ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/פרק רביעי

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק רביעי - המביא[עריכה]

ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה א[עריכה]

מתני’: המביא כדי יין ממקום למקום, ד_אלא יביאם בסל ובקופה, אבל מביא הוא על כתיפו לפניו. המוליך את התבן, לא יפשיל את הקופה לאחריו, אבל נוטלה בידו. ד_במתחילין בערימת התבן, אבל לא בעצים שבמוקצה:

גמ’: תנן, המביא כדי יין ממקום למקום, לא יביאם בסל ובקופה. אבל מביא הוא על כתיפו לפניו . אמר רבי חנין בר לוי רבי חנין בר לוי°, מתניתא באילין קורפדייא דקיקתה באותן כדים קטנים, דמיטענן תרתיי תלת בגו ידא שמרימים שנים שלוש ביד. אבל היתה אחת גדולה שלא נטלת בידו. כיצד יעשה ? שהרי לפניו כך היא דרכו, ולאחריו כך היא דרכו. היך מה דאת אמר כמו שאמרתה השוחט בהמה בשדה, מביאה אברים אברים ומשייר ממנה אבר אחד מחובר לעור ומביאה על גב עורה. ודכוותה מביאה בתוך סל גדול על גב קנקנה וזה השינוי שיעשה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד ב] אי נמי כמה דאת אמר כמו שאמרתה מביאה איברים, ודכוותה מביאה צלוחיות צלוחיות שאת היין שבכד הגדול יחלק ויביא בכדים קטנים, רבי יודן רבי יודן° בעי שאל, ד_גמהו להוציא תבן מרשות היחיד לרשות הרבים ביום טוב ? ולא מתניתא היא? המוליך את התבן, לא יפשיל את הקופה לאחריו אבל נוטלה בידו . מתניתא כמאן דאמר (שמות בא יב טז) לכל נפש, אף נפשות בהמה בכלל. מה צריכה ליה במה הוא הסתפק? כמאן דאמר ד_דאין נפשות בהמה בכלל. ברם כמאן דאמר נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה. ואפילו כמאן דאמר נפשות בהמה בכלל , מתניתא במוציא להאכיל. מה צריכה ליה במה הוא הסתפק? במוציא להיסק. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יסא רבי אסי°, מוקצה שיבש ביום טוב אסור ליגע בו. כיוון דאיתקצאי בין השמשות. רב רב (אמורא)° אמר לרבי שמעון רבי שמעון° בריה, עלה והבא לנו גרוגרות פירות יבשים מן העלייה. אמר לו, ואינו אסור משום מוקצה? אמר לו, ואדיין את לזו? אין לך אסור משום מוקצה ד_האלא תאנים וענבים בלבד. מאי טעמה ? אמר רבי שמואל בר סיסרטיי רבי שמואל בר סיסרטיי°, מפני שהן מסריחות בנתיים כך שגם דחה אותם בידים וגם אינם ראויות. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי שאל את רבי יסא רבי אסי°, לא מסתברא באילין פיצולייא תמרה הוה עובדא? האם לא מסתבר שהמעשה היה בתמרים ולא בגרוגרות של תאנים שאף הם קצת נרקבים. שאם לא כן, איך יתכן שרבי שמעון ברי דרב רבי שמעון ברי דרב° הסתפק בהלכה ידוע כזו. אמר ליה , אוף אנא סבר כן. אתא רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° ואמר? אמר רבי יצחק בר ביסנא רבי יצחק בר ביסנא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, באילין פיצולייא דתמרה הוה עובדא בתמרים היה המעשה. ואמר ליה, אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי אבהו רבי אבהו°, הדא דאת אמר  מה שאמרתה של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי רק גרוגרות וצימוקים יש להם מוקצה, לעניין שבת. דסבר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו .

-----------------------------------דף יז[עריכה]

ירושלמי מאיר ביצה יז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד א] אבל לעניין מעשרות, כל הדברים יש להן מוקצה, ועד שלא נגמרה מלאכתן, יכול לאכול מהן עראי. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מתניתא אמרה כן דתני ד_ובגרוגרות משידוש ובמגורה, משיעגיל. משמע שאפילו אחר שהתייבשו, כל זמן שלא דש ולא עיגל אותן, לא נגמרה מלאכתן ואוכל מהם עראי.

ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ב[עריכה]

מתני’: אין נוטלין עצים מן הסוכה אף שאינה של חג משום סותר, ד_זאלא מן הסמוך לה. ד_חמביאין עצים, מן השדה מן המכונס. מן הקרפף מקום מוקף מחיצות ומשתמר אפילו מן המפוזר. אי זהו קרפף שהתירו להביא ממנו עצים? כל שהוא סמוך לעיר, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר, כל שנכנסין לו בפותחת, אפילו בתוך תחום שבת:

גמ’: אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה עצים הצמודים לדופן הסוכה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, בשלא נתכוון לעבותה על ידי עצים אלו, אבל אם נתכוון לעבותה אסור שהם חלק מהאהל והווה סותר. בשלא היתנה, אבל אם היתנה מותר. רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° בעי, ויש אדם מתנה לסתור אוהלין? אמר שמואל שמואל (אמורא)°, בשנפלה ביום טוב שאין כאן סתירה והתנאי הואיל שלא תהיה מוקצה. והוה רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° הוי בה מפקפק ושואל. מה מועיל התנאי, הרי בין השמשות היתה מוקצה? תנן, מביאין עצים מן השדה מן המכונס. מן הקרפף אפילו מן המפוזר . תני אמר °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון, לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבקרפף שיש שני צדדים לטובה, ומן המפוזרין שבשדה שלא יביאו שיש שני צדדים לרעה, על מה נחלקו? על המפוזרין שבקרפף, ועל המכונסים שבשדה. שיש רק צד אחד לטובה, ש°בית שמאי בית שמאי אוסרין, ו°בית הלל בית הלל מתירין. אמר °רבי נתן רבי נתן. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על המפוזרין שבקרפף ועל מכונסין שבשדה שיביאו שדי בצד אחד לטובה על מה נחלקו? על המפוזרין שבשדה שיש שני צדדים לרעה. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים לא יביאו ו°בית הלל בית הלל אומרים יביאו. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°, ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° מטי בה בשם רב רב (אמורא)° הלכה כדברי מי שהוא מחמיר °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון, שצריך שיהיה אחד לטיבותה ובלבד מן המפוזרים שבקרפף, אבל מהמכונסים שבשדה, אף שיש אחד לטיבותה אסור. תנן, אי זהו קרפף שהתירו להביא ממנו עצים? כל שהוא סמוך לעיר, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי . מחלפה שיטתיה דרבי יודה האם רבי יהודה חזר בו? דתנינן תמן, ועוד אמר °רבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא, הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושירים וכו' מטלטלין בתוכה. ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה. משמע אפילו הייתה רחוקה , והכא הוא אמר הכין שרק אם הייתה סמוכה לעיר מותר ? אמר רבי מנא רבי מנא°, כשיש בהם בור ושיח ומערה, כבית דירה עביד לה °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי

ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ג[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד ב] מתני’: אין מבקעין עצים מן הקורות, ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב. ד_טאין מבקעין, לא בקורדום לא במגל ולא במגירה, אלא בקופיץ. בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת, ד_ינוטל ממקום הפחת. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אף פוחת לכתחילה ונוטל:

