לדלג לתוכן

במדבר רבה יט ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · במדבר רבה · יט · ב · >>

ב.    [ עריכה ]
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (תהלים יב, ז): "אמרות ה' אמרות טְהֹרוֹת" אמר רבי יהושע בן לוי מצינו שעיקם הקב"ה שתים ושלש תיבות בתורה שלא להוציא דבר טומאה מפיו (בראשית ז, ח): "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" "ומן הבהמה אשר לא טהורה היא".

א"ר יודן אף כשבא ליפתח בסימני בהמה טמאה לא פתח אלא בסימני בהמה טהורה (ויקרא יא, ד): "את הגמל" כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן "אלא כי מעלה גרה הוא" "ואת הארנבת" כי לא מפרסת פרסה אין כתיב כאן אלא "כי מעלת גרה היא" "ואת החזיר" כי לא מעלה גרה הוא אין כתיב כאן אלא "כי מפריס פרסה הוא".

רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור והיה דוד מתפלל עליהם ואומר (תהלים יב, ח): "אתה ה' תשמרם" נטר אורייתהון בלבהון תנצרם מן הדור זו לעולם ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין ע"י שהיה בהן דילטורין הוא שדוד אמר (תהלים נז, ה): "נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים" - "נפשי בתוך לבאים" זה אבנר ועמשא שהיו לבאים בתורה "אשכבה לוהטים" זה דואג ואחיתופל שהיו להוטים אחר לשון הרע "ולשונם חרב חדה" אלו הזיפים שנאמר (שם נד, א) "בבוא הזיפים ויאמרו לשאול" באותה שעה אמר דוד (ז): "רומה על השמים אלהים" סלק שכינתך מבינותם אבל דורו של אחאב כולו עובדי עבודת כוכבים היו ועל ידי שלא היו בהם דילטורין יוצאין למלחמה ונוצחין הוא שאמר עובדיה לאליהו (מ"א יח, יג): "הלא הגד לאדוני את אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה' ואחביאם ואכלכלם לחם ומים" אם לחם למה מים אלא מלמד שהיו המים קשים להביא לו יותר מן הלחם ואליהו מכריז בהר הכרמל "אני נותרתי נביא לה' לבדי" וכל עמא ידעי ולא מפרסמי למלכא.


אמר ר' שמואל בר נחמני אמרו לו לנחש מפני מה אתה מצוי בין הגדרות אמר אני פרצתי גדרו של עולם ומפני מה אתה הולך ולשונך שותת אמר הוא גרם לי ומפני מה כל חיה נושכת ואינה ממיתה ואתה נושך וממית אמר להם (קהלת י, יא): "אם ישך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון" אפשר דאנא עביד כלום דלא מתאמר לי מן עליותא ומפני מה את נושך באבר אחד וכל האיברים מרגישין אמר להם ולי אתם אומרים אמרו לבעל הלשון שהוא כאן והורג ברומי ולמה נקרא שלישי שהוא הורג שלשה האומרו והמקבלו והנאמר עליו ובימי שאול הרג ד' הרג את דואג שאמרו ושאול שקבלו אחימלך שנאמר עליו ואבנר בן נר למה נהרג ריב"ל אמר על שהקדים שמו לשמו של דוד הדא הוא דכתיב (ש"ב ג, יב): "וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ" כתב מן אבנר לדוד וריש לקיש אמר ע"י שעשה דמן של נערים שחוק שנאמר (שם ב, יד) "ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" ורבנן אמרי על ידי שלא המתין לשאול להתפייס מן דוד שנאמר (שם  א כד, יא) "ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך" אמר לו לאבנר מה את בעי מן גלימוי דידך בסירא הועדת כד אתון למעגל אמר לו הלא תענה אבנר בכנף אמרת בסירא הועדת חנית וצפחת בסירא הועדת ויש אומרים על שהיה בידו למחות על נוב ולא מיחה.

ר' חנן בן פזי פתר קרא בפ' פרה שיש בה משבעה שבעה שבע פרות שבע שריפות שבע הזיות שבע כיבוסין שבעה טמאים שבעה טהורים שבעה כהנים ואם יאמר לך אדם חמשה הן אמור לו משה ואהרן בכלל שנאמר "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה":