ביאור:מלכים ב ט כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




דמי בני נבות[עריכה]

כשיהוא בן נמשי מרד ביהורם בן אחאב מלך ישראל, בפקודתו של אלישע הנביא, הוא גם נקם בו על רצח נבות:

מלכים ב ט כה: " "וַיֹּאמֶר אֶל בִּדְקַר שלשה [שָׁלִשׁוֹ]: שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, כִּי זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת  רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו, וה' נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה:" "

מלכים ב ט  כו: " "אִם לֹא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ,"  " נְאֻם ה'! וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת,"  " נְאֻם ה'; וְעַתָּה,  שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר ה'" ".

לפי רוב המפרשים, יהוא מתייחס כאן לנבואה שנשא אליהו הנביא מייד לאחר רצח נבות: " "אני ואתה היינו רוכבים מצומדים אחר אחאב ביום שהרג את נבות," " וה' נשא עליו  ביד אליהו הנביא המשא הזה, ואנחנו שמענו" " ( רש"י ) .

נבואה זו של אליהו נזכרת בספר מלכים א:

מלכים א כא  יח: " "קום רד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשמרון, הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו. ו"   "דברת אליו לאמר