ביאור:קרץ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קרץ = חתך או חיבר או רמז[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: קרץ

השורש קרץ נזכר בתנ"ך בכמה משמעויות.

א. רמיזה באמצעות העיניים או השפתיים (כמו בלשון ימינו "קריצה"), תמיד במשמעות שלילית:

  • ביאור:תהלִים לה יט : "אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר, שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן" - קריצה מסמלת שמחה לאיד.
  • (משלי ו יב): "אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן, הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה. קֹרֵץ בעינו , מֹלֵל בְּרַגְלָו, מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו"- קריצה מסמלת מזימות ותוכניות שליליות.
  • (משלי י י): "קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט"- קריצה מסמלת זלזול או גנאי, וגורמת עצב לזולת ( פירוט ).
  • (משלי טז ל): "עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה"( פירוט ).

ב. בביטוי הארמי אכילת קרץ שפירושו הלשנה:

  • (דניאל ג ח): "כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא, קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין, וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא"
  • (דניאל ו כה): "וַאֲמַר מַלְכָּא וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָנִיֵּאל וּלְגֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ אִנּוּן בְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן וְלָא מְטוֹ לְאַרְעִית גֻּבָּא עַד דִּי שְׁלִטוּ בְהוֹן אַרְיָוָתָא וְכָל גַּרְמֵיהוֹן הַדִּקוּ"
  • (כך גם תרגם אונקלוס את המצוה "לא תלך רכיל" - "לא תיכול קורצין").

ג. בנבואה על כיבוש מצרים:

  • (ירמיהו מו כ): "עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם, קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא".

ד. בביטוי קורץ מחומר :

  • (איוב לג ו): "הֵן אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל, מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם אָנִי"- אליהוא אומר לאיוב 'אני עשוי מחומר כמוך, אני לא אל או מלאך, ולכן אתה יכול להתווכח איתי בלי פחד'.

מה הקשר בין המשמעויות?

1. חיתוך[עריכה]

לפי רוב המפרשים (למשל מצודות, דעת מקרא) , המשמעות המקורית היא חיתוך:

  • קריצת עין נעשית ע"י חיתוך המבט באמצעות העפעפים;
  • אכילת קרץ משמעה, באופן מילולי, אכילת חתיכה מבשרו של הזולת, והיא משל להלשנה ורכילות שפוגעות בזולת כמו נשיכה;
  • קרץ מצפון = שחיטה ע"י שוחטים שבאים מהצפון; מצרים נמשלת לעֶגלה, והבבלים, שפלשו אליה דרך הים מהחוף הצפוני שלה, נמשלים לשוחטים.
  • מחומר קורצתי = נחצבתי ונחתכתי, כלומר, אני עשוי מחומר.

2. חיבור[עריכה]

ע"פ שבי"ל בקונקורדנציה, המשמעות המקורית היא דווקא חיבור:

  • קריצת עין נעשית דווקא ע"י חיבור מהיר של שני העפעפים, וכן קריצת שפתיים ;
  • אכילת קרץ משמעה אכילה וכילוי של החיבור בין בני אדם, שהרי כל מטרתה של רכילות והלשנה היא להפריד בין אנשים;
  • קרץ מצפון = חבורה של לוחמים שבאה מהצפון - כינוי לצבא הבבלי המלוכד;
  • מחומר קורצתי = חוברתי, כלומר נבראתי מחומר;
  • ואולי זו משמעות המילה קרציה בלשון ימינו - חרק טפיל שנדבק ומתחבר לעור.

3. רמיזה[עריכה]

וע"פ מלבי"ם (בפירוש ירמיהו מו כ), המשמעות המקורית היא רמיזה:

  • קריצת עין משמעה, פשוט, רמיזה באמצעות העין;
  • אכילת קרץ מציינת הלשנה, כי הלשנה נעשית, בדרך-כלל, על ידי רמיזות (מצודות) ;
  • קרץ מצפון = רמז לכך שהכיבוש יבוא מצפון: המצרים נהגו לנחש באמצעות העגל המקודש שלהם, ולפני הכיבוש הבבלי, בכל פעם ששילחו את העגל, הוא חזר מהצד הצפוני, כרמז לכך שהמצרים ייכבשו מצפון. (מלבי"ם) ;
  • אבל את מחומר קורצתי לא הצליח מלבי"ם להסביר לפי משמעות זו.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:קרץ - חתך או חיבר או רמז

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/qrc