שולחן ערוך חושן משפט שצ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

רגל היא אב. ש"ושלח את בעירה" הכתוב בתורה הוא שהבהמה הולכת ברגליה ומזקת בדרך הילוכה. והוא דבר שדרכה בכך ואין לה בו הנאה. וכל הדומה לדברים אלו הוא תולדותיו ודינו כמוהו.

כיצד? כגון שהזיקה בגופה דרך הילוכה או בשערה או בשליף (פי' הברטנורא בראשון מקמא שליף משאוי באמתחות ומרצופין) שעליה או בפרומביא (פי' רסן) שבפיה או בזוג שבצוארה או במשוי שעליה ותרנגולים שהיו פורחים ממקום למקום ושברו כלים בכנפיהם או שהיו מהדסין (פי' מהדסין ענין דריסה ודקירה) על גבי עיסה או פירות וטנפום או נקרו בהם וכן כל דבר המחובר בגופה כגון עגלה המושכת בקרון והוליכתה על גבי הכלים ושברתם כל אלו תולדות הרגל ודינם כמוהו:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

ה"ג שהבהמה הולכת ברגלי' ומזקת בדרך הילוכה:    וכ"כ הטור ר"ס זה ע"ש:

או בשער':    פי' שנסתבך כלים בשער' וגרר' ושברן:

בשליף שעלי':    הוא משאוי שנטען עליה המונח באמתחת במרצופין רש"י. ומ"ש המחבר אחר זה או במשוי שעלי' ר"ל משוי שהוא בעין הנטען עליה:

מהדסין:    פי' שמרקדין:

או נקרו בהן:    ומאסוהו בנקירתן אף שלא אכלוהו דאל"כ ה"ל תולד' דשן דהא יש לו הנאה באכילתו:
 

באר היטב

(א) בשערה:    פירוש שנסתבך כלי בשערה וגררתו ושברתו. סמ"ע.

(ב) נקרו:    פירוש דמאסוהו בנקירתן ולא אכלוהו דאל"כ ה"ל תולדה דשן דהא יש לו הנאה באכילתו. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש