טור אורח חיים תקח
<< | טור · אורח חיים · סימן תקח (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור[עריכה]
אין מלבנין הרעפים כדי לצלות עליהם, שבליבון זה הם מתחזקין והוי ליה כמתקן מנא.
ולא שוברין החרס, ולא חותכין הנייר לצלות בו צלי.
ולא פוצעין הקנה לצלות בו מליח.
אבל פוצעין האגוזים במטלית, ולא חיישינן שמא יקרע.
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
אין מלבנין הרעפים כדי לצלות עליהן וכו' משנה בפרק המביא כדי יין (לג.) וכבר כתבתי בסימן תק"ב דבגמרא אוקימנא לה ברעפים חדשים אבל ישינים מישרא שרו וכ"כ ר"י בח"ב שמותר ללבן רעפים ישינים לצלות עליהם אבל הרמב"ם בפ"ג כתב סתם אין מלבנין את הרעפים לצלות או לאפות עליהם מפני שמחסמן ולא חילק בין חדשים לישינים וכתב ה"ה שנראה שהוא מפרש דכי אמרינן בגמרא א"ר יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני שצריך לבדקן ואמרי לה מפני שצריך לחסמן ה"ק ואמרי לה אפילו ישינים אסור מפני שמחסמן בכל שעה שמלבנן א"נ ה"ק מפני שצריך ללבנן כ"כ עד שיחסמו וזהו שבהלכות לא הביאו אלא משנה כפשטה ולא חילקו בין חדשים לישינים לפי שהם פוסקים כלשון אחרון וכפי מ"ש אבל הרשב"א פסק ג"כ כלשון אחרון וכתב דוקא רעפים חדשים עכ"ל:
ומ"ש ולא שוברים החרס ולא חותכין הנייר לצלות בו צלי ג"ז משנה שם ופירש"י כשצולין דגים על האסכלא שוברים חרסים או חותכין נייר ושורין במים וסודרין ע"ג האסכלא מפני שהמתכת מתחמם ושורף את הדג:
ומ"ש ולא פוצעים הקנה לצלות בו מליח ברייתא שם ופירש"י אין פוצעין את הקנה לתת קרומותיו תחת המליח על האסכלא שעושה כלי דכל מילי דעביד להשתמש בו הוי תיקון כלי. והרמב"ם כתב בפ"ד אין פוצעין את הקנה לעשותו כמו שפוד לצלות בו מליח: אבל פוצעין את האגוזים במטלית ולא חיישינן שמא תקרע שם בברייתא ופירש"י ואין חוששין שמא תקרע ואפי' נקרע לא איכפת לן דאין זה קורע ע"מ לתפור:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
- אין מלבנים הרעפים וכו' משנה בפרק המביא ודברי רבינו בסתם משמע דאין חלוק בין רעפים חדשים לישנים וכרמב"ם אבל הרשב"א וה"ר ירוחם כתבו דאינו אסור אלא בחדשים ועיין בב"י הביא מ"ש ה' המגיד ליישב הסוגיא לדעת הרמב"ם:
- ולא שוברין את החרס וכו' הטעם דכולהו משום דמתקן מנא דכל מידי דעביד להשתמש בו הוי תיקון כלי:
- ומ"ש ולא חיישי' שמא תקרע פרש"י דאפי' נקרעת לא איכפת לן דאין זה קורע ע"מ לתפור: