בחול. אית דגרסי המטנן שיהיו מטנין:

הרי זה בכי יותן. דאין חול בלא מים:

תניא בתוספתא פ"ב סדין שטפח על גבי סילון להטין בו את חטיו אם מחמת הסדין אינן בכי יותן אית דגרסי סדין שסחטו על גבי סילון של יוצר להטין בו את חטיו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המרבץ את ביתו - מזלף בו מים כדי שלא יעלה האבק:

וטננו - נתלחלחו. לשון אם היתה שדה מטוננת, שפירושו שדה לחה, בפרק קמא דמועד קטן [דף ו']:

אם מחמת הסלע - צור שמששת ימי בראשית, והוא רצפת הבית, ומתוך כך נתלחלחו החטים:

המטנן בחול - מטמין הפירות בחול כדי שיטננו, כלומר שיתלחלחו, שיקבלו מלחלוחית החול:

הרי זה בכי יותן - דאין חול בלא מים:

פירוש תוספות יום טוב

ואם מחמת עצמן אינו בכי יותן לשון מהר"מ שהיו הרבה ונתחממו ונתלחלחו ע"כ ונראה מדלא קתני ואם מחמת עריבה כדקתני ברישא ואם מחמת הסלע דהכא שאני שאלו היה מחמת עריבה הוכשרו וכ"כ הראב"ד (שם הלכה ח') וז"ל. נ"ל אם נתנן בעריבה מחמת הליחות שבה הוכשרו ואם נתנן שם בשביל העריבה שאין לו מקום לכונסן אלא בעריבה אע"פ שיודע שיטננו ממנה אינן בכי יותן ע"כ אבל הרמב"ם העתיק ואם מחמת העריבה בפירושו ובחבורו (שם):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) מחמת עצמן. פירוש שהיו הרבה ונתחממו ונתלחלחו. מהר"ם. ומדלא קתני ואם מחמת עריבה, יש לומר דמחמת עריבה הוכשרו. וכן כתב הר"א, אלא דהתנה שיתנן שם מחמת הליחות שבה ולא מחמת שאין לו מקום לכונסן. אבל הר"מ העתיק ואם מחמת העריבה:


פירושים נוספים