ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא קמא/פרק שני
פרק שני – כיצד הרגל
[עריכה]
[דף ז עמוד א]
מתני':
כיצד הרגל מועדת ב_א§לשבר בדרך הילוכה הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר. היתה מבעטת ב_ב§או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושיברה את הכלים משלם חצי נזק. ב_ג§דרסה על הכלי ושברתו ונפל על כלי אחר ושברו, על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק.
גמ': קא סלקא דעתין שצרורות משלם חצי נזק כיוון שזה תולדה של קרן ואף ברשות הרבים חייב על צרורות ואין דרכה להתיז צרורות. אם כך זו תולדה של רגל ולא של קרן והרי רגל פטורה ברשות הרבים ומדוע חייב ברשות הרבים ולמה חייב רק חצי נזק? אמר רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן באמת צרורות זה תולדה של רגל וברשות הרבים פטור אבל כאן מדובר כשהיה כלי נתון בידי אדם. וזה נחשב כמונח ברשות היחיד, ואף שזה תולדה של רגל הלכה למשה מסיני שצרורות חייב רק חצי נזק אבל אם היה מונח ברשות הרבים הואיל וזה מונח ברשות וזו מהלכת ברשות פטור. כמו כל תולדה של שן ורגל רבה בר ממלרבה בר ממל° אמר ב_ד§ כגון שהיו ברשות הרביםשתי דרכים אחת יש בה עשבים וצרורות ואינה נוחה להליכה ואחת אין בה עשבים וצרורות. והניחה את שאין בה עשבים וצרורות והלכה בזו שיש בה עשבים וצרורות. כיוון ששינתה הרי זה כקרן אף על פי שהכלי מונח ברשות הרבים חייבת. רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת אומר כל דבר שהוא חוץ לגופה צרורות לא חלקו בו חכמים בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים
[דף ז עמוד ב]
לחצי נזק. מהו שתקבל העדאה אחרי שלוש פעמים בדבר שהוא חוץ לגופה בצרורות? רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° אמר מקבלת. רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא אמר אינה מקבלת. אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: מתניתא פליגא עלוי דרבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא דתנן ב_ה§שור שנתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו שזה כצרורות חייב בכופר ופטור ממיתה. אם יש העדה בצרורות ניחא אבל אם אין העדה בצרורות מדוע חייב בכופר וכי יש כופר בתם? אלא כנראה מדובר בשור שהועד להתחכך בכתלים ולהפילם על אנשים, ויש העדה בצרורות ועל רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° לית היא פליגא דאי בשהועד למה פטור ממיתה? בשהועדה להיות מפלת את הכתלים אבל לא להרוג שכשהפילה את הכותל בפעמים הקדמות לא היה אדם שם. ואף בפעם הזו לא התכוון להרוג, וכתיב השור יסקל וגם בעליו יומת, כמיתת הבעלים כך מיתת השור, מה בעלים אינו חייב מיתה עד שיתכוון להרוג, אף השור אינו חייב מיתה עד שיתכוון להרוג אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת ב_והטילה גללים פטור ברשות הרבים ומשלם נזק שלם ברשות היחיד דאין זה צרורות דגללים בתר גופה גרירי וכגופה דמי והוי תולדה דרגל שדרכה בכך דאי לא כן מה אנן אמרין צריך שיהא המקלוט בידו לקבל הגללים בשעת עשיתם אלא ודאי דרכה בכך והוי תולדה דרגל ופטורה ברשות הרבים? הדא דתימא בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן שרגילה ללכת ולהטיל גללים כל רגע הרי זה משונה וצריך שיהא המלקוט בידו. ואם הזיק חייב ברשות הרבים כקרן רבי הושעיה רבה° ורבי יודן נשייארבי יהודה