ביאור:ירמיהו ח ו
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ירמיהו ח ו.
לעצור ולחשוב
[עריכה]האסונות שבאים עלינו נועדו לגרום לנו לעצור ממרוצת החיים ולחשוב, שלא נגיע למצב שמתאר הנביא ירמיהו:
(ירמיהו ח ו): "הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי כֻּלֹּה שָׁב בִּמְרוּצָתָם כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה"(קרי)
הנביא מקשיב לשיחתם של בני ישראל, מנסה למצוא רמזים לכך שהם מתחרטים על מעשיהם, או לפחות חושבים פעמיים, אבל - לא! אף אחד לא מתחרט, אף אחד לא חושב פעמיים, כולם רצים קדימה באותה דרך, כמו סוס-מלחמה שרץ קדימה לקראת מותו, ואינו מעלה בדעתו לחזור אחורה.
הקשבתי ואשמע, לא כן ידברו = "לא בדין" (רש"י) , הם אינם אומרים דברים כֵּנים ואמיתיים אלא ממשיכים בדרך השקר.
אין איש ניחם על רעתו לאמור 'מה עשיתי?' = "אין איש מתחרט על הרעה שעשה, לאמור 'מה עשיתי? הלא פגמתי בנפשי!'" (מצודות) .
כולו שב במרוצתם = "בדרך הראשון, חוטאים וחוזרים וחוטאים" (רש"י) .
כסוס שוטף במלחמה = "כמו הסוס הרודף במלחמה כנחל שוטף, ועם כי הוא בנפשו, כן הם רדופים אחר הרעות, אם כי מאבדים נפשם בזה" (מצודות) .
בעקבות אסונות הטבע הפוקדים אותנו, הבצורת והשריפה, אני מציע לעצור את המדינה ליום אחד: להכריז על יום שבתון ארצי, במתכונת יום הבחירות; ולהנחות את העיריות לארגן אירועים סביב הנושא של חשבון נפש. כל עיריה תארגן אירועים לפי בחירתה - הרצאות, נאומים, דיונים פתוחים, מפגשים או כל אירוע אחר; לא תהיה כפיה להשקפת עולם מסויימת אלא רק קריאת כיוון כללית להתעוררות וחשבון נפש, על-מנת שלא נגיע למצב המתואר בדברי הנביא ירמיהו.
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]1. פירשנו שבני ישראל אינם מתחרטים כלל;
2. ויש שפירשו, שבני ישראל מתחרטים אך לא בכנות: "לא כן ידברו - הוידוי שמתוודים בעת התשובה אינה כראוי ונכון, אין איש ניחם על רעתו לאמור מה עשיתי, רוצה לומר, כי בבוא עליהם פורעניות אז הם שבים מדרכם, אבל אין מתחרטים על רוע מעשיהם מצד עצמם... רק מתחרטים על הנזק שהגיע להם על-ידי מעשיהם... דומים לסוס, שבעת יפגע את האויב במלחמה וירוץ לאחור, עיקר תכלית מרוצתו לאחור הוא כדי שיוכל לחזור וליפול על האויב בכוח יותר נמרץ, כן מה ששבים מן עוונותיהם אינו על מנת שלא לשוב ושלא לעשותם עוד, רק על מנת שישובו לעשותם שנית ביתר שאת, עת ינוח להם מצרותיהם" (מלבי"ם) .
בפסוק זה, הסוס הוא משל לפשעיהם של ישראל, וכך גם ב (ירמיהו ה ח): "סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ". בפסוקים אחרים בספר ירמיהו, הסוס מתאר את עונשם של ישראל:
- (ירמיהו ד יג): "הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו קַלּוּ מִנְּשָׁרִים סוּסָיו אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ"( פירוט )
- (ירמיהו ו כג): "קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת צִיּוֹן"
- (ירמיהו ח טז): "מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ וַיָּבוֹאוּ וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ"
ומצד שני את שכרם של ישראל אם יחזרו בתשובה:
- (ירמיהו יז כה): "וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים וְשָׂרִים יֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא דָוִד רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הֵמָּה וְשָׂרֵיהֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְיָשְׁבָה הָעִיר הַזֹּאת לְעוֹלָם"
- ירמיהו כב ד: "כִּי אִם עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא ועבדו[וַעֲבָדָיו] וְעַמּוֹ"
- ירמיהו לא לט: "וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל השרמות[הַשְּׁדֵמוֹת] עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לה' לֹא יִנָּתֵשׁ וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם"
ראו גם:
- (ירמיהו יב ה): "כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן"( פירוט )
- על סוסים ואנשים / חגי הופר .
