לדלג לתוכן

רד"ל על בראשית רבה/ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| רד"ל על מדרש רבה בראשית רבה בראשית רבה ב |

מפרשים אחרים על הפרשה הנוכחית:  יפה תואר ידי משה מהרז"ו רש"י מתנות כהונה רד"ל


ב

גזר טירודין - משנה ממשל דר"א דס"ל אדרבה זה שאוכלין ע"י שיגיעין הוא מעלה יותר גבוה שאינם אוכלים נהמא דכסופא.

ג

זה קין וכו' העולם לבוהו - כצ"ל. וכ"ה בילקוט. כי תרגום של בוהו ריקניא וזה קין שבקש להחזיר העולם ריקן מבריותיו. זה אברהם כו' ממזרח צדק כו' - דרשו לקמן ה' מ"ג וש"מ כל מזמור זה על אברהם. וע' שלהי שבת. זה עשו - וקשה מדוע לא הזכיר יצחק. ובזהר תולדות קמ"א ולחושך דא יצחק כו' ובג"כ ותכהינה עיניו. ואולי צ"ל כן גם כאן להמעתיקים שהיה קשה בעיניהם לדרוש כן על יצחק תקנו הגי' עוד בא"ר פ"א דדרש ימים יוצרו ולא אחד מהם זה כאידך דרשא דערב ובקר. זה יום הכפורים - שאין רשות לשטן (שרו של שעיר) בו כדאיתא ביומא (כ') ולומר שאף בערבו של שעיר ניתן ליעקב יום אחד של אורה שאין שעיר ושטן שולטין עליו בו (ועי' תדבא"ר פ"א דדרש ימים יוצרו ולא אחד בהם זה יוה"כ).

ד

על קרן השור - במגילת תענית ספ"ב מפורש שהיה הגזירה כן שהיו כותבין על מצחו של שור וחמור שאין לבעליהם חלק בא"י וע"ש דמסיים כמו שהיו הפלשתים עושים. שנאמר חרש ולא ימצא. ואפשר י"ל ששם אליל היה חקוק על חרבם והיו רוצים שישראל יחקוקו ככה. ולכן לא היו יורדים ללטוש אצלם רק והיה הפצירה פים כו'. התהום הזה וכו' - עיין הגירסא בפסיקתא דאנכי. ובתהום כתיב (איוב ל"ח) ובחקר תהום הלהכת. (ועיין שבת י"א א'). רוחה שייפה - כך התשובה אף בשעת החשך והכעס של הקב"ה ע"י התשובה מרחפת רוח רחמים כת"י. ובן זומא בעולם - עיין מ"כ. ולהגי' הציץ ונפגע. יש לפרש ובן זומא בעולם על זה. וכמ"שׁ בירושלמי שלהי יבמות. אינו בעולם אנא אומר רוחו טפת עליו. כלומר יצא מדעתו. ולא נקט אינו בעולם מפני דרך כבוד.