ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק עשירי

פרק עשירי - בצל שנתנו

כולל שיעורי שמע

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה א

מתני’:

^י_אבצל שנתנו לתוך עדשים אם שלם מותר אם חותכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי מתיר בצחנה ציר דגים, שאינו אלא ליטול את הזוהמה ^י_בתפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה הרי זו אסורה ^י_גשעורין שנפלו לתוך הבור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מותרין
גמ’: תנן בצל שנתנו לתוך עדשים אם שלם מותר אם חותכו בנותן טעם מתניתין בבצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה שכיוון שהוא שלם לא בלע אבל בבצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים של חולין לא בדא שאפילו בצל שלם נותן טעם רבי אבא בר ממל° אמר אפילו בבצל שלם של תרומה לתוך עדשים של חולין מתניתין בשנותנו שלם לתוך העדשים ^י_ד משהוציאו עדשים מימיהן דעדשים צופדות אותו שלא יתן בהם טעם אבל אם נתנו עד שלא הוציאו עדשים את מימיהן לא בדאוכמה דאת אמר עדשים צופדות אותו שלא יתן דכוותה עדשים צופדות אותו שלא יבלע היאך עבידא בצל של חולין שנותנו לתוך עדשים של תרומה אפילו כן עדשים צופדות אותו שלא יבלע הדא דתימר שתבשיל עדשים לא בולע מהבצל ^י_הביבש שכבר יצאו מימיו אבל בלח אסור בבצל אבל קפלוט בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור העביר פטמתו כמחותך הוא היו שנים שלשה קטנים כמחותכין הן הדא דתימר כשאין בקליפה החיצונה של הבצל בנותן טעם אבל אם יש בקליפתו החיצונה כדי ליתן טעם אסור תמן תנינן ^י_ודגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון אמר רבי הושעיה° מתניתא דלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי דתנינן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מתיר בצחנה שאינה אלא ליטול את הזוהמה

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

1 י_א מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ז', מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ח':

2 י_ב מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ד':

3 י_ג מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ט"ו:

4 י_ד מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ח':

5 י_ה מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ח':

6 י_ו מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ח':

7 י_ז מיי' פ"ג מהל' מעשר שני הלכה י"ג:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נא

^[דף נא עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
רבנן דקיסרין בעיין והדא דאמר רבי אבהו° בשם רבי יוחנן° בר נפחא כל האיסורין משערין אותן כאילו בצל כאילו קפלוט דלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שהרי ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי בצל וקפלוט לא אוסרים בדגים מודה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי בבצל של הקדש ומודה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי בבצל של עבודה זרה שאפילו בדגים בצל וקפלוטות אוסרים בנותן טעם לפי שהם איסורי הנאה תנן תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה הרי זו אסורה תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא מתיר רבי אחא° ורבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי ברבי חנינא° מה פליגין במחמץ במימיו שרסקו וחימץ ברסק. אבל במחמץ בגופו שהניח התפוח שלם והחמיץ מריחו, מותר כמה גבי מבשל בתולדות חמה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אמר תמן דפטור לפי שאין תבשילו תבשיל ברור שאסור מהתורה כן הוא אמר הכא אין חימוצו חימוץ ברור שאסור מהתורה כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור דברי °רבי מאיר רבי מאיר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר ^י_זלשבח אסור לפגם מותר אמר רבי שמעון בן לקיש° מה פליגין בשהשביח ואחר כך פגם אבל פגם ואחר כך השביח אף °רבי מאיר רבי מאיר מודה רבי יוחנן° בר נפחא אמר לא שנייא היא פגם ואחר כך השביח היא השביח ואחר כך פגם היא המחלוקת תנן שעורין שנפלו לתוך הבור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מימיו מותרין הדא מתניתין שאומרת ששעורים שנתנו טעם לפגם במים ולא השביחו כלל המים מותרים מה היא האם גם בזה °רבי מאיר רבי מאיר יחלוק ויאסור רבי יוחנן° בר נפחא אומר במחלוקת והמשנה דעת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי רבי שמעון בן לקיש° אמר דברי הכל רבי יוסי בר רבי בון° אמר אילין שמועתא הדעות שהזכרו קדם על המשנה כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר לשבח אסור לפגם מותר הכא על המשנה ששעורים שנתנו טעם לפגם במים אתאמר רבי יוחנן° בר נפחא אמר במחלוקת רבי שמעון בן לקיש° אמר דברי הכל

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ב

מתני’: הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה °רבי מאיר רבי מאיר אוסר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מתיר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ^י_חמתיר בשל חיטים ואוסר בשל שעורין מפני שהשעורין שואבות ^י_טתנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת שאין טעם כמון אלא ריח כמון
גמ’: אמררבי זעירא° בעון קומי רבי ינאי° הכהן נתנה על פי מגופת חבית מהו אמר לון



^[דף נא עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

כתיב (איוב ל"ו, ל"ג) יגיד עליו ריעו מהו יגיד עליו ריעו אמררבי יוסי° בר זבידא כהדא דתנינן תמן חבית מליאה פירות ונתונה לתוך המשקין או שמליאה משקין ונתונה לתוך הפירות ושאבו הרי זה בכי יותן והפירות הוכשרו לקבל טומאה משמע שגם כשהחבית סתומה לחלוחית יוצאת דרך הדפנות כמה דאת אמר תמן והוא שיהא המשקין נוגעין בחבית אף הכא והוא שיהא היין נוגעה במגופה אמררבי מנא° בן יונה ומינה כמה דתימא והוא שתהא המשקין נוגעין בחבית עצמה ואף הכא והוא שתהא הככר נוגעת במגופה עצמה מילתיה אמרה אפילו בצוננת אמררבי אבא° בצוננת הוה עובדא ואסר והא תנינן חמה אמר רב חסדא° היה צורך לומר פת חמה שלא תאמר הואיל וההבל כובש יהא מותר קא משמע לן שאסור כמה שרבי שמעון בן לקיש° אומר דווקא מים שהיו בחבית עושין פירות שנוגעים בחבית מוכשרים אבל משקין אחרים שהיו בחבית אין עושין פירות שנוגעים בחבית מוכשרים האם רבי שמעון בן לקיש° כרבי יוחנן° בר נפחא ולא כ°רבי מאיר רבי מאיר שהרי ל°רבי מאיר רבי מאיר היין שהיה בחבית יוצא דתנן הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה °רבי מאיר רבי מאיר אוסר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מתיר אלא רבי שמעון בן לקיש° אמר מים עושין פירות מוכשרין אף שלא ראינו שהמים חסירין ומשקין עושין פירות רק אם ראינו שהם חסירין רבי יוחנן° בר נפחא אומר אין משקין עושין פירות מוכשרין כל עיקר ומה דאמר רבי יוחנן° בר נפחא כשהיינו הולכים אצל רבי הושעיה רבה° לקיסרין ללמוד תורה היינו נותנין חמטותינו פיתה על גבי קבוטין חביות של מורייס והיינו טועמין בהו טעם מורייס דלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שהרי ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי ריחא לאו מילתא ואילו הם טעמו טעם ממשי מהלומין היו שכיוון שניתנו בהלמי שהם מי מלח עזין בשלב הראשון של התסיסה יש גם אדים ולא רק ריח. ואין אסור משום גזל בעל הבית נוטלין היו רשותו של בעל הבית תנן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא מתיר בשל חיטים ואוסר בשל שעורין מפני שהשעורין שואבות חיטין מלמטן ושעורין מלמעלן כשם שאין החיטים שואבות כך אין השעורין שואבות שעורין מלמטן וחיטים מלמעלן כשם שהשעורין שואבות כך החיטים שואבות מהו לצלות שני שפודין אחד של בשר שחוטה ואחד של בשר נבילה בתנור אחד רבי ירמיה° אמר בשם רב° אבא בר אייבו אסור ושמואל° בר אבא בר אבא אמר בשם לוי° ^י_ימותר

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

8 י_ח מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמ ח}}:

9 י_ט מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה י"ג:

 [ע"ב] 
 

10 י_י מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ל"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קלז, סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נב

^[דף נב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
מתניתין פליגא על רב° אבא בר אייבו דתנן אין צולין שני פסחים בתנור אחד ^י_יאמפני התערובות לא אמרו אלא מפני התערובות שלא יתחלפו ונמצא פסח נאכל שלא למנויו הא שלא מפני התערובות לא מי צתרי איזוב של תרומה רב° אבא בר אייבו אמר אסור ושמואל° בר אבא בר אבא אמר מותר שתרומת איזוב מדרבנן ולא גזרו על מימיו אייכיל שמואל° בר אבא בר אבא לרב° אבא בר אייבו מי צתרי הדין תנור דטוויה ביה נבלה רבי חייא בר אשי° אמר בשם רב° אבא בר אייבו משגר ליה בחרותא מדליק אותו ענפי דקל לשרוף את האיסור:

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ג

מתני’: ^י_יבתלתן שנפלה לתוך הבור של מים בתרומה ובמעשר שני נאסר אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש נאסר אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם ^י_יגמי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלוקו ^י_ידהיו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומפריש את הזרע ואינו צריך להפריש את העץ אם הפריש לפני שכתש לא יאמר אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע אלא נותן את העץ ואת הזרע
גמ’: תנן ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם ואין עץ פוגם במים מתניתין כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור ^י_טוואפי' כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר מודי הוא הכא בתלתן שהוא אסור דכל דבר שנפלה לתוכו תלתן הוא משביח שטעם עצו ופריו שוים ואף העץ נותן טעם לשבח כמו הפרי תנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלוקו וכמה היא חבילה עשרים וחמשה זירין אמררבי יוחנן° בר נפחא חבילה שנאמרה כאן עשרים וחמשה זירין אבל מה שנאמר גבי מיטה שהיא נטמאת חבילה ומיטהרת חבילה הכוונה ארבע המוטות של המיטה שני ארוכות ושני קצרות תנן היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהן מילתיה אמרה עד שהן בחבילות הן נטבלות מעתה אפילו שיבלין אין דרך בני אדם להכניסן לבית לפני הדישה והלא חבילות של מלילות מכניסן לכן ואף על פי כן לא התחייבו במעשרות אין גידוליהון לכן ואלו מכניסן לכן וגידוליהון לכן

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ד

מתני’: ^י_טזזיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה פצועי חולין עם שלימי תרומה או במי תרומה אסור אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר



^[דף נב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

גמ’: אמררבי יונה° זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין מה שבלעו וחוזרין ובולעין ולא פולטין שתש כח הפליטה שלימין בולעין ופולטין מה שבלעו ועוד אינן בולעין תנן זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה אף שלא נשתנה טעמם, אסור הדא אמרה לא לשבח ולא לפגם אסור מתניתין ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי היא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אמר נותן טעם לפגם אסור וכל שכן אם לא נתן טעם לא לשבח ולא לפגם והא °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אמר נותן טעם לפגם מותר ו°רבי מאיר רבי מאיר הוא האומר נותן טעם לפגם אסור כהדא דתנן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר כרוב של שקיא ששלקו עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע אף על פי שנותן טעם לפגם תרי תנאי אליבא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ה

מתני’:

^י_יזדג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל ^י_יחדג טמא צירו אסור שזה אחד מתשע מאות שישים שכיוון שזה ציר שבא מבריה החמירו. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר רביעית בסאתים אחד ממאתים. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר אחד מששה עשר בו חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן העיד °רבי צדוק רבי צדוק על ^י_יטציר חגבים טמאים שהוא טהור
גמ’: תני רבי יודא בר פזי° דברדליה דג טהור טפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור והתני רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי מדיחו ומותר אמררבי מנא° בן יונה מאן דאמר מותר בשכבשן שתיהן כאחת שכיוון שטרודים לפלוט לא בלעו מאן דאמר אסור בשכבשן זה אחר זה שאחר שנח מלפלוט בולע

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

11 י_יא מיי' פ"ח מהל' קרבן פסח הלכה י"ד:

12 י_יב מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ט"ז:

13 י_יג מיי' פ"ה מהל' כלאים הלכה ז':

14 י_יד מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ד, טור יורה דעה סי' שלא , סמ"ג עשין קלד:

15 י_טו מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

16 י_טז מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה י':

 [ע"ב] 
 

17 י_יז מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ל"ד:

18 י_יח מיי' פ"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ה סעיף ג', סמ"ג לאוין קלב:

19 י_יט מיי' פ"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ה סעיף ג', סמ"ג לאוין קלב:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נג

^[דף נג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
תדע לך שהוא כן דתנינן או במי תרומה אסור לא בשכבשן זה זה אחר זה שהרי מי תרומה נוצרו ממה שקדם כבש תרומה. כל גרב שמחזיק סאתים כמה סאתה עבדא עשרים וארבע לוגין וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין וכמה ליטרא עבדא מאה זינין זוזים. נמצא כל זין זוז וזין אחת מתשע מאות וששים הורי רבי יוסי ברבי בון° בעכברא חד לאלף תנן °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר רביעית בסאתים אמר רבי אבהו° חשבית יתה קרוב לאחד למאתים אמר רבי אבהו° בשם רבי יוסי ברבי חנינא° רובע ציר בסאתים ציר ואין דג טהור מציל אמררבי אילא° אילעא בשם רבי שמעון בר חייא° רובע ציר בסאתים דגים וציר אתא עובדא קומי רבי יאשיה° והורי כן ותני כן במה דברים אמורים בזמן ששולה את הדגים ראשון ראשון ומניח לפניו שמותר לעשות כסדר הזה שרובע ציר טמא בטל בסאתים ציר ואין דג טהור מצטרף להציל אבל אם היה שולה ראשון ראשון ומניח לאחריו היינו שלוקח מהציר ואוכל ולא שולה הכל ומניח לפניו ואוכל אפילו יותר מכסדר הזה מותר שגם הדגים מצטרפים לבטל את הרוטב הטמא דכיוון שציר דגים אסור מדרבנן על ידי עילה התירו נהר גבונתא איקלקלת שהפכוהו לעבודה זרה. שאל רבי חגיי° לרבי אבא בר זבדא° אמר לו ^י_כדבר של רבים אינו נאסר ואף שהנהר של גויים כיוון שדבר שמחובר לא נאסר מהתורה על ידי עילה התירו רבי יעקב בר זבדי° אמר רבי יצחק° בר אבא שאל ואילין אגרתא שטרות שמגיעים ממדינת הים לא גייס ולוקס שהם שמות גוים כתיב בהן ואיך מכשירים אותם הרי שמות גוים חתומים עליהם אלא את אמרת על ידי עילה אף כאן על ידי עילה העיד °רבי צדוק רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור מהו טהור ^י_כאטהור מלהכשיר הא לטמא אסור לאכילה, אפילו כל שהוא מטמא



^[דף נג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ו

מתני’:

^י_כבכל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסיות לוף בצל או שום. חסיות של חולין עם חסיות של תרומה ירק של חולין עם חסיות של תרומה אסור אבל חסיות של חולין עם ירק של תרומה מותר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר כל הנשלקים עם התרדין אסורין מפני שהן נותנין טעם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר כרוב של שקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר כל המתבשלין זה עם זה מין במינו מותרין אלא עם הבשר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר ^י_כגכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת ^י_כדביצה שניתבלה בתבלין אסורים אפילו חלמון שלה אסור מפני שהיא בולעת ^י_כהמי כבשים ומי שלקות של תרומה אסורים לזרים
גמ’: תנן כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסיות לוף בצל או שום. אמררבי יוחנן° בר נפחא לית כאן נכבשים אלא נשלקים דכבוש כרותח הוא אמר רבי חנינא תירתא° בשם רבי הושעיא° חסית לוף בצל או שום בחסית מין במינו °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף מתיר וחכמים אוסרים אמר רבי יסא° אסי בשם רבי יוחנן° בר נפחא מודים חכמים ל°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף בבשר בבשר שהוא מותר ולא אסרו אלא בחסיות לוף בצל או שום. אמררבי זעירא° לרבי יסא° אסי ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן הרי במשנה נאמר שלא אסרו אלא עם חסיות דילמא לא איתאמרת אלא מודי °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור אפילו בשליקה אתא רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא מודי °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור רבי חנניא° שמע לה מן דבתרא דתנן °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרים חוץ מן הבשר הא בשר בבשר אסור דילמא כך איתאמרת משמו של רבי יוחנן° בר נפחא אלא מודים חכמים ל°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף בבשר בבשר שהוא אסור רבי חנניא° ורבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא מודים חכמים ל°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף בבשר בבשר שהוא אסור

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

20 י_כ מיי' פ"ח מהל' עבודה זרה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ה סעיף א', סמ"ג לאוין מה:

21 י_כא מיי' פט"ז מהל' טומאת אוכלין הלכה ד':

 [ע"ב] 
 

22 י_כב מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ט':

23 י_כג מיי' פ"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ע"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קלז:

24 י_כד מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ה':

25 י_כה מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה י"א:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נד

^[דף נד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
תנן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר כרוב של שקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע אמר רבי יוסי° בר זבידא הוינן סברין מימר של בעל בולע כיוון שבשל שקיה יש הרבה לחות והוא פולט מן מה דאמר רבי חונא° אם כרוב של בעל שהיה תרומה ונשלק עם כרוב חולין של שקיא סב מן איבה קח מהעיקר שלא בלע והב לפלופה תן את העלים לכהן הדא אמרה של שקי בולע תנן °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר כבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת רבי ירמיה° בעי שלקה בחלב מהו רבי זעירא° לא אכל כבד מימיו לפי שחשש שגם אחרי שימליחו אותו ימשיך לפלוט דם שלקה רבי אבא° ואוכלה ליה ואית דאמר מלחה רבי אבא° ואוכלה ליה תנן ביצה שניתבלה בתבלין אסורים אפילו חלמון שלה אסור מפני שהיא בולעת תני בר קפרא° חלמון אסור וכל שכן חלבון ביצים אמר רבי יצחק רבה° בשם רבי שמעון בן לקיש° ^י_כוביצים ששלקן ומצא בהן אפרוח בנותן טעם רבי זעירא° ורבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא ורבי אדא בר גרשון° ורבי ביריי° ורבי לוי בר פלטא° אמרו אמר זקן אחד בשם °רבי רבי יהודה הנשיא ^י_כזששים ואחת אסורות ששים ושתים מותרות אמר רבי שמואל בר נחמן° בשם רבי יונתן° העיד אדא חבירנו לפנינו בששים ואמר מי שיביא לי יותר מששים מכשיר אנא אמרין לשמעון בר ווא את אמר הכין ואינון אמרין הכין איך זה מסתדר אמר לון אנא מה דשמעית ואינון מה דשמעין שמעון בר ווא אמר קומי רבי חנינא° בר חמא מעשה בא לפני °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה ברבי אמר לו אבא לא מורי התר בארבעים ושבע ואנא מורה בארבעים וחמש אמר רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי בשם רבי חנינא° בר חמא מעשה בא לפני °רבי רבי יהודה הנשיא ואמר אית תמן חמשין אמר רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי בשם רבי חנינא° בר חמא והירק והקליפין והמים מצטרפין לבטל את האיסור אמררבי זעירא° ואיסור מתוכן מודדין לא כולל הקליפה. אמררב הונא° ^י_כחקליפי איסור מעלין את ההיתר אמר רבי זעירא° הדא דתימר ^י_כטוהוא ששולקן בקליפיהון ודווקא שלוקות בשלוקות אבל אם שלק ביצים קלופות בשאינן קלופות או שאינן קלופות בקלופות שלוקות בשאינן שלוקות צריכים שיעור אחר ^י_לגיעולי נפלים של ביצים מותרים מנין שגיעול הוא לשון הפלה דכתיב (איוב כ"א, י') שורו עיבר ולא יגעיל ^י_לאביצים שהרקימו הרי אלו אסורות מוזרות הנפש היפה תאכל ^י_לבמצא בהן דם קולף מקום הדם רבי זירא° סלק למבקרה לרבי חייא בריה דרבי יצחק עטישייא° אשכחיה יתיב אמר ^י_לגלא שנו אלא שמצא דם בחלמון אבל בחלבון מותר הוא סבר דהוא גביה מן אבהתיה חשב שקיבל כך במסורת מאביו אתא רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא בין חלבון בין חלמון אסור תני °רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול חלמון אסור חלבון מותר אמררבי זעירא° הן דאמר בחלמון אסור ^י_לדכשנמצא במקום זכרותו של חלמון במקום שהחלמון והחלבון מתחברים ואפילו חלבון והוא שנמצא במקום זכרותו של מוח שממנו אפרוח נוצר תנן מי כבשים ומי שלקות של תרומה אסורים לזרים תמן תנינן ^י_להאלו פוסלין את המקוה ולא מעלין המים בין טהורים בין טמאין מי כבשים מי שלקות והתמד עד שלא החמיץ הכא את עבד ליה אוכל ולכן מי שלקות אסורים לזרים והכא את עבד ליה משקה שהרי מי שלקות פוסלים את המקוה בשלושה לוגין כמים אמררבי מנא° בן יונה כאן בקשין נוזל סמיך שריסק ירק ונתנו בתוך המים ומכיון שהם סמיכים דין אוכל להם כאן ברכין כאן באוכל כאן במשקה אמר רבי יוסי ברבי בון°



^[דף נד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

אפילו תימר כאן וכאן בקשין או כאן וכאן ברכין נותנין טעמים בתרומה שטעם פוסל בתרומה, ואין נותנין טעמים במקוה שאין טעם פוסל במקווה:

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

26 י_כו מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ט, טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ה', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא :

27 י_כז מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ט, טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ה', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:

28 י_כח טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ה', טור ושו"ע יו"ד סי' צ"ט סעיף א':

29 י_כט טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו:

30 י_ל טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ד':

31 י_לא מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף ז', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:

32 י_לב מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף ז', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:

33 י_לג מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף ג':

34 י_לד מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף ג':

35 י_לה מיי' פ"ז מהל' מקוואות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף כ"ד, סמ"ג עשין רמח:

[ע"ב]

הדרן עלך פרק בצל שנתנו