בראשית רבה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · בראשית רבה · ב · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ב[עריכה]

בראשית רבה פרשה ב פיסקא: א ב ג ד ה

בראשית רבה · ב · א · >>


א. [עריכה]

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" רבי ברכיה פתח (משלי כ, יא): "גם במעלליו יתנכר נער" א"ר ברכיה עד דהיא פגה אפיקת כובייא הוא מה שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף (ירמיה ד, כג): "ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו":

<< · בראשית רבה · ב · ב · >>


ב. [עריכה]

רבי אבהו ורבי יהודה בר סימון רבי אבהו אמר משל למלך שקנה לו שני עבדים שניהם באוני אחת ובטימי אחת על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל ישב לו אותו תוהא ובוהא אמר שנינו באוני אחת ובטימי אחת זה ניזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל, כך ישבה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים ניזונין מזיו השכינה התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים.
ור' יהודה בר סימון אמר משל למלך שקנה לו שתי שפחות שתיהן באוני אחת ובטימי אחת על אחת גזר שלא תזוז מפלטין ועל אחת גזר טירודין ישבה לה אותה השפחה תוהא ובוהא אמרה שנינו באוני אחת ובטימי אחת זו אינה יוצאה וזזה מפלטין ועלי גוזר טירודין, כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים חיים והתחתונים מתים לפיכך "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ".

א"ר תנחומא לבן מלך שהיה ישן ע"ג עריסה והיתה מניקתו תוהא ובוהא למה שהיתה יודעת שהיא עתידה ליטול את שלה מתחת ידיו כך צפתה הארץ שהיא עתידה ליטול את שלה מתחת ידיו של אדם שנאמר "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" לפיכך "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ":

<< · בראשית רבה · ב · ג · >>


ג. [עריכה]

רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות.
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" זה אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום.
"וָבֹהוּ" זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו.
"וְחֹשֶׁךְ" זה דורו של אנוש על שם (ישעיה כט, טו): "וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי וְגוֹ'".
"עַל פְּנֵי תְהוֹם" זה דור המבול שנאמר (בראשית ז, יא): "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום".
"וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" על שם (שם ח, א) "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ" אמר הקדוש ברוך הוא עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה תבא האורה.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" זה אברהם הה"ד (ישעיה מא, ב): "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק וגו'" אל תקרא העיר אלא האיר.
"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" זה יעקב.
"וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה" זה עשו.
"וַיְהִי עֶרֶב" זה עשו "וַיְהִי בֹקֶר" זה יעקב ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בוקרו של יעקב "יוֹם אֶחָד" שנאמר (זכריה יד, ז): "והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה וגו'".

דבר אחר "יוֹם אֶחָד" שנתן לו הקדוש ברוך הוא ואיזה זה יום הכפורים:

<< · בראשית רבה · ב · ד · >>


ד. [עריכה]

ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות.
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" זה גלות בבל שנאמר (ירמיה ד, כג): "ראיתי את הארץ והנה תהו".
"וָבֹהוּ" זה גלות מדי (אסתר ו, ד): "ויבהילו להביא את המן".
"וְחֹשֶׁךְ" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.
"עַל פְּנֵי תְהוֹם" זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן.
"וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת" זה רוחו של מלך המשיח היאך מה דאת אמר (ישעיה יא, ב): "ונחה עליו רוח ה'" באיזו זכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר (איכה ב, יט): "שפכי כמים לבך".
רבי חגי בשם רבי פדת אמר ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה.

וכבר היה ר"ש בן זומא יושב ותוהא ועבר רבי יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים ולא השיבו בשלישית השיבו בבהילות א"ל בן זומא מאין הרגלים אמר לו מעיין הייתי א"ל מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים א"ל מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות. ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא ולא שהו ימים מועטים ובן זומא בעולם:

<< · בראשית רבה · ב · ה


ה. [עריכה]

רבי אבהו ור' חייא רבה רבי אבהו אמר מתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים הדא הוא דכתיב (תהלים א, ו): "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'".
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" אלו מעשיהן של רשעים "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" אלו מעשיהן של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו כיון דכתיב "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" הוי במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים.
א"ר חייא רבה מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה בהמ"ק בנוי וחרב ובנוי "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" הרי בנוי היאך מה דאת אמר (ישעיה נא, טז): "לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְגוֹ'" "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" הרי חרב היך מה דאת אמר (ירמיה ד, כג): "רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ" "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא היאך מה דאת אמר (ישעיה ס, א): "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ" וכתיב (שם, ב) "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וְגוֹ' [וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה]".

<< · בראשית רבה · ב · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב באתר דעת. פרשת בראשית