שולחן ערוך חושן משפט שצ יב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · שצ · יב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
הכלב והגדי שקפצו מראש הגג מלמעלה למטה ושברו את הכלים משלמים נזק שלם מפני שמועדים הם לדבר זה וכן אם נפלו והזיקו שעלייתן לראש הגג פשיעה ואע"פ שנפילתן אונס כל שתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב:
- הגה: י"א דאם הכלים סמוכים לכותל שאין ראויין לשבר ע"י קפיצה ונפלו פטור דאונס הוא ואם הכלי ארוך וראשו אחד קרוב לכותל וראש השני רחוק בענין שראוי לשבר ע"י קפיצה ונפלו קרוב לכותל ושברו חייב דתחילתו בפשיעה ע"י קפיצה ואם הכותל צר אפי' קרובים לכותל ונפלו חייב והוא שקפצו כדרכם אבל אם קפץ הכלב ברקידה והגדי נסרך דהוי שינוי גבייהו אין משלמין אלא חצי נזק (טור ס"א)
קפצו מלמטה למעלה משלמים חצי נזק (והוא) שנתלה הגדי ונסרך וקפץ הכלב אבל נסרך הכלב ודלג הגדי בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה חייבים נזק שלם וכן תרנגול שדלג בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה משלם נזק שלם וה"ה מי שמסר ביתו לשומרו והיה בו חש"ו צריך לשומרם שלא ידלגו מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה:
מפרשים
מפני שמועדין הן כו': פי' וה"ל לבעליהן לשומרן שלא יקפצו ויזיקו:
כל שתחלתו בפשיע' וכו': וזה אונס הבא מחמת הפשיעה דאילו שמרם מהפשיעה לא הוי בא לידי נפילה מהגג ומיהו אין דרכם לקפוץ אלא רחוק קצת מהכותל ומ"ה אם היו כלים סמוכים לכותל דאז לא פשע מתחל' במה שלא שמרם כיון שאין דרכן ליפול ובקפיצתן אינן יכולין להשתבר ומ"ה כתב הטור וכתבו מור"ם בהג"ה דאם נפלו והזיקו דבעליהן פטורין:
ומ"ש והוא שקפצו כדרכן: פי' שדרך הגדי לקפוץ בזקירה אחת מלמעלה למטה משא"כ הכלב שרגיל לסרוך ולנעץ צפרנו בצידי הכותל ומאחז בה ויורד ולבסוף קופץ:
אין משלמין בזה אלא ח"נ: ואין אומרים בזה כיון שפשע מתחלה לענין שאם יקפצו כדרכן שיחייב נ"ש דהא מ"מ התורה לא חייבה על היזק הבא ע"י שינוי אלא ח"נ דומיא דתם שהזיק בקרן ומשום דלאו אורחיה הוא ה"ל שינוי לגבייהו:
והוא שנתלה הגדי כו': כן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם דס"ל דלמעלה למטה בכל ענין חייב נ"ש ודוקא בקפצו מלמטה למעלה בו חילקו בגמרא בין קפצו כדרכן או דרך שינוי ועד"ר שהארכתי בגרסתם בגמ' ושל הרא"ש והטור הי' ולהן גירסא אחרת בדברי הרי"ף והרמב"ם ממה שהי' בפני הב"י:
והי' בו חש"ו: דאלו עבדו כבר נתבאר בסי' שמ"ט ושפ"ט דאין אדם חייב על נזקי עבדו ואילו הזיקו הוא עצמו כבר נתבאר דאדם מועד לעולם בין ער בין ישן על כל מה שיזיק ודוק:
(יט) באונס: וזהו אונס הבא מחמת הפשיעה דאילו שמרם לא היו באין לידי נפילה ומיהו אין דרכן לקפוץ אלא רחוק קצת מהכותל ומש"ה אם היו כלים סמוכים לכותל דתו לא פשע מתחלה כיון שאין דרכן ליפול ובקפיצתן א"י להשתבר מש"ה כת' הרמ"א דאם נפלו והזיקו פטור. שם.
(כ) חצי: ואין אומרים בזה שיחייב נזק שלם כיון שפשע מתחלה לענין קפיצה כדרכן דהא מ"מ התורה לא חייבה בהוזק ע"י שינוי אלא ח"נ דומיא דקרן בתם ומשום דלאו אורחיה הוא ה"ל שינוי לגבייהו. שם.
(כא) חש"ו: דאילו עבדו אינו חייב על נזקו כמ"ש בסי' שמ"ט ס"ד ע"ש ואם הוא עצמו הזיק כבר נתבאר דאדם מועד לעולם בין ער בין ישן על כל מה שיזיק. שם.