נשיאה אמורא א״י · דור א׳רבי יהודה נשיאהרבי אפסרבי חנינא בר חמארבי שמלאי° הוון יתיבין עאל רבי אבא בר ממלרבי אבא בר ממל אמורא א״י · דור ב׳רבי אבא בר ממל° ושאל ב_ז§כישכשה בזנבה כגון אילין פירדתא מהו? ולא אמרינן ליה כלום. בתר כן אמר לו רבי הושעיה רבה° פשיטא דהוי תולדה דרגל ופטור ברשות הרבים דאי לא כן מה אנן אמרין צריך שיהא תופש בזנבה? הדא דתימר בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן לכשכש הרבה הרי זה משונה וצריך הוא לתפוש בזנבה. ואם הזיקה חייב ברשות הרבים כקרן
[דף ח עמוד א]
ומה פשיטא לון שפטורה מנזק שלם אם כשכשה כדרכה ברשות הרבים דהוי תולדה דרגל ומה צריכה לון במה הסתפקו האם חייבת בחצי נזק? כשכשכשה יותר מכדרכה, האם הוי תולדה דקרן וחייבת בחצי נזק אף ברשות הרבים, או כיוון שאין כוונתה להזיק פטורה פיסקה דרסה על הכלי ושברתו. רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בעי תנן דרסה על נוד מלא שמן, על הנוד משלם נזק שלם ועל השמן משלם חצי נזק. היתה טבלה מונחת וזכוכית עליה, דרסה על גבי הטבלה ונשתברו הזכוכית, על הטבלה משלם נזק שלם ועל הזכוכית משלם חצי נזק. היו שתי טבליות זו על גבי זו דרסה על העליונה ונשתברה השנייה על העליונה משלם נזק שלם ועל התחתונה חצי נזק. היתה טבלה מונחת ברשות הרבים דרסה עליה והתיזה אותה והלכה ונשתברה ברשות היחיד אחר מי את מהלך אחר דריסתה או אחר שבירתה? אין תימר אחר דריסתה הרי הייתה ברשות הרבים ורגל ברשות הרבים פטור אין תימר אשבירתה הרי הייתה ברשות היחיד וחייב.
מתני':
ב_ח§התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר. היה דליל קשור ברגלו או שהיה מהדס ושיבר את הכלים משלם חצי נזק.
גמ': תנן: היה דליל קשור ברגלו וכו' משלם חצי נזק אמר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשנקשר מאיליו
[דף ח עמוד ב]
אבל אם קשרו הוא משלם נזק שלם. תני ב_ט§תרנגולין שהידסו התיזו ברגליהם את העיסה ואת הפירות כדרכם או שניקרו משלם נזק שלם. ב_י§הידסו התיזו ברגליהם עפר על גבי עיסה או על גבי פירות משלמין חצי נזק. כדין צרורות ב_יא§היו מחטטין בחבל ונפסק הדלי או שנשבר משלם נזק שלם. נפל על חבירו על דלי אחר על העליון משלם נזק שלם ואתחתון חצי נזק. אמר מר היה דליל קשור ברגלו חיב חצי נזק אמר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשנקשר מאיליו ואינו כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר. שהרי הבעלים הניחו את החבל במקום אחד והתרנגול העיף את החבל למקום אחר והזיק נמצא כבור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ולמה לא ישלם נזק שלם? אמר רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°: מכיון שהחבל היה מונח במקום שמור שאין דרך ליפול ממנו אלא באותו הבור שיצר התרנגול כשהשליך את החבל לאותו מקום והוי כמי שהוא בורו של התרנגול שנוצר בצרורות. נמצא שכל הנזק נעשה על ידי שהתרנגול השליך את החבל לאותו מקום, ואינו חייב אלא מדין כצרורות תני תרנגולין שנפלו לגינה ושברו החילפין ענף של תרד או לפת וקירטמו את הירק משלם נזק שלם. סומכוס אומר על הקירטום משלם נזק שלם שדרכו בכך והוה שן ועל השיבור משלם חצי נזק. שאין דרכו בכך והוי תולדה דקרן תרנגול ב_יב§הפורח ממקום למקום והזיק על מה שהזיק בגופו משלם נזק שלם. ב_יג§ברוח שבין כנפיו משלם חצי נזק. כדין צרורות סומכוס אומר נזק שלם שעל צרורות כדרכם משלם נזק שלם.
