משנה מכשירין ג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ג · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

החמרין שהיו עוברים בנהר ונפלו שקיהם למים, אם שמחו, בכי יותןח.

רבי יהודה אומר, אי אפשר שלא לשמוח, אלא, אם הפכו.

היו רגליו מלאות טיט, וכן רגלי בהמתו, עבר בנהר, אם שמח, בכי יותןט.

רבי יהודה אומר, אי אפשר שלא לשמוח, אלא, אם עמד והדיחי.

באדם ובבהמה טמאה, לעולם טמא.

נוסח הרמב"ם

החמרים שהיו עוברין בנהר ונפלו שקיהם במים אם שמחו בכי יותן רבי יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח אלא אם הפכו היו רגליו מלאות טיט וכן רגלי בהמתו ועבר בנהר אם שמח בכי יותן רבי יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח אלא אם עמד או הדיח באדם ובבהמה טמאה לעולם טמא.

פירוש הרמב"ם

אם הפכו שקיהם במים אז יהיו המים אשר בתוך השקים בכי יותן ואם יגיעו בהן פירות הוכשרו לפי שהמים ההם היו ברצון וכן הדין במים שברגליו וברגלי בהמתו כששמח ור' יהודה הוא אשר אומר כי המים העולים ברגלי בהמה טמאה לעולם מכשירין וכן מבואר בתוספתא ואין הלכה כרבי (עקיבא) [יהודה]:

פירוש רבינו שמשון

אם הפכו. השקים מצד אחר כדי שישורו במים משני צדדין אז הוכשרו:

אם עמד. במים והדיח רגלי בהמתו אז מכשירין מים העולין ברגליהן אם נפלו על הפירות:

באדם ובבהמה טמאה. בין הדיח בין לא הדיח מכשירים מים העולים ברגליהן:

תני"א בתוספתא (פ"ב ע"ש) בהמה שירדה מאליה לשתות מים העולים בפיה ובשפתיה הרי זה בכי יותן בידיה וברגליה אינן בכי יותן רבי יהודה אומר המים העולים ברגלי אדם לעולם טמאין רבי אליעזר בר רבי שמעון אומר המים העולין ברגלי בהמה טמאה לעולם טמאין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אם הפך השקים - לצד אחר, כדי שישורו במים משני צדדין, אז הוכשרו:

אם עמד והדיח - אם עמד במים להדיח רגלי בהמתו, אז מכשירים מים העולין ברגליהם אם נפלו על הפירות:

באדם ובבהמה טמאה - מכשירין המים העולים ברגליהן בין הדיח בין לא הדיח יא. ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

אם שמחו בכי יותן הוכשרו הפירות והמים שעל השקין הנם תלושין ברצון. הרמב"ם:

היו רגליו מלאות טיט וכו' אם שמח בכ"י אלמא לענין הכשר לא חשיב אדם כמחובר. ולענין שחיטה דפסלינן במחובר חשבינן נמי אדם כמחובר דפסלי צפורן מחוברת בפ"ק דחולין משנה ב' אין לדמותן זה לזה דהא תלוש ולבסוף חברו מיבעיא ליה לרבא התם מהו ולענין הכשר קאמר תנאי היא הר"ש במשנה ג' פרק דלקמן:

אם עמד והדיח אבל אם לא הדיח אע"ג דסתמא דמילתא. חפץ הוא שיודחו רגליה דמה מזיק לו שהודחו מכל מקום אינן בכי יותן. דבעינן שיהא שמח לגמרי שלא היה רוצה שלא יודחו ולהכי צריך שידיח דהשתא חזינן דניחא ליה טובא מדקטרח להדיח אבל אי לא טרח לא מהר"ם:

באדם ובבהמה טמאה לעולם טמא פי' הר"ב בין הדיח בין לא הדיח ור' יהודה היא וכן מבואר בתוספתא הרמב"ם ולא אתפרש טעמא מאי שנא אדם ובהמה טמאה מבהמה טהורה ובדברי מהר"ם דבבהמה טהורה העומדת לאכילה אינו חושש כל כך אם יהיו רגליה מלוכלכות אבל באדם ובבהמה טמאה העומדת לרכוב עליה או להטעינה משאוי או לשחק ולטייל בה כגון אריות ודובים וקופים ודאי מקפיד בלכלוכן וסתמא דמלתא ניחא ליה לגמרי שיודחו ולא היה חפץ שלא יודחו כן נ"ל לפרש ע"כ: . באדם ובבהמה טמאה לעולם טמא פי' הר"ב בין הדיח בין לא הדיח ור' יהודה היא וכן מבואר בתוספתא הרמב"ם ולא אתפרש טעמא מאי שנא אדם ובהמה טמאה מבהמה טהורה ובדברי מהר"ם דבבהמה טהורה העומדת לאכילה אינו חושש כל כך אם יהיו רגליה מלוכלכות אבל באדם ובבהמה טמאה העומדת לרכוב עליה או להטעינה משאוי או לשחק ולטייל בה כגון אריות ודובים וקופים ודאי מקפיד בלכלוכן וסתמא דמלתא ניחא ליה לגמרי שיודחו ולא היה חפץ שלא יודחו כן נ"ל לפרש ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) בכי יותן. הוכשרו הפירות, והמים שעל השקין הנם תלושין ברצון. הר"מ:

(ט) (על המשנה) רגליו כו'. ולא חשיב אדם כמחובר. ואין לדמותו לשחיטה דצפורן מחוברת פסול כו'. הר"ש:

(י) (על המשנה) והדיח. אבל לא הדיח, אע"ג דמסתמא חפץ שיודחו כו' מכל מקום אינן בכי יותן, דבעינן שיהא שמח לגמרי שלא היה רוצה שלא יודחו, ולהכי צריך שידיח דהשתא חזינן דניחא ליה טובא מדקטרח להדיח. מהר"מ:

(יא) (על הברטנורא) ור' יהודה היא. הר"מ מהתוספתא. וטעמא כתב מהר"ם, דבטהורה העומדת לאכילה אינו חושש כל כך אם תהיה מלוכלכת. אבל באדם ובבהמה טמאה העומדת לרכוב ולטיול או להטעין משאוי ודאי מקפיד בלכלוכן, וסתמא ניחא ליה לגמרי שיודחו:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

באדם ובבהמה טמאה לעולם טמא:    תניא בתוספתא ר' יהודה אומר המים העולין ברגלי אדם לעולם טמאים ר' אלעזר בר"ש אומר המים העולים ברגלי בהמה טמאה לעולם טמאים. פי' הרא"ש ז"ל לעולם טמא בין הדיח בין לא הדיח כי האדם ריצה שיהיו רגליי נקיים ובהמה טמאה עושה מלאכה וטוב לה רחיצת רגלים:


פירושים נוספים