הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קרץ = חתך או חיבר או רמז[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: קרץ

השורש קרץ נזכר בתנ"ך בכמה משמעויות.

א. רמיזה באמצעות העיניים או השפתיים (כמו בלשון ימינו "קריצה"), תמיד במשמעות שלילית:

ביאור:תהלִים לה יט : "אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר, שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן" - קריצה מסמלת שמחה לאיד.
(משלי ו יב): "אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן, הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה. קֹרֵץ בעינו , מֹלֵל בְּרַגְלָו, מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו"- קריצה מסמלת מזימות ותוכניות שליליות.
(משלי י י): "קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט"- קריצה מסמלת זלזול או גנאי, וגורמת עצב לזולת ( פירוט ).
(משלי טז ל): "עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה"( פירוט ).

ב. בביטוי הארמי אכילת קרץ שפירושו הלשנה:

(דניאל ג ח): "כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא, קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין, וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא"
(דניאל ו כה): "וַאֲמַר מַלְכָּא וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָנִיֵּאל וּלְגֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ אִנּוּן בְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן וְלָא מְטוֹ לְאַרְעִית גֻּבָּא עַד דִּי שְׁלִטוּ בְהוֹן אַרְיָוָתָא וְכָל גַּרְמֵיהוֹן הַדִּקוּ"
(כך גם תרגם אונקלוס את המצוה "לא תלך רכיל" - "לא תיכול קורצין").

ג. בנבואה על כיבוש מצרים:

ד. בביטוי קורץ מחומר :

(איוב לג ו): "הֵן אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל, מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם אָנִי"- אליהוא אומר לאיוב 'אני עשוי מחומר כמוך, אני לא אל או מלאך, ולכן אתה יכול להתווכח איתי בלי פחד'.

מה הקשר בין המשמעויות?

1. חיתוך[עריכה]

לפי רוב המפרשים (למשל מצודות, דעת מקרא) , המשמעות המקורית היא חיתוך:

קריצת עין נעשית ע"י חיתוך המבט באמצעות העפעפים;
אכילת קרץ משמעה, באופן מילולי, אכילת חתיכה מבשרו של הזולת, והיא משל להלשנה ורכילות שפוגעות בזולת כמו נשיכה;
קרץ מצפון = שחיטה ע"י שוחטים שבאים מהצפון; מצרים נמשלת לעֶגלה, והבבלים, שפלשו אליה דרך הים מהחוף הצפוני שלה, נמשלים לשוחטים.
מחומר קורצתי = נחצבתי ונחתכתי, כלומר, אני עשוי מחומר.

ע"פ שבי"ל בקונקורדנציה, המשמעות המקורית היא דווקא חיבור:

קריצת עין נעשית דווקא ע"י חיבור מהיר של שני העפעפים, וכן קריצת שפתיים ;
אכילת קרץ משמעה אכילה וכילוי של החיבור בין בני אדם, שהרי כל מטרתה של רכילות והלשנה היא להפריד בין אנשים;
קרץ מצפון = חבורה של לוחמים שבאה מהצפון - כינוי לצבא הבבלי המלוכד;
מחומר קורצתי = חוברתי, כלומר נבראתי מחומר;
ואולי זו משמעות המילה קרציה בלשון ימינו - חרק טפיל שנדבק ומתחבר לעור.

וע"פ מלבי"ם (בפירוש ירמיהו מו כ), המשמעות המקורית היא רמיזה:

קריצת עין משמעה, פשוט, רמיזה באמצעות העין;
אכילת קרץ מציינת הלשנה, כי הלשנה נעשית, בדרך-כלל, על ידי רמיזות (מצודות) ;
קרץ מצפון = רמז לכך שהכיבוש יבוא מצפון: המצרים נהגו לנחש באמצעות העגל המקודש שלהם, ולפני הכיבוש הבבלי, בכל פעם ששילחו את העגל, הוא חזר מהצד הצפוני, כרמז לכך שהמצרים ייכבשו מצפון. (מלבי"ם) ;
אבל את מחומר קורצתי לא הצליח מלבי"ם להסביר לפי משמעות זו.

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-26.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/qrc