בראשית רבה ב ג

ג. [ עריכה ]
רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות.

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" זה אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום.
"וָבֹהוּ" זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו.
"וְחֹשֶׁךְ" זה דורו של אנוש על שם (ישעיה כט, טו): "וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי וְגוֹ'".
"עַל פְּנֵי תְהוֹם" זה דור המבול שנאמר (בראשית ז, יא): "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום".
"וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" על שם (שם ח, א) "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ" אמר הקדוש ברוך הוא עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה תבא האורה.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" זה אברהם הה"ד (ישעיה מא, ב): "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק וגו'" אל תקרא העיר אלא האיר.
"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" זה יעקב.
"וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה" זה עשו.
"וַיְהִי עֶרֶב" זה עשו "וַיְהִי בֹקֶר" זה יעקב ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בוקרו של יעקב "יוֹם אֶחָד" שנאמר (זכריה יד, ז): "והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה וגו'".
דבר אחר "יוֹם אֶחָד" שנתן לו הקדוש ברוך הוא ואיזה זה יום הכפורים: