ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שישי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק ששי: "כיצד מברכין"[עריכה]

דף מא (סוף)[עריכה]

ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה א[עריכה]

מתני’: כיצד מברכין על הפירות? ו_אעל פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ, חוץ מן היין. שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ו_בועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת. ו_גשעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ו_דועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר בורא מיני דשאים
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מא עמוד ב]

גמ’: כתיב (תהילים כד א) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. מכאן אמרו חכמים, ו_ה הנהנה כלום מן העולם, מעל, עד שיתירו לו המצות. רבי אבוה רבי אבוה° אמר כתיב (דברים כי תצא כב ט) לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה, הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. העולם כולו ומלואו עשוי ככרם רבעי. ומהו פדיונו? ברכה. רבי חזקיה רבי חזקיה° רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי אבון רבי אבין° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. מאי דכתיב (תהילים טז ב) אמרת לה' ה' אתה, טובתי בל עליך? אם אכלתה וברכתה. כביכול כאלו משלך אכלתה. דבר אחר, טובתי בל עליך, מבלה אני טובתי בגופך, שיבואו עליך טובה אחר טובה. דבר אחר, טובתי בל עליך, יבללו כל הטובות ויבואו עליך. אמר רב אחא רב אחא°, מהו בל עליך? שאיני מביא טובה על העולם מבלעדיך. כמה דאת אמר (בראשית מקץ מא מד) ובלעדיך לא ירים איש את ידו. תני רבי חייא רבי חייא רבה° כתיב (ויקרא יט כד) קדש הלולים, מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו. מיכן היה °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. לא יטעום אדם כלום עד שיברך. רבי חגי רבי חגי (אמורא)° ורבי ירמיה רבי ירמיה° סלקון לבי חנוותא  נכנסו לחנות שהיו ממונים לתקן המידות. קפץ רבי חגי רבי חגי (אמורא)° ובירך עליהן. אמר ליה רבי ירמיה רבי ירמיה° יאות עבדת. שכל המצות טעונות ברכה. ומניין שכל המצות טעונות ברכה? רבי תנחומא רבי תנחומא° ורבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דכתיב (שמות משפטים כד יב) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. הקיש תורה למצות. מה תורה טעונה ברכה. אף מצות טעונות ברכה. רבי יוחנן רבי יוחנן° נסב זיתא  לקח זית ובירך לפניו ולאחריו. והוה רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° מסתכל ביה. אמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן°. בבלייא, למה את מסתכל בי? לית לך ו_וכל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו? ומה צריכה ליה  למה רבי חייא הסתפק? מפני שגלעינתו ממעטתו מכזית. ולית ליה לרבי יוחנן רבי יוחנן° שגלעינתו ממעטתו? מה עביד ליה רבי יוחנן רבי יוחנן°? ו_זמשום ברייה.


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ו_א מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה א' , מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ב סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

2 ו_ב מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ג סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

3 ו_ג מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

4 ו_ד מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ה סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
[ע"ב]
5 ו_ה מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ב' , טור או"ח סימן מו, , סמ"ג עשין כז :


6 ו_ו מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"א , מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"ב , מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"י סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

7 ו_ז מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"א , מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"ב , מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"י סעיף א' , סמ"ג עשין כז :


-----------------------------------דף מב[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מב עמוד א] מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמרה, אפילו ו_חאכל פרידה אחת של ענב, או פרידה אחת של רימון, שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה. יין בזמן שהוא כמות שהוא לא מזוג. אומר עליו בורא פרי העץ שלא השתנה לשבח שאינו ראוי כלכך, ואין ו_טנוטלין ממנו לידים שאינו מים. בזמן שהוא מזוג. אומר עליו בורא פרי הגפן, ונוטלין ממנו לידים משום מים שבו, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. וחכמים אומרים, בין חי בין מזוג אומרים עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים משום איבוד אוכלין. אמר רבי אבא רבי אבא°. יין ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אין בו משום איבוד אוכלין, שהרי נוטלין ממנו ידים. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי אבהו רבי אבהו°


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מב עמוד ב] ו_ישמן זית, אומר עליו בורא פרי העץ. אמר רבי חייא בר פפא רבי חייא בר פפא° קומי רבי זעירא רבי זעירא°. מתניתא אמרה כן דתנן. חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ויין הלא שחוק הוא ולא אמר אלא חוץ מן היין. הא שאר כל הדברים אף על פי ששחוקין הן, בעינן הן. אמר רבי אבא רבי אבא°. רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° תרויהון אמרין, ירק שדרכו להיאכל חי שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ראשי לפתות ששלקן. אם בעינן הן, אומר עליהם בורא פרי האדמה. שחקן, אומר עליהן שהכל נהיה בדברו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ומתניתא לא אמרה כן. דתנן חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ופת הלא שחוק הוא, ולא אמר אלא חוץ מן הפת שמברכים עליו המוציא. הא שאר כל הדברים אף על פי ששחוקים הן, בעינן הן. אמר רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. זית כבוש, אומר עליו בורא פרי העץ.


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

8 ו_ח טור ושו"ע או"ח סי' ר"י סעיף א':

9 ו_ט טור ושו"ע או"ח סי' ק"ס סעיף י"ב:
[ע"ב]
10 ו_י מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ב סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :


-----------------------------------דף מג[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מג עמוד א] רבי בנימין בר יפת רבי בנימין בר יפת° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ירק שלוק, אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. מתניתא מסייע לרבי בנימין בר יפת רבי בנימין בר יפת°, דגבי מרור תנן. יוצאין בהן בין לחין בין יבשין, אבל ו_יאלא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין. ואם בעינן הן, אמאי אין אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח? אמר רבי זעירא רבי זעירא°. מאן ידע משמועתה דרבי יוחנן רבי יוחנן° יאות? רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°, או רבי בנימין בר יפת רבי בנימין בר יפת°? לא רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°? ועוד מן הדא, דאנן חמיין רבנן רברביא עלון לאברייתא  שאנו רואים רבנים שנכנסים להברות אבלים ונסבין  ולוקחים תורמסין ומברכין עליהון בורא פרי האדמה. ותורמסים לאו שלוקים הן? אין תימר והא מתניתין אמרה שאין המבושל כמו החי שהרי לא יוצאים במרור מבושל? שניא היא, שאמרה התורה מרורין, וכיון ששלקן כבר בטלה מרירתן. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, ולא פליגין רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי בנימין בר יפת רבי בנימין בר יפת°. זית על ידי שאין דרכו לאכול חי, אף על פי שכבש בעינו הוא. ירק שדרכו לאכול חי, כיון ששלקו נשתנה וברכתו שהכל. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר, איתפלגין רב נחמן רב נחמן° ורבנן. רב נחמן רב נחמן° אמר, ו_יבהמוציא לחם מן הארץ.

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מג עמוד ב] ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ. אתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא  מחלוקת זו כמחלוקת אחרת. דאיתמר, רבי חיננא בר יצחק רבי חיננא בר יצחק° ורבי שמואל בר אימי רבי שמואל בר אימי°. חד אמר, לפת. נקראת כך לרמוז לא כך הייתה הפת גדלה? שקודם החטא, היה הלחם יוצא מהאדמה כמותה. וזה כדעת האומר שמברך מוציא לחם מן הארץ, בלשון עבר, שבעבר כך היה. וחרנא אמר לפת, לא פת היא עתידה להיות? שבעתיד הלחם יצא מהאדמה כמותה. דכתיב (תהילים עב טז) יהי פסת בר בארץ בראש הרים. וזה כדעת האומר שמברך המוציא לחם מן הארץ, בלשון עתיד. רבי ירמיה רבי ירמיה° בריך קומי רבי זירא רבי זירא° המוציא לחם מן הארץ, וקלסיה  שיבח אותו. מה האם הוא פסק כרבי נחמן רבי נחמן°? לעולם בין אם אמר מוציא ובין אם אמר המוציא, יצא. ולמה אמר המוציא? כ°רבי נחמיה רבי נחמיה שאמר שצריך לדקדק שלא לערב ראשי אותיות. לכן יאמר המוציא כדי לא לערב מם של העולם עם מם של מוציא כשאומר מלך העולם מוציא. מעתה, אם סובר כדעתיה ד°רבי נחמיה רבי נחמיה, שיאמר המוציא לחם המן הארץ, שלא לערב ראשי אותיות? האם כשם שאומר המוציא לחם, כך אומר הבורא פרי הגפן. ועל דעתייהו דרבנן כשם שאומר מוציא לחם, כך אומר בורא פרי הגפן. אמר רבי זריקן רבי זריקא°, רבי זירא רבי זירא° בעי. אהן דנסב  זה שלקח תורמוסא לברך עילוי, ונפל מיניה ולקח אחר. מהו מברכה עילוי זמן תניינות  האם צריך לברך פעם שניה? וכי מה בינו לבין אמת המים? אמרין, תמן באמת המים ו_יגלכך כיוון דעתו מתחילה. ברם הכא, לא לכך כיוון דעתו מתחלה. תני רבי חייא רבי חייא רבה°. ו_ידאין מברכין על הפת, אלא בשעה שהוא פורס. דנמצא שברך על כל הלחם, ואף אם יפול מידו, יכול ליטול פרוסה אחרת. אמר רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°. הדא אמרה, אהן דנסב פוגלא  צנון ומברך עילוי, והוא לא אתי לידיה כגון שנפל ולקח אחר, ו_טוצריך למברכה עילוי זמן תניינות  צריך לברך פעם שניה. אמר רבי תנחום בר יודן רבי תנחום בר יודן°. ו_טזוצריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה: עד כמה יפרוס מן הפת ויברך עליו המוציא? פלגי ביה רבי חננא רבי חננא° ורבי מנא רבי מנא°, חד אמר עד כזית. אבל פחות מכזית, אין חשיבות לחם עליו ויברך בורא פרי האדמה. וחרנא אמר


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 ו_יא מיי' פ"ז מהל' חמץ ומצה הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' תע"ג סעיף ה' , סמ"ג עשין מא :

12 ו_יב מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
[ע"ב]
13 ו_יג מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ו' , סמ"ג עשין כז :

14 ו_יד מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

15 ו_טו מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ו' , סמ"ג עשין כז :

16 ו_טז מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה י' , מיי' פי"ב מהל' שבועות הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ו':


-----------------------------------דף מד[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מד עמוד א] אפילו ו_יזעד פחות מכזית. מאן דאמר כזית, כיי דתנינן תמן גבי מנחות. ו_יחוכולן פותתן כזית ואף על פי כן מברך עליהם המוציא. מאן דאמר אפילו פחות מכזית מדתני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, אפילו מחזירה לסולתה. תני, כל שאומר אחריו ג' ברכות, אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ. וכל שאין אחריו ג' ברכות, אין אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ. התיבון, הרי ו_יטהאוכל פחות מכזית, אין אומר אחריו ג' ברכות. מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, לשאר מיני מזונות נצרכה. אבל לחם גם על פחות מכזית מברך המוציא. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)°. ו_כהמסובין אסורים לטעום כלום, עד שיטעום המברך. רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, שותין אף על פי שלא שתה. מה פליג  האם הוא חולק? לא. מה דאמר רב רב (אמורא)°, ו_כאכשהיו כולן זקוקין לככר אחד. מה דאמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, כשהיה כל א' וא' כוסו בידו. תני, ו_כבהמברך פושט ידו תחילה לאכול מהקערה. אלא אם רצה לחלוק לו כבוד לרבו או למי שגדול ממנו בתורה, הרשות בידו. רב רב (אמורא)° כד הוה קצי  כשהיה בוצע ומברך הוה טעים בשמאליה, ומפליג מחלק בימיניה, שלא יתעכבו המסובים. רב הונא רב הונא° אמר. ו_כגאהן דאמר סב בריך, סב בריך, זה שאמר קח ברך אין בו משום הפסק ברכה. הב אחוונא לתורייא  תנו ענפי ערבה לשוורים, יש בו משום הפסק ברכה. רב הונא רב הונא° אמר ו_כדהדא שתיתא שעשויה קמח קליות במים בבלילה רכה. והדא מורתא שחיקתא  תמרים מיובשים טחונים משמשים כסוכר להמתיק את המים, אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר רב הונא רב הונא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מד עמוד ב] הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך. אם היו משקין, פולטן. אם היו אוכלין, מסלקן לצדדין. רבי יצחק בר מרי רבי יצחק בר מרי° אמר קומי רבי יוסי ברבי אבון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אפילו אוכלין פולטן. דכתיב (תהילים עא ח) ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך. הכוסס את החיטין, מברך עליו בורא מיני זרעונים. ו_כהאפיין ובשלן. בזמן שהפרוסות קיימות, אומר עליהן המוציא לחם מן הארץ, ומברך לאחריו ג' ברכות. אם אין הפרוסות קיימות, אומר עליהן בורא מיני מזונות ומברך אחריו ברכה אחת מעין שלש. עד כמה יהו הפרוסות ויהיה צריך לברך עליהן המוציא? רבי יוסי ברבי אבון רבי יוסי ברבי בון° וכהנא בר מלכיה כהנא בר מלכיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, ו_כועד כזיתים. הכוסס את האורז, אומר עליו בורא מיני זרעונין. ו_כזאפיו ובישלו. אף על פי שהפרוסות קיימות, אומר עליו בורא מיני מזונות, ואין צריך לברך אחריו. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר מברך עליו בורא פרי האדמה. בר מרינא בריך קומי רבי זירא רבי זירא° וקומי רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° שהכל נהיה בדברו. רבי שמעון חסידא רבי שמעון חסידא° אומר, בורא מיני מעדנים. אמר רבי יוסי ברבי אבון רבי יוסי ברבי בון° ולא פליגי. מאן דאמר בורא מיני מזונות, בההוא דעביד בול שבישלו עד שנתמעך ונעשה גוש או שטחנו ואפהו. מאן דאמר בורא פרי האדמה, בההוא דבריר  מפורד


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 ו_יז מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ט' , סמ"ג עשין כז :

18 ו_יח מיי' פי"ג מהל' מעשה הקרבנות הלכה י':

19 ו_יט מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"א , מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ד סעיף ו' , סמ"ג עשין כז:

20 ו_כ מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף ט"ו , סמ"ג עשין כז :

21 ו_כא טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף ט"ו:

22 ו_כב מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף י"ז:

23 ו_כג מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :

24 ו_כד מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ח סעיף ו':
[ע"ב]
25 ו_כה מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף י' , סמ"ג עשין כז :

26 ו_כו מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף י' , סמ"ג עשין כז :

27 ו_כז מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ח סעיף ז' , סמ"ג עשין כז :


-----------------------------------דף מה[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מה עמוד א] מאן דאמר שהכל נהיה בדברו, בההיא דשלוק עד שאיבד צורתו וניבלל במשקה בלילה רכה . ומאן דאמר בורא מיני מעדנים, בההוא דטרוף עם בצים וכדומה. עד כדון בתחילה קדם האכילה. לבסוף מה מברך? אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי שמעון חסידא רבי שמעון חסידא°. אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהן נפש כל חי, ברוך אתה ה' על הארץ ועל מעדניה. רבי אבא בר יעקב רבי אבא בר יעקב° אמר בשם רבי יצחק רובא רבי יצחק רובא°. °רבי רבי יהודה הנשיא כשהיה ו_כחאוכל בשר או ביצה, היה אומר, אשר ברא נפשות רבות להחיות בהם נפש כל חי ברוך אתה ה' חי העולמים. עד כדון בסוף. בתחילה מאי? אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° כיוון שבא מן הנפש, היה מברך עליו בורא מיני נפשות. התיב רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והא מתניתא פליגא. דתניא. ו_כטעל החומץ ועל הגובאי ועל הנובלות הוא אומר שהכל נהיה בדברו. והדין גובאי, לא מין נפש הוא ומברך שהכל? אתיא דרבי שמעון חסידא רבי שמעון חסידא° שברך על אורז גם בסוף, כ°רבי רבי יהודה הנשיא שברך על בשר וביצה בסוף. ודברי שניהם כ°רבן גמליאל רבן גמליאל. דתני, זה הכלל שהיה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר משום °רבן גמליאל רבן גמליאל. כל שהוא ממין שבעה ואינו מין דגן. או מין דגן, ולא אפאו פת. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, מברך לאחריו שלש ברכות. וחכמים אומרים, ברכה אחת מעין שלוש. וכל שאינו ממין שבעה ואינו ממין דגן. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר מברך לפניו ולאחריו. וחכמים אומרים, מברך לפניו ולא לאחריו. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. כל שהוא כעין סולת או ו_לכעין חליטה והוא מחמשת המינין, אומר עליו בורא מיני מזונות. ומברך לאחריה ברכה אחת מעין שלש. וכל שהוא כעין סולת או כעין חליטה דהיינו דיסה ואינו מחמשת המינין, מהו מברך? אמר רבי יונה רבי יונה°. שלח רב זעירא רב זעירא° גבי אילין דבית רבי ינאי רבי ינאי°, ואמרון ליה מה צריך לברך. ולית אנא ידע מה אמרון ליה. מאי כדון? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מסתברא שהכל נהיה בדברו. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. הדין דאכל סולת שנעשה מקליות שאוכלים אותו כמות שהוא, מהו למיברכה בסופה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, כיון שהיה מסופק, לכן לא אכל רבי ירמיה רבי ירמיה° סולת מן יומוי אלא בתוך סעודה. לית צורכה דא  אין מקום לספק שמברכים מעין שלוש. שהרי הסולת עשויה מחיטה. לא הסתפק רבי ירמיה רבי ירמיה° אלא במה חותמים כשאומרים על הארץ. שהרי כיוון שבתחילה מברך בורא פרי האדמה. היה צריך לחתום על הארץ ועל האדמה. אלא שלא מצאנו שתקנו כזו ברכה. ולמה שלא יחתום על הארץ בלי תוספת. ונאמר שנעשית כברכת פועלים. דתני, ו_לאהפועלים שהיו עושין מלאכה עם בעל הבית. הרי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מה עמוד ב] אלו מברכין ברכה ראשונה. וכוללין של ירושלים בשל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעודתן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אלו מברכין ארבע. דבית רבי ינאי רבי ינאי° עבדן לה כמטבע ברכה, שסיימו ברוך אתה ה’ על הארץ. מהו להזכיר מעין המאורע במעין שלוש? אמר רבי אבא בר זימנא רבי אבא בר זימנא°. רבי זעירא רבי זעירא° ו_לבהיה מזכיר בה מעין המאורע. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. הואיל וחש לה רבי זעירא רבי זעירא°, צריכין אנו מיחוש. תני מברכין על הדגן כשהוא מן המובחר. קלוסקין פת נקיה של אופה ושלימה של בעל הבית, אומר ו_לגעל הקלוסקין. פרוסה של קלוסקין ושלימה של בעל הבית. ו_לדאומר על השלימה של בעל הבית. פת חיטין ופת שעורין. אומר על של חיטין. פרוסה של חטים ושלימה של שעורים, אומר על הפרוסה של חטין. פת שעורין ופת כוסמין, ו_להאומר על של שעורין. לא ששל שעורין יפה ממנה, אלא שזו ממין שבעה וזו אין ממין שבעה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי היא. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר. אם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. פת טמאה ופת טהורה. רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° אמר, אומר על הטהורה. ו_לופת נקייה טמאה, ופת קיבר טהורה. אמר רבי חייא בר אדא רבי חייא בר אדא° בשם רבי אחא רבי אחא°. על איזה מהן שירצה יברך. כיצד מברך על הקורא  לבבות דקל? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. אומר עליו בורא פרי העץ. תנא °רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול, ו_לזשהכל נהיה בדברו. תני °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, בורא מיני דשאים. מתניתא ד°רבי אושעיא רבי אושעיא רבה פליגא עילויי. דתני. ואילו הן מיני דשאים. הקינרס, והחלימה, והדמוע, והאטד. ולא מנה קורא עימם:


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

28 ו_כח מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ז , סמ"ג עשין כז :

29 ו_כט מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ד סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ד סעיף ב':

30 ו_ל מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ח סעיף ט' , סמ"ג עשין כז :

31 ו_לא מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"א סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
[ע"ב]
32 ו_לב מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ח סעיף י"ב , סמ"ג עשין כז :

33 ו_לג מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ה' , סמ"ג עשין כז :

34 ו_לד מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ה' , סמ"ג עשין כז :

35 ו_לה מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ה' , סמ"ג עשין כז :

36 ו_לו מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ה' , סמ"ג עשין כז :

37 ו_לז מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ד סעיף א' , סמ"ג עשין כז :


-----------------------------------דף מו[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מו

ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ב[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מו עמוד א] מתני’: ו_לחבירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא. על פירות האדמה בורא פרי העץ, לא יצא. ועל כולם אם אמר שהכל, יצא:

גמ’: תנן התם, יבש המעיין ונקצץ האילן, מביא ביכורים ואינו קורא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מביא וקורא. מאי טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי עבד את האילן כקשין כשיבולים. דכשם שאף על פי שקוצר את הקשים, מביא מהם בכורים. כך אף שנקצץ האילן מביא בכורים. תנן, בירך על פירות האילן בורי פרי האדמה, יצא. אמר רבי חזקיה רבי חזקיה° בשם רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° דר°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי עבד את האילן כקשין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, דברי הכל היא. פירות האילן בכלל פירות האדמה. ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן. תנן, ועל כולם אם אמר שהכל, יצא. אמר רב הונא רב הונא°, חוץ מן היין ומן הפת. מתניתא אמרה כן דתנן, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין, ו_לטשעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ולא נאמר שאם אמר בורא פרי העץ יצא, אף שהוא שיך בו. וקל וחומר שאם אמר שהכל לא יצא. ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת, ו_משעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ,. ולא נאמר שאם אמר בורא פרי האדמה יצא אף שהוא שיך בו. וקל וחומר שאם אמר שהכל לא יצא. תנן, בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא. על פירות האדמה בורא פרי העץ, לא יצא. ועל כולם אם אמר שהכל, יצא. תני, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ו_מאכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו. ואפילו בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, לא יצא. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. כל שנשתנה מברייתו לעילוי וקבעו לו חכמים ברכה מיוחדת, כמו לחם ויין. ושינה ברכתו, לא יצא. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה, מה נאה הוא זה, יצא. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ו_מבהלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר. מילתיה דרב רב (אמורא)° אמרה כן. דחד פרסוי אתא לגבי רב רב (אמורא)° ובעי  פרסי אחד בא לפני רב ושאל. בגין דאנא אכל פיסתי  פת, ולא אנא חכים מברכא עליה  איני יודע כיצד לברך. ואנא אמר, ברוך דברא הדין פסא  ואני אומר ברוך שברא את הלחם הזה. נפיק אנא  יוצא אני ידי חובתי? ו_מגאמר לו אין. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם אבא בר בר חנה אבא בר בר חנה°. בר קפרא בר קפרא° ותרין תלמידוי נתארחו אצל בעל הבית בהדין פונדיקא  פונדק דברכתא שם מקום.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מו עמוד ב] אפיק קומיהון  הוציא לפניהם פרגיות שברכתן שהכל, ואחוניא מן שזיף שברכתו העץ וקפלוטין מן כרוב שברכתו אדמה. אמרו היכי נברך? האם עדיף למעט או להרבות בברכות? אם ו_מד נברך על קפלוטה בורא פרי האדמה. הוא פטר אחונייתא שברכתו העץ, ולא פטר פרגיתא שברכתה שהכל. נברך על אחונייתא בורא פרי העץ. לא פטר לא דין ולא דין. קפץ חד ובירך על פרגיתא שהכל נהיה בדברו. גחיך עליה חבריה. אמר לו בר קפרא בר קפרא°. לא לזה אני כועס שהוא גרגרן שתאב לאכל בשר. אלא לך שאתה לגלגן. זה עשה בגרגרנותו, אתה למה לגלגתה? ולזה שברך אמר. אם חכם אין כאן שאינך בקיא בברכות. זקן אין כאן? והיה לך לשאול. אמרו, שניהם לא יצאה שנתן עד שמתו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הא אזלין תרין  שנים הלכו לעולמם. ולא שמעינן מינה מה ההלכה. מיי כדון? מסתברא דמברך על הקפלוטה בורא פרי האדמה ומוציא את הדורמסקין, ואחר כך מברך על הפרגית. שברכת שהכל נהיה בדברו טפילה לכל שאר הברכות. שאף שצריך למעט בברכות ואם היה מברך שהכל היה פוטר את כולם. מכל מקום ברכת האדמה חשובה ממנה שהיא ברכה מבוררת.

ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ג[עריכה]

מתני’: ו_מהעל דבר שאין גידוליו מן הארץ, אומר שהכל נהיה בדברו. ו_מועל החומץ ועל הגובאי מין חגבים ועל הנובלות תמרים שנשרו מהעץ אומר שהכל נהיה בדברו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו:

גמ’: החמיץ יינו אומר ברוך דיין האמת. בא לאוכלו, אומר שהכל נהיה בדברו. ראה גוביי מין חגבים, אומר ברוך דיין האמת. בא לאכלן, אומר שהכל נהיה בדברו. ראה נובלות שנשרו, אומר ברוך דיין האמת. בא לאוכלן, אומר ברוך שהכל נהיה בדברו.

ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ד[עריכה]

מתני’: היו לפניו מינין הרבה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. וחכמים אומרים. על אי זה מהן שירצה


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

38 ו_לח מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

39 ו_לט מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ב סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

40 ו_מ מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

41 ו_מא מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ה':

42 ו_מב טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף י' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ז סעיף א':

43 ו_מג טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף י' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ז סעיף א':
[ע"ב]
44 ו_מד טור ושו"ע או"ח סי' רי"א סעיף ג':

45 ו_מה מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ד סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

46 ו_מו מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ד סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :


-----------------------------------דף מז[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מז עמוד א]

גמ’: אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. במה פליגן רבי יודה רבי יודה° ורבנן? כשהיה בדעתו לאכול פת מיד אחר כך. שברכת המזון פוטרת ברכה אחרונה. לכן לחכמים לא משנה מה יאכל קדם. אבל אם אין בדעתו לאכול פת, שאז צריך לברך ברכה אחרונה. כל עמא מודיי, שאם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. שכיוון שצריך לברך עליהם בסוף ברכה מעין שלוש, צריך לברך עליהם בתחילה. אמר רבי אבא רבי אבא°. האוכל פירות לפני סעודה אין ברכת המזון פוטרת אותם, וצריך לברך עליהם בסוף קודם הסעודה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הדא דרבי אבא רבי אבא°, פליגא על דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר במה פליגין רבי יודה רבי יודה° ורבנן? בשהיה בדעתו לאכול פת. שכיוון שברכת המזון פוטרת ברכה אחרונה, לכן לחכמים לא משנה מה יאכל קדם. אבל אם אין בדעתו לאכול פת, כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. ואילו רבי אבא רבי אבא° אמר, שאין ברכת המזון פוטרת וצריך לברך בסוף קדם שיתחיל סעודתו. שכח ולא ברך ברכה אחרונה קדם שיתחיל סעודתו ואכל פת, נעשה הפירות טפילה לו. ותנינן תמן. ו_מזכל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה. כהדא גריזמתה תורמוסין מעורבים בהרבה סוגי פירות, דאמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אמי רבי אמי°. מברך על תורמוסה שהוא העיקר, ופותר את השאר אף אם יש שם ממין שבעה. אמר רבי לוי רבי לוי° על שם (משלי כב כב) אל תגזול דל כי דל הוא. עד כדון בשיש בדעתו לאכול פת. שאז נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון. אבל אם לא היה בדעתו לאכול פת, לא בדה. וצריך לברך על מין שבעה. °רבן גמליאל רבן גמליאל זוגה, סלק גבי אילין דבית רבי ינאי רבי ינאי° חמתון  ראה אותם נטלין זיתא, ומברכין לפניו ולאחריו קדם סעודה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מז עמוד ב] אמר לון ועבדין כדין? רבי זעירא רבי זעירא° שלח שאל לרבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. הרי רב כהנא רב כהנא° אמר בשם רבי אבינא רבי אבינא°, דכל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך, וכל המחלוקת הייתה רק כשרוצה לאכל פת מיד אחר כך. האם יאות שכך ההלכה? אמר לו, מן מה דאנן חמיין רבנן סלקון בריש ירחא, ואכלין ענבין קודם סעודה ולא מברכין בסופה. משמע שכך הלכה. היו לפניו מינין ממין שבעה. על איזה מהן הוא מברך? תמן אמרין ו_מחכל הקודם למקרא, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון. ארץ זית שמן ודבש . קודם לברכה. וכל הסמוך לארץ, קודם לכל. נמצא שזית קודם לשעורה שזית ראשון לארץ השני ושעורה שניה לארץ הראשון:

ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ו_מטבירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון. ו_נבירך על הפרפרת שלפני המזון, פטר את הפרפרת שלאחר המזון. ו_נאבירך על הפת, פטר את הפרפרת. ו_נבבירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אף לא מעשה קדירה
:


גמ’: אמר רב חסדא רב חסדא°. לא תנינן אלא בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון ששניהם לשתיה. אבל אם בירך על היין שבתוך המזון, ו_נגלא פטר את היין שלאחר המזון. שזה לשתות וזה לשרות. תמן אמרין. אפילו בירך על היין שלפני המזון, לא פטר את היין שלאחר המזון. והא תנינן בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון? רב הונא רב הונא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרו. אימתי פוטר היין שלפני המזון את היין שלאחר המזון? בזמן שיש רגילות לשתות אחר המזון ודעתו לכך. ו_נדכהדין דשתי קונדיטון אחר הקזה. שהיו רגילים לשתות אחר הקזה. וחרנה אמר, ו_נהכהדין דשתי חמר בתר בילני   שותה יין אחר המרחץ. שהיו רגילים לשתות אחר המרחץ. רבי חלבו רבי חלבו° רב הונא רב הונא° ורב רב (אמורא)° אמרו בשם רבי חייא רובא רבי חייא רבה°. פת הבאה בכיסנין. בין אכל קדם סעודה, בין אכל באמצע סעודה, בין אכל אחרי הסעודה. טעונה ברכה לפניה


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

47 ו_מז מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ד סעיף י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ב סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
[ע"ב]
48 ו_מח מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' רי"א סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :

49 ו_מט מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :

50 ו_נ טור או"ח סימן קעו,  :

51 ו_נא מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ו , סמ"ג עשין כז :

52 ו_נב מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ו , סמ"ג עשין כז :

53 ו_נג מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :

54 ו_נד מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה י"ב , סמ"ג עשין כז :

55 ו_נה מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה י"ב , סמ"ג עשין כז :


-----------------------------------דף מח[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מח עמוד א] ולאחריה. לפי שאינה באה מחמת הסעודה. אמר רבי אמי רבי אמי°. רבי יוחנן רבי יוחנן° פליג וסובר שלא מברך לאחריה ונפטרת בברכת המזון. אמר רבי מנא רבי מנא° לרבי חזקיה רבי חזקיה°. במה הוא פליג? האם רק כשאכל מאותו המין באמצע המזון? דכיון שהפת פוטרת את הפרפרת שבתוך המזון. פוטרת אף את הפרפרת שאחר המזון. אמר לו, אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון, דלעולם הפת פוטרת את הפרפרת. וכן כי אתא רבי חגי רבי חגי (אמורא)° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°. אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון. רבי חנינא בר סיסיי רבי חנינא בר סיסיי°, הוון אילין דנשיאה משלחין ליה נקלווסין  תמרים והוה שבק לון בתר מזוניה, ומברך עליהון תחילה וסוף. רב חונה רב הונא° אכל תמרין עם פיסתיה  לחם ולא ברך על התמרים. אמר לו רב חייא בר אשי רב חייא בר אשי°. פליג את על רבי חנינא בר סיסיי רבי חנינא בר סיסיי° רבך? שובקין בתר מזונך ואת מברך עליהן תחילה וסוף. אמר לו אינון ו_נועיקר נגיסתי  סעודתי. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° סלקון למישתיתיה   הלכו לסעודה דרבי חנינא ענתנייה רבי חנינא ענתנייה°. אפיק קומיהון  הוציא לפניהם פת הבאה בכיסנין לאחר המזון. אמרין, נישבוק אולפנה  נעזוב את מחלוקות האמוראים, וניתי לן ממתניתא  ונלמד הלכה מהמשנה. הא דתני, אמר רבי מנא רבי מנא° משום רב יהודה רב יהודה° שאמר משום °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי. פת הבא בכיסנין לאחר המזון, טעונה ברכה לפניה ולאחריה. אמרי, מכיון דהן יחידיי  כיוון שהם יחידים ורבנן פליגין עלוי, נעביד כרבנן. אמר מרינוס בי רבי יהושע מרינוס בי רבי יהושע°. אהן דאכל גריזמי תורמוסים ומיני פירות וסלית מאכל מסולת אף על גב דהוא מברך על גריזמתה בסופה, כגון שהיו שם גם פירות ממין שבעה. לא פטר סולתא. מה כ°בית שמאי בית שמאי? דתנן, בירך על הפת, פטר את הפרפרת. בירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אף לא מעשה קדירה. דהוא סבר על הסיפא פליגי. ד°בית הלל בית הלל אמרי בירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. פת הוא דלא פטר, הא מעשה קדירה פטר. ואתו °בית שמאי בית שמאי ואמרו בירך על הפרפרת, אף מעשה קדרה לא פטר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° דברי הכל היא. ד°בית שמאי בית שמאי על הרישא פליגי. ד°בית הלל בית הלל אומרים, ו_נזבירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה. °בית שמאי בית שמאי אומרים, בירך על הפת לא פטר אף מעשה קדירה. ו_נחאבל אם בירך

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מח עמוד ב] ] על הפרפרת. כל עמא מודיי דלא פטר את הפת ולא את מעשה קדירה. רבי אבא בריה דרב פפא רבי אבא בריה דרב פפא° בעי. אהן דאכל סולת ובדעתיה מיכול פיתא. מהו מברכה על סולתא בסופא? רבנן דקיסרין פשטין לה צריך לברך בסוף.

ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ו_נטהיו יושבין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. היסיבו, אחד מברך לכולן. בא להן יין בתוך המזון, כל אחד מברך לעצמו. לאחר המזון, אחד מברך לכולן. והוא ו_סאומר על המוגמר, אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה:

גמ’: תנן, היו יושבין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. היסיבו, אחד מברך לכולן. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. מה שאמרה המשנה שרק אם הסבו אחד מברך לכולם, אבל אם לא הסבו לא. בשבוע הבן היא מתניתא. שאורחים באים והולכים ובעל הבית משרת לפניהם, לכן יברך כל אחד לעצמו, אלא אם כן הסבו. הא בשאר סעודות כשבעל הבית בתוך ביתו. אפילו לא הסבו, אחד מברך לכולם. תני רבי חייא רבי חייא רבה°. ו_סאאפילו בעל הבית בתוך ביתו. הסבו אין, לא הסבו לא. תני, סדר סעודה. אורחין נכנסין ויושבין בחדר החיצון על הספסלין ועל הקתדריות עד שכולן מתכנסין. הביאו להן יין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. הביאו להן לידים, כל אחד ואחד נוטל ידו אחת.


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

56 ו_נו טור ושו"ע או"ח סי' קע"ז סעיף א':

57 ו_נז מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ו , סמ"ג עשין כז :

58 ו_נח מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ו , סמ"ג עשין כז :
[ע"ב]
59 ו_נט מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף י"א , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ג סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

60 ו_ס מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה י"ג , טור או"ח סימן קעד, , סמ"ג עשין כז :

61 ו_סא טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף י"א:


-----------------------------------דף מט[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מט עמוד א] הביאו להן פרפרת, כל אחד ואחד מברך לעצמו. עלו והיסבו. הביאו להן יין. אף על פי שבירך על הראשון, צריך לברך על השני. ואחד מברך על ידי כולם. הביאו להן לידים. אף על פי שנטל ידו אחת, צריך ליטול שתי ידיו. הביאו להם פרפרת, אחד מברך על ידי כולן. ואין רשות לאורח להיכנס אחר ג' פרפראות שזה היה סימן. תמן תנינן. סוכה שבעה כיצד? ו_סבגמר מלאכול. לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון. ו_סגרבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° ורב חייא בר אשי רב חייא בר אשי° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום אם רוצה לאכל בסוכה בליל יום טוב אחרון, שלא יעבור על בל תוסיף. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר אינו פוסלה אלא צריך לקדש בתוך ביתו ויוצא ואוכל בסוכה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. ו_סדקידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר, צריך לחזור ולקדש. שאין קידוש אלא במקום סעודה. רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אמר בשם רב רב (אמורא)°. מי שסוכתו עריבה עליו, מקדש לילי יום טוב האחרון בתוך ביתו, ועולה ואוכל בתוך סוכתו. אמר רבי אבון רבי אבין° ולא פליגין. מה דאמר שמואל שמואל (אמורא)° שצריך לחזור ולקדש, כשלא היה בדעתו לאכול בבית אחר. ומה דאמר רב רב (אמורא)° שמקדש בביתו ואינו צריך לחזור לקדש בסוכה, כשהיה בדעתו לאכול בסוכה. רבי מנא רבי מנא° אמר, לעולם פליגי. ואתיא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: רבי אברהם משה לונץ  

^[דף מט עמוד ב] דשמואל שמואל (אמורא)° כרבי חייא רבי חייא רבה°. שכיוון שלא יועיל אם יקדש בבית לכן חייב לפסול את הסוכה. ודרבי הושעיא רבי אושעיא רבה° בשם רב רב (אמורא)°, כרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. תנן, הביאו להם יין כל אחד מברך לעצמו. אמר רבי אמי רבי אמי°. זאת אומרת ו_סהשנחלקין בפירות וכל אחד מברך לעצמו. שאלו את בן זומא. מפני מה אם ו_סובא להן יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו? אמר להן, מפני שאין בית הבליעה פנוי. אמר רבי מנא רבי מנא°. הדא אמרה, ו_סזאהן דעטיש גו מיכלא. אסור למימר ייס  המתעטש בתוך הסעודה אסור לאמר לו לבריאות, בגין סכנתא דנפשא. תנן, והוא אומר על המוגמר. מה בין מוגמר ובין יין? למה במוגמר אחד מוציא את כולם אפילו בלא שהסבו? מוגמר כולן מריחין. יין, כל אחד הוא טועם לעצמו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°. ו_סחמוגמר, כיון שהעלה עשן צריך לברך. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא מיבדוק  רצה לבחון לרבי זעירא רבי זעירא°. אמר לו. כיצד הוא אומר על שמן ערב? אמר לו, אשר נתן ריח טוב בשמן ערב. אמר לו לא כך אלא, אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים. יצחק בר אבא בר מחסיה יצחק בר אבא בר מחסיה° ורב חננאל רב חננאל° הוון יתבין. חד אמר, ברוך שנתן ריח טוב בעצי בשמים. וחרנה אמר, ברוך שנתן ריח טוב בעשב הארץ. מתיב מן דאמר בעשב הארץ, למן דאמר בעצי בשמים. וכי עצים הן? אמר לו. והכתיב (יהושע ב ו) ותטמנם בפשתי העץ. וכי עצים הן? סלקון  הלכו לבית רב רב (אמורא)°. ושמעון דאמר בר חונה בר חונה° בשם רב רב (אמורא)°. ו_סטאשר נתן ריח טוב בעצי בשמים. אמר גניבא


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

62 ו_סב טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ו:

63 ו_סג טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ו:

64 ו_סד טור ושו"ע או"ח סי' רע"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' רע"ג סעיף ב':
[ע"ב]
65 ו_סה טור ושו"ע או"ח סי' רי"ג סעיף א':

66 ו_סו מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ד סעיף ח' , סמ"ג עשין כז :

67 ו_סז טור ושו"ע או"ח סי' ק"ע סעיף א':

68 ו_סח מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רט"ז סעיף י"ב:

69 ו_סט מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' רט"ז סעיף ד':


-----------------------------------דף נ[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף נ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף נ עמוד א] נתן ו_עשמן להעביר זוהמה, אינו צריך לברך. אמר רבי יודן רבי יודן°. ואפילו קווי בתוך ידו. רבי חלבו רבי חלבו° ורב הונא רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. המרבץ אלונתית בתוך ביתו אינו צריך לברך, אף דיש בו אפרסמון. שאינו אלא להעביר את הזוהמה. אמר רב חסדא רב חסדא°. ו_עאעל כולן הוא אומר, אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים, בר מן ו_עבאהן מוסכין חוץ ממוסק שהוא יוצא מהחי. שעליו הוא אומר, אשר נתן ריח טוב במיני בשמים:

ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ז[עריכה]

מתני’: ו_עגהביאו לו מליח בתחילה ופת עמו. מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו. זה הכלל. כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה:

גמ’: תנן, הביאו לו מליח בתחילה ופת עמו. מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם °רבי יונתן רבי יונתן (תנא). מתנייתא עד שלא למדו התרגלו בסעודת מלכים, ורוב סעודתן הייתה בדברים מלוחים. ובמקום שעושין את המליח עיקר, והפת בא רק כדי למתק האכילה. אבל במקום שאין עושין את המליח עיקר, לא בדא. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רב רב (אמורא)°. פיתא ופרור מאכל מתוק אומר על הפירור במקום שעושין את הפירור עיקר. אבל במקום שאין עושין את הפירור עיקר לא בדא. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, שקיזמי מאכל משקדים ופיתא. אומר על השקיזמי במקום שעושין את השקיזמי עיקר. אבל במקום שאין עושין את השקיזמי עיקר, לא בדא:

ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ח[עריכה]

מתני’: אכל תאנים וענבים ורימונים. מברך עליהן שלש ברכות, דברי °רבן גמליאל רבן גמליאל. וחכמים אומרים, ברכה אחת. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. אפילו אכל שלק והוא מזונו, מברך עליו שלש ברכות. ו_עדהשותה מים לצמאו, אומר שהכל נהיה בדברו. °רבי טרפון רבי טרפון אומר, בורא נפשות רבות וחסרונן:

גמ’: רבי סימון רבי שמעון בן פזי° ורבי תדאי רבי תדאי° אמרו בשם °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. ו_עהאכל במזרחה של תאינה ובא לאכול במערבה, צריך לברך. דשינוי מקום צריך לברך. אמר אבא בר רב הונא אבא בר רב הונא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף נ עמוד ב] שתה יין ישן, והביאו לו יין חדש צריך לברך. אבל אם היו שניהם ישן, או שניהם חדש, אין צריך לברך. דשינוי יין אין צריך לברך. ו_עושינוי מקום צריך לברך. הסיע דעתו, כמי שהוא שינוי מקום. °רבי רבי יהודה הנשיא, ו_עזעל כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מברך עליה. ומה היה אומר? אמר רבי יצחק רובה רבי יצחק רובה° בשם °רבי רבי יהודה הנשיא, ו_עחברוך הטוב והמטיב. מעשה ב°רבי עקיבה רבי עקיבא שעשה משתה לשמעון בנו. ועל כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מברך עליה הטוב והמטיב ואומר. חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון. תנן, השותה מים לצמאו, אומר ברוך שהכל נהיה בדברו. אמר רבי יונה רבי יונה°, חוץ ממי דקרים ששותים לרפואה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ולכל מים שהוא צמא להן, אבל אם אינו צמא, אינו מברך. שלא כשאר משקים שאם נהנה מברך אף אם אינו צמא. אמר רבי אבון רבי אבין°. השותה מי דקרים מהו אומר? ברוך שברא מי רפואות. אית תניי תני, מי דקרים. ואית תניי תני, מי דקלים. מאן דאמר מי דקרים, שהן דוקרין את המרה. ומן דאמר מי דקלים, שהן יוצאין מבין שני דקלים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

70 ו_ע מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ז סעיף ב':

71 ו_עא מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רט"ז סעיף ב':

72 ו_עב מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רט"ז סעיף ב':

73 ו_עג מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ב סעיף א' , סמ"ג עשין כז :


74 ו_עד מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ד סעיף ז' , סמ"ג עשין כז :

75 ו_עה מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ח סעיף ב':
[ע"ב]
76 ו_עו מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ח סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

77 ו_עז מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ה סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

78 ו_עח מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ה סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :


הדרן עלך פרק כיצד מברכין