ביאור:משלי כ ל
משלי כ ל: "חַבֻּרוֹת פֶּצַע תמריק[תַּמְרוּק] בְּרָע, וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן."
תרגום מצודות: החבורות ופצעים הם הממרקים (המזככים) באיש רע להעביר ממנו עכירת העוון, כי באלה יקבל הגמול וילך העוון; וגם מכות בחדרי בטן יזככו העוון.
תרגום ויקיטקסט: פצעים וחבורות (מכות חיצוניות) הם כמו תמרוק (סבון) המנקה את האדם ממעשה רע שעשה; ומכות ומחלות פנימיות, בחדרי הבטן, מנקות את האדם ממחשבות רעות שחשב בחדרי בטנו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כ ל.
דקויות
[עריכה]מה הקשר בין פצעים לתמרוקים?
[עריכה]הפסוק מתאר שני סוגי כאבים: חבורות פצע (כאבים חיצוניים) ומכות חדרי בטן (כאבים פנימיים) (ע"פ הגאון מווילנה). תמרוק הוא דבר שממרק, מנקה, כמו ב(אסתר ב יב): "... כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים", וב(ויקרא ו כא): "... וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה - וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם". מה הקשר בין הכאבים לבין התמרוקים?
1. הכאבים ממרקים, מנקים את הרע.
חבורות פצע תמרוק ברע - הפצעים חיצוניים ממרקים, מנקים את האדם מהמעשים הרעים שעשה; כדברי חז"ל (תלמוד בבלי, ברכות ה.): "מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם, עבד יוצא בהן לחרות – יסורין, שממרקין כל גופו של אדם, על אחת כמה וכמה... מה ברית האמור במלח - מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין - יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם" (ע"פ רמ"ד וואלי פירוש ראשון, מצודת דוד, דעת מקרא).
ומכות חדרי בטן - כאבים פנימיים מנקים את האדם מהמחשבות והכוונות הרעות שלו, שנרמזו ב(משלי כ כז): "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן"*.
בפסוק הקודם נאמר "תפארת בחורים כוחם, והדר זקנים שיבה": ראוי לבחורים לשמור על כוחם ולהתפאר בו*. אולם, כאשר אדם מתגאה בכוחו יותר מדי, עד שהוא שוכח את חובתו בעולם ועושה מעשים רעים, הפצעים והכאבים שבאים עליו מחלישים את כוחו, מקטינים את תפארתו ומחדירים בו ענוה, וכך מנקים אותו מעוונותיו.2. ויש שפירשו בכיוון הפוך: "אמר רב אושעיא: כל הממרק עצמו לעבירה - חבורות ופצעין יוצאין בו, שנאמר חבורות פצע תמרוק ברע; ולא עוד אלא שנדון בהדרוקן, שנאמר ומכות חדרי בטן" (תלמוד בבלי, שבת לג.); רש"י (שם) פירש שהמילה ממרק משמעה "מפנה לבו לכך...ממרק עצמו משאר עסקים להתעסק בעבירות". לפי זה, הפסוק בא ללמדנו, שה' מעניש את האדם לא רק על העבירה עצמה אלא גם על כך שהאדם ממרק ומנקה את לוח הזמנים שלו, מוותר על דברים אחרים שיכל לעשות באותו זמן כדי שיהיה לו זמן פנוי לעבירה.
3. אפשר לפרש את דברי חז"ל באופן שמתאים יותר למשמעות השורש מרק = קרצף וניקה היטב: הכוונה לאדם שמתמרק, מתרחץ ומתגלח כדי למצוא חן בעיני נשים ולעבור איתן עבירות. אם הוא אדם צדיק וה' רוצה להציל אותו מעבירה, הוא יעשה שהאדם יפול במקלחת ויקבל חבורה, או שייפצע בגילוח, או שיקבל כאב בטן לפני הפגישה... (וראו גם מלבי"ם, שפירש גם הוא את הפסוק על עבירות מסוג זה).
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/20-30