- ביאור:ירמיהו יב ה
- ביאור:בבלי שבת דף קנב
- ספר המידות השלם שער התשובה
- שערי תשובה א י
- http://www.2all.co.il/web/Sites/serafim, תהילים נא-ק : וירמיה ממשיך " הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו אין איש ניחם על רעתו " ועיקר הרעה עשו אותם המתייהרים להיות להם לראש כי תחת אשר יוכיחו את העם לשוב בשק ואפר מדרכיו ... ( cache )
- הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל : 8 אוגוסט 2010 ... הוא אשר דבר ירמיה עליו השלום (ירמיה ח) אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי: יא. העיקר השני - עזיבת החטא. כי יעזוב דרכיו הרעים ויגמור בכל לבבו ... ( cache )
- יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת תצא : לכן עלינו לחזור בתשובה שלמה ולחפש את דרך התשובה שנאמר נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה עד ה' (איכה ג, מ) וזה מה שאומר הנביא ירמיה "אין איש ניחם על רעתו לאמר מה ... ( cache )
תגובות
[עריכה]עוד פסוק שבו מוזכרים יחד במרוצה והביטוי "לא כן" הוא:
ירמיהו כג י: "כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן".
נראה, אם כך, שהמרוצה היא משהו הנתפש כהפך הכנות, שהמאפיין אותה הוא אורך הרוח. ויותר מדויק – המרוצה מקבילה לבצע ולעושק, כמו בפסוק -
ירמיהו כב יז: "כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות"
ממש כמו בימינו, כאשר אנשים רצים לעיסוקיהם בלי מנוחה – ולאן כולם רצים? למה לא לעבוד בניחותא? מי רודף אחריהם? הטכנולוגיה הייתה יכולה לקצר את יום העבודה שלנו ביותר ותחת זאת הוא רק מתארך והולך... זו המרוצה!
- -- hagai hoffer, 2010-12-04 22:51:04
"ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו, להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני האדם, עד שלא ישאר להם ריוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאלולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי. והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר (שמות ה): תכבד העבודה על האנשים וגו', שהיה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת; כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם, כי איש מלחמה הוא ומלמד בערמימות, ואי אפשר למלט ממנו אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה."
- -- אראל, 2010-12-05 08:10:35
אתה תוהה מדוע לא קורה משהו כמו:
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת: בראשית פ' מב(כא) כלומר, מה שקורה לנו כעת זה מפני שחטאנו בעבר או :
שופטים פרק י (י) וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד: (י) וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים:
הסיבה לכך מוסברת בהמשך, אני לא רוצה להישמע נודניק אובססיבי, אבל זה שוב אותו עניין: (ח) אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת ה' אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים: מדובר באנשים המתיימרים להיות חכמים ולהציג תורת ה'. (ט) הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם: אך למעשה אין הדבר כך.
(י) לָכֵן אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר: האנשים האלה הם לוזרים המונעים שיקולי בצע. (יא) וַיְרַפּוּ אֶת שֶׁבֶר בַּת עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם: שיקולי בצע אלה מניעים אותם להשלות פשוטי העם בהבטחות כזב וזה, מין הסתם סיבה, שגם פשוטי לא "ינחמו על הרע". מי ינחש מיהם אותם חכמים?
- -- מלחמת תורה, 2010-12-08 19:00:44
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לעצור ולחשוב
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-12-05.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-08-06