גמ’: אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה. הדא דאת אמר, בקורה שנשברה ביום טוב דהוי נולד , אבל בקורה שנשברה מערב יום טוב, מותר. ד_יאבשאין בהן בשברים תואר כלי, אבל אם יש עליה תואר כלי, אפילו נשברה מערב יום טוב אסור לפי שאין מסיקין בכלים. תני, סוכות ענפים תאינים ובהן תאנים, ומכבדות ובהן תמרים, שהכניסן לאוכלין, אוכל מהן ביום טוב. הכניסן לעצים, אין אוכל מהן ביום טוב. רב רב (אמורא)° אמר, ד_יבמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים . הדא דאת אמר, בכלים שנשברו ביום טוב, אבל בכלים שנשברו מערב יום טוב מותר. בשאין עליהן בשברים תואר כלי, אבל יש עליהן תואר כלי, ואפילו שנשברו ביום טוב מותר. תני רבי חייה רבי חייא רבה° , מסיקין באוכלין, ד_יגאבל לא בקליפיהן ולא בגלעיניהן משום נולד . רב רב (אמורא)° הוה יתיב קומי רבי חייה רבה רבי חייא רבה°, והוה אכיל והוה מתחמי זרק גו תפייה נראה שהתכוון לזרוק לתנור, וזרק קומי תפייה לפני התנור. אמר לו רבי חייה רבה רבי חייא רבה°, הכא זרוק רק לפני התנור ולא בתוכו, שאסור להסיק בגרעינים משום שהם נולד. אמר לו, מה בין הכא ומה בין הכא? אמר לו, בן פיחה  בן גדולים, לך אחריהם של התנאים שאמרו שאין מסיקים בגרעינים ואל תחלוק עליהם . אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, לא גרעינים זרק, אלא אוכלה הוה זרק. רבי אימי בבלייא רבי אימי בבלייא° אמר , ביום חול הוה. ואמר לו רבי חייא רבה רבי חייא רבה° כנגד כן אסור ביום טוב: תנן, אין מבקעין לא בקורדום לא במגל ולא במגירה מסור, אלא בקופיץ . דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרין, מבקעין בקורדום. תנא רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, מבקעין בקורדום. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, הלכה כמי שהוא אומר מבקעין בקורדום. תני, °רבי יוסי בן כיפר רבי יוסי בן כיפר אמר משם °רבי אלעזר בן שמוע רבי אלעזר בן שמוע, °בית שמאי בית שמאי אוסרין ו°בית הלל בית הלל מתירין: ולא במגל: אית תניי תני, מבקעין. ואית תניי תני, אין מבקעין. אמר רב חסדא רב חסדא°. מאן דאמר מבקעין, במגל של יד. מאן דאמר אין מבקעין, במגל של קציר. אית תניי תני, ד_ידמפספסין בקלקלים שער שהסתבך, אית תניי תני אין מפספסין, אמר רב חסדא רב חסדא°, מאן דאמר מפספסין, בבריא שששערו חזק ולא פסיק רישא שיתלוש. מאן דאמר אין מפספסין, בתש. אית תניי תני, ד_טומוללין עצי בשמים, אית תניי תני, אין מוללין. מאן דאמר מוללין, בלחים שראוים למאכל בהמה ואין בהם תיקון. מאן דאמר אין מוללין, ביבישין דהוי כמתקן כלי. אית תניי תני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 ד_ו מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה ט"ז:

7 ד_ז מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ח סעיף ח':

8 ד_ח מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תק"א סעיף ג':


[ע"ב]

9 ד_ט מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תק"א סעיף א':

10 ד_י מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ח סעיף ט':

11 ד_יא מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תק"א סעיף א':

12 ד_יב מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תק"א סעיף ו':

13 ד_יג מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תק"א סעיף ו':

14 ד_יד מיי' פכ"א מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ד סעיף ד':

15 ד_טו מיי' פי"א מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ב סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ט סעיף ד':


-----------------------------------דף יח[עריכה]

ירושלמי מאיר ביצה יח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד א] ד_טזממתקין את החרדל בגחלת, אית תניי תני אין ממתקין. מאן דאמר אין ממתקין, בשנתנו על גבי הגחלת שודאי מכבה . ומאן דאמר ממתקין, בשנתן את הגחלת עליו שאינו ודאי מכבה . אית תניי תני שפין את הכסף בקרטיקין שמרי יין אית תניי תני ד_יזאין שפין. מאן דאמר שפין, בשנתנו מערב יום טוב שכבר יתרכך ואין בו דין ממחק . ומאן דאמר אין שפין, בשנתנו ביום טוב. תנן, בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת, נוטל ממקום הפחת. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אף הוא פוחת בתחילה ונוטל. רבי אבא רבי אבא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ובלבד כנגד הפתח שבמקום הפתח הלבנים לא מחוברים כל כך חזק, שלא נעשה לתמיד, אלא עד שיצטרכו לפירות, ואז יפרקו את הלבנים ששם. והא תני. מודין חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר ד_יחבחותמות שבקרקע. שמפקפקין מנענעים בחוזקה עד שיפתח ומפקיעין פורמים וקורעים ומתירין את הקשר וחותכין. ובשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכים. ובכלים, בשבת מותר, ואין צורך לומר ביום טוב. רואים שהמחלוקת היא שלא כנגד הפתח, אבל כנגד הפתח גם חכמים מודים שמותר.

ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ד_יטאין פוחתין משקעים ליצור כלי קיבול בביצת יוצר לעשות את הנר מפני שהוא עושה כלי. ד_כואין עושין פחמין, ואין חותכין את הפתילה לשנים, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ד_כאחותכה באור לשתי נרות:

גמ’: תני לפסים סתומות שהיו עושים כלי חרס ומחברים את המכסה שלו ומכניסים לאור ואחר כך מפרידים את המכסה, עשאן מערב יום טוב, לא יפתחם ביום טוב, מפני שהוא כמכשיר כלי ביום טוב, ו°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל מתיר שאין זה חיבור גמור. תמן תנינן, על לפסים ארוניות, ד_כבשהן טהורות באהל המת, שכיוון שהמכסה מחובר הוי כמוקף צמיד פתיל , וטמאות במשא הזב אם היה בתוכם דבר קדם שסתמו. °רבי אלעזר ברבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, אף במשא הזב טהורות, מפני שלא נגמרה מלאכתן. אתיא דיחידאה דהכא °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שמתיר לפותחם משמע שסובר שתורת כלי עליהם. כסתומה סתם משנה דתמן שמטמא בהיסט, משמע שסובר שתורת כלי עליהם אף שמחוסרים פתיחה. ודיחידייא דתמן, כסתומה דהכא. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, בקעת בוערת , סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס תשרוף את הבית. תני אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה, אם בשביל שלא תעשן את הבית ואת הקדירה ד_כגמותר. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°, בשאין שם אויר אין מקום שיכול להשליכה בלי שתזיק. אבל אם יש שם אויר, משליכה לאויר ודייו. אמר רבי נסא רבי נסא°, ויאות? וכי כן אנן אמרין, הדא קלוריתה שרי מישיף ומכחול מינה ביומא טבא קילורין מותר למרוח ולכחול בה את העין ביום טוב? ולמה התירו לכבות כדי שלא יעשן את הבית ? אמר רבי מנא רבי מנא°, כאן שהתירו לכבות את הבקעת שלא יעשן הבית זה לשימור, וכאן קילורין עשוי לרפואה וברפואה גזרו. תנן, ואין חותכין את הפתילה לשנים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, חותכה באור לשתי נרות . ג' דברים נאמרו בפתילה להחמיר, וג' להקל. אלו שלשה שאמרו להחמיר. ד_כדאין עושין אותה בתחילה ביום טוב, ואין חותכין אותה לשנים, ואין מפספסין אותה באור. אלו שלשה שאמרו להקל. מועכין אותה, ושורין אותה בשמן, וחולקין אותה באור לשתי נרות. אמר רבי חיננא רבי חיננא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד ב] ד_כהבצריך לשניהן. תני רבי יודה בר פזי דברדלייא רבי יודה בר פזי דברדלייא°, מביא שתי נרות ונותנה בשניהן, וחולקה באור לשתי נרות. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° וחיננא בר אידי חיננא בר אידי° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ד_כומוחטין מורידים השחור שתדלק יפה את הפתילה ביום טוב

ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ד_כזאין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח שהיו מניחין על האסכלה שלא ישרף הדג שצולים, ד_כחאין גורפין תנור וכיריים, אבל מכבשין. אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה, ד_כטאין סומכין את הקדירה בבקעת, וכן הדלת. ד_לאין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב, ו°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון מתיר:

גמ’: תנן? אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח . הדא אמרה, הדין סיקורה צבע לחתוך חתיכות של קליפות צבע, שהיו מבשלים חמרים המכילים צבע ואחר שהמים ספגו את הצבע היו מיבשים את המים ומקבלים קליפה של צבע ואז היו קולפים וחותכים את הקליפה ומדללים במים ובזה היו צובעים, אסור מיעבד ביומא טבא לעשות ביום טוב, דהוא מקטע בגומיה כשחותך אותו מהגומה שבה יבשה דהוי מתקן כלי. תנן, אין גורפין תנור וכיריים, אבל מכבשין. ברתיה דרבי חייה רבה רבי חייא רבה° אתת מיפה גו תנור באה לאפות בתנור, אשכחה בגויה כיפה מצאה ערימת אפר בתוכה, אתת באה שאלת לאביה, אמר לה, איזלין כבשין לכי תכבשי. אמרה לינה יכלה שיש הרבה וזה לא יעזור . אמר לה, איזלין גרפין לכי תגרפי, ידעה הוות שמותר לפי שהיתה בקיאה בהלכה , אלא דהוות בעי רצתה מישמע מן אבוה. רב רב (אמורא)° אמר מצילין עץ בוער מן התנור לכירה, אבל לא מכירה לתנור. שכיוון שהתנור סגור והעץ בוער פחות הוי כמכבה . רב אבא בר חנה רב אבא בר חנה° אמר, מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור, אבל לא מערבית לשחרית דכיוון שרוצה שישאר חומם למחר, ודאי יעשה שהעצים לא יבערו אלא מעט והוי כמכבה. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רב רב (אמורא)°, מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור מערבית לשחרית, אבל לא מיום טוב לחול. אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה משם בונה. תנן, אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב. ו°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון מתיר : תני, ד_לאלא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו, ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר. וכן הוה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, הואיל והוא מותר בדבר אחד, יהא מותר לכל הדברים. דמתוך שהותרה הוצאה לצורך, הותרה אף שלא לצורך. כיוון שלרועה מותר לצאת במקלו להנהיג את העדר אף לסומא מותר

ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ו[עריכה]

מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו, ומגבב מן החצר ומדליק. שכל מה שבחצר מוכן. וחכמים אומרים, ד_לבמגבב משלפניו בבית, ומדליק אבל מה שבחצר אסור:

גמ’: מה ביניהן? לעשות ציבור ביניהן. על דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס עושין ציבור. דקדרתו מוכחת שלצורך היום הוא אוסף . על דעתהון דרבנן אין עושין ציבור ערמה שנראה כמכין למחר

ירושלמי ביצה, פרק ד, הלכה ז[עריכה]

מתני’: ד_לגאין מוציאין את האור, לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המים. ד_לדואין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן. ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, עומד אדם על המוקצה ערב שבת

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

16 ד_טז מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תק"י סעיף ג':

17 ד_יז מיי' פכ"ג מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ג סעיף ט':

18 ד_יח מיי' פ"י מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף ז', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף ח', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף י', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ט סעיף ג':

19 ד_יט מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ד סעיף ז':

20 ד_כ מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תק"ב סעיף א':

21 ד_כא מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ד סעיף ח':

22 ד_כב מיי' פ"ח מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ג':

23 ד_כג טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ד סעיף א':

24 ד_כד מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ד סעיף ט':


[ע"ב]

25 ד_כה טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ד סעיף ח':

26 ד_כו מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ד סעיף י':

27 ד_כז מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תק"ח סעיף א':

28 ד_כח מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תק"ז סעיף ד':

29 ד_כט מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תק"ב סעיף ג':

30 ד_ל מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקכ"ב סעיף ד':

31 ד_לא מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקכ"ב סעיף א':

32 ד_לב מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תק"א סעיף ג':

33 ד_לג מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תק"ב סעיף א':

34 ד_לד מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תק"ח סעיף א':


-----------------------------------דף יט[עריכה]

ירושלמי מאיר ביצה יט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד א] בשביעית ואומר, מיכן אני אוכל למחר. וחכמים אומרים, ד_להעד שירשום ואומר מיכן ועד כאן:

גמ’: תנן , אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן. אית תניי תני מלבנין, ואית תניי תני אין מלבנין. אמר רב חסדא רב חסדא°, מאן דאמר מלבנין, בבדוקים שכבר נשרפו ונמצא שעומדים באש. ומאן דאמר אין מלבנין, בשאינן בדוקים ושמא ישברו ונמצא טרח שלא לצורך וגם יוצר כלי. תנן , ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר, מיכן אני אוכל למחר. מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר האם רבי אליעזר חזר בו? דתנינן תמן, °בית שמאי בית שמאי אומרים , לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום, ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לאו שמתי מבית שמאי הוא ולמה הוא לא מצריך שינענע? חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן: מחלפה שיטתון דרבנן האם חכמים חזרו בהם? דתנינן תמן, °בית הלל בית הלל אומרים, ד_לועומד ואומר זה וזה אני נוטל, והכא אינון אומרין הכין שדי ברושם ואומר מכאן ועד כאן ? עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים

הדרן עלך פרק המביא

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_ביצה/פרק_רביעי&oldid=2808448"