[דף ט עמוד א]
נפח בכליו ושברן משלם נזק שלם. שרוח הבאה מפיו הרי היא כגופו ואינה כצרורות
מתני':
ב_יד§ כיצד השן מועדת לאכל את הראוי לה הבהמה מועדת לאכל פירות או ירקות ב_טו§ אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק, במה דברים אמורים ברשות הניזק, אבל ברשות הרבים פטור ב_טז§ ואם נהנית משלם מה שנהנית
גמ': תנן: במה דברים אמורים ברשות הניזק אבל ברשות הרבים פטור אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא על הרישא ב_יז§ הושבה בשאכלה כדרכה שהיא תולדה של שן, ושן פטורה ברשות הרבים שנאמר וביער בשדה אחר, אבל הסיפא שמדברת על אכילה שלא כדרכה, תולדה דקרן הוה, ואף ברשות הרבים חייב ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר על כולה הושבה כיוון שהמניח כיליו ברשות הרבים שינה וכל המשנה ובאאחר ושינה בו פטור מחלפה שיטתיה דריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° תמן אמר ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° בשם רבי הושעיה°: עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת, דאף שהמניח פירות ברשות הרבים שינה ואף הבהמה שעמדה ואכלה שיתנה חייב, והכא הוא אמר הכין דפטור, אמרי תמן. אמר ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° בשם רבי הושעיה°: ברם הכא בשם גרמיה מילתיה דריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמרה בעטה מהלכת ברבוצה פטור שהרובצת שינתה והבועטת שינתה וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור מילתיה דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמרה ב_יח§ בעטה מהלכת ברבוצה חייב, ולא סוף דבר בעטה מהלכת ברבוצה אלא אפילו בעטה רבוצה במהלכת או בעטה מהלכת במהלכת חייב, שאף שיש לשניהם רשות להלך רשות לבעוט אין להם. אמר רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן לא אמר ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°: אלא דאם בעטה מהלכת ברבוצה פטורה, אבל אם בעטה רבוצה במהלכת או מהלכת במהלכת חייב, שהרי המהלכת שניזוקה לא שינתה. תני רבי הושעיה° בכולם פטור טעמא דרבי הושעיה° דאין זה קרן, דכיוון שמותר לבהמות ללכת ואף לרבוץ ובהמה דרכה לבעוט בבהמה הרי זה רגל שפטורה ברשות הרבים. אמר רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו עמדה ואכלה מפירות הציבורין ברשות הרבים פטורה דכל המשנה ובאאחר ושינה בו פטור ואין דרך להניח פירות ברשות הרבים
[דף ט עמוד ב]
במה היקלו בשן מבקרן ברשות הרבים, בשאכלה עומדת מעל גב מהלכת, שהבהמה ההולכת לא שינתה והבהמה שאכלה עמדה ואכלה שדרכה בכך, ובזה חומר בקרן משן שאם בעטה העומדת במהלכת חייבת אילפייאילפיי° אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת משום שן, שמותר לאדם לצבור פירותיו ברשות הרבים, ואף ששן פטורה ברשות הרבים כאן חייבת דפירות צבורים הרי הם כרשות הניזק, דבמה היקלו בשן מבקרן ברשות הרבים בשאכלה מהלכת מן ההולכת, ובזה חומר בקרן שאם בעטה מהלכת את המהלכת חייבת, אבל מהלכת ברבוצה פטור שכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור
מתני':
כיצד משלם מה שנהנית אכלה מתוך הרחבה משלם מה שנהנית דרחבה רשות הרבים ב_יט§ מצידי הרחבה משלם מה שהזיקה דצידי רחבה כרשות היחיד מפתח החנות משלםמה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה
גמ': אמר רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו עקמה צוארה ואכלה אפילו מפתח החנות אף שגוף הבהמה ברחבה כיוון ששינתה משלם מה שהזיקה והא תנינן מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה והרי כשהולכת ברשות הרבים ואוכלת מפתח החנות, חייבת לעקם את ראשה כדי לאכול, ואף על פי כן משלמת רק מה שנהנית מאי כדון? אמר רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°: תיפתר כשהיה חמור טעון גדיים וראשי הגדיים פנו כלפי פתח החנות, ובשעת עברתן פשטו צואריהן ואכלו בלא צורך לכופף את צווארם, לכן אם אכלו מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה כיצד משלם מה שנהנת אמר רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אכלה שעורים ב_כ§ משלם תבן ותני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° ופליג, דתנן משלם דמי שעורים בזול, דאומדים כמה אדם רוצה לשלם כדי להאכיל בהמתו שעורים, ואת זה ישלם לפיכך אם אכלה חיטין שהן רעות לה ב_כא§ הרי זו פטורה שהבעלים לא היו רוצים להאכילה דבר המזיק
[דף י עמוד א]
שינתה ואכלה משלם נזק שלם אמאי אם שינתה ואכלה משלם נזק שלם הרי אם שינתה הרי זה תולדה של קרן וצריך לשלם רק חצי נזק ב_כב בשהיתה קופתו מופשלת לאחוריו ברשות הרבים ופשטה פרה את פיה ואכלהממנה משלם נזק שלם לא שאכלה בשינוי אלא שהדין שונה באוכלת מעל גבי אדם דאף שהוא ברשות הרבים, על גבו נחשב כרשות היחיד ב_כג סוג סל שנתון בפתח החנות חציו מבפנים וחציו מבחוץ ופשטה פרה את פיה ואכלהממנה משלם נזק שלם אף על החלק שבחוץ שדינו כחצר הניזק
מתני':
ב_כד§הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושיברו את הכלים משלמין נזק שלם מפני שהן מועדין. ב_כה§כלב שנטל את החררה והלך לו לגדיש אכל את החררה והדליק את הגדיש, על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק.
גמ': אית תניי תני שקפצו אבל נפלו פטור שתחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור אית תניי תני ב_כו§שנפלו שאף שסופו באונס, כיוון שפשע שהניחם בראש גגו חייב אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: כיני מתניתא כך כוונת המשנה שקפצו אבל אם נפלו לא בדא אמרה המשנה שמשלמים דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא סבר תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור תנן כלב שנטל את החררה והלך לו לגדיש אכל את החררה והדליק את הגדיש על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר אישו משום ממונו, האי אש לאו ממונו דבעל כלב הוא, ולמה חייב בעל הכלב על כל הגדיש במצית את האור על כל שיבולת ושיבולת וכיוון שזה משונה משלם רק חצי נזק רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר אישו משום חציו והוי כחיציו של הכלב
[דף י עמוד ב]
נעשה כזורק את החץ ממקום למקום ודי אם הכלב הצית במקום אחד והאש התפשטה, שיהיה חייב על כל הגדיש חצי נזק כמו צרורות אמר רבי יצחק בר טבליירבי יצחק בר טבלאי אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחק בר טבלאי°: מתניתא מסייע לרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא דתנן הדליק את הגדיש ב_כז§ והיה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב על הגדיש והגדי, ופטור על העבד, שהיה לו לברוח עבד כפות לו וגדי סמוך לו פטור דקים ליה בדרבא מיניה בשלמא אי אשו משום חציו ניחא דמשום דחייב מיתה על העבד פטור על הגדיש דקים ליה בדרבא מיניה אלא אם אומר את שאינו כזורק את החץ ממקום למקום אלא דאשו משום ממונו ואינו חייב מיתה אלא בהדליק את גופו של העבד למה פטור על כל הגדיש על שיבולת הראשונה נתחייב מיתה שהדליק עם העבד מיכן והילך שיתחייב תשלומין. אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא וכן את שמע מינה מן הא דתנן ב_כח§שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב, והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור, אם אומר את שאינו כזורק את החץ ממקום למקום על שיבולת הראשוה נתחייב מיתה מכאן ואילך התחייב בתשלומין אלא ודאי דאשו משום חציו ומיתה ותשלומין חלין כאחת ופטור מתשלומים משום דקים ליה בדרבא מיניה חד בר נש
[דף יא עמוד א]
אפיק פלטירה הניח ארגז סחורה בפורה ליד חפירה שבה היו זורקים אוכל לבהמות עבר חמרא ותבריה עבר חמור ושבר אותה אתא עובדא קומי רבי יצחק בר טבליירבי יצחק בר טבלאי אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחק בר טבלאי° אמר ליה לא חייב לך כלום ולא עוד אלא שאם ניזוק חייב אתה בנזקו.
מתני':
אי זהו תם ואי זה מועד? ב_כט§מועד שהעידו בו שלשה ימים ותם שיחזור בו שלשה ימים דברי °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים אפילו ביום אחד ב_ל§ותם שהתינוקות ממשמשין בו.
גמ': מה טעמא? ד°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי דכתיב או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום תמול חד מתמול תרי שלשום תלתא מכאן רמז לשור שנעשה מועד אחר ג' ימים מה מקיים °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא מתמול שלשום? פתר לה בהפלג נגיחות שבאמת אפילו בשלוש נגיחות ביום אחד יכול להיות מועד אבל אם הנגיחות היו בכמה ימים צריך שיהיו רצופים ואם ב_לא§יצא ביום ראשון ונגח בשני ולא נגח בשלישי ונגח ברביעי ונגח אין נעשה שור מועד עד שיגח שלשה ימים זה אחר זה. יצא ביום ראשון ונגח שוורין בשני ונגח כלבים בשלישי ונגח חזירין על ידי שלשה מינין לשלשה ימים מהו שיעשה שור מועד? יצא ביום הראשון ונגח בשני לא יצא בשלישי יצא ונגח האם אומרים דאינו מועד דהא בשני לא נגח או דאמרינן שאם היה יוצא ודאי היה נוגח? ייבא בתפלוגתה דרב אדא בר אחווהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב° וד רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° דאיתפלגון נידה שבדקה עצמה ביום ראשון לימי זיבה ומצאה טמא בשני לא בדקה בשלישי בדקה ומצאה טמא רב אדא בר אחווהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב° אמר בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו ב_לב§ זבהוודאי דמסתמא אם הייתה בודקת בשני הייתה מוצאת טמא רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° אמר בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו זבה ספק. אמר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°: תמן הוינא בראשה ותמן הוינא בסיפא ותמן הוינא באמצעיתה אישתאלת לרברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו ואמר ספק שוב אישתאלת לרברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו ואמר וודאי וחזר ואמר ספק רב אדא בר אחווהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב° לא הווה תמן אלא כד אמר וודאי לכן הוא אומר ודאי ואני אומר ספק אמר רב ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: הלכה כ°רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא בתם שנעשה מועד בשלוש פעמים אפילו ביום אחד וכ °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי בחזרה מהעדאה ששור מועד שחזר בו שלשה ימים זה אחר זה חוזר תמותו דתני שור שנגח שלשה פעמים ביום אחד הרי זה מועד ומה תלמוד לומר מתמול שלשום? אלא שאם חזר בו שלשה ימים זה אחר זה אינו נידון אלא כתם דברי °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי הוינן סברין מימר הלכה כ°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי
[דף יא עמוד ב]
דהו אמר מעין שניהם כי אתא רב ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° אמר בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: הלכה כ°רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא בתמה וכ °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי בהעדה.
מתני':
ב_לג§שור המזיק ברשות הניזק כיצד? נגח נגף נשך רבץ בעט ברשות הרבים משלם חצי נזק ברשות הניזק °רבי טרפוןרבי טרפון תנא · דור ב׳רבי טרפון אומר נזק שלם וחכמים אומרים חצי נזק. אמר להן °רבי טרפוןרבי טרפון תנא · דור ב׳רבי טרפון מה אם במקום שהיקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים שהוא פטור החמיר עליהן ברשות הניזק לשלם נזק שלם, מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים לשלם חצי נזק אינו דין שנחמיר עליהן ברשות הניזק לשלם נזק שלם? אמרו לו דייו לבא מן הדין להיות כנדון, מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק. אמר להן: אני לא אדון קרן מקרן, אני אדון קרן מרגל, ומה אם במקום שהיקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים החמיר בקרן, מקום שהחמיר עליהן ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן? אמרו לו דייו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק.
גמ': תנן: חמשה תמין וחמשה מועדין, הבהמה אינה מועדת לא ליגח לא ליגוף לא לישוך ולא לרבוץ ולא לבעוט, השן מועדת לאכל את הראוי לה הרגל מועדת לשבר בדרך הילוכה שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: ד°רבי טרפוןרבי טרפון תנא · דור ב׳רבי טרפון היא דתנן ברשות הניזק °רבי טרפוןרבי טרפון תנא · דור ב׳רבי טרפון אומר נזק שלם וחכמים אומרים חצי נזק.
מתני':
ב_לד§אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן, סימא את עין חבירו ושיבר את הכלים משלם נזק שלם.
גמ': אדם מועד לעולם בין ער בין ישן אמר רבי יצחקרבי יצחק אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחקרבי יוחנן° בר אבא מתניתא בשהיו שניהם ישינין ב_לה§אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חבירו לישן אצלו, זה שבא לישן אצלו הוא המועד.
הדרן עלך פרק כיצד הרגל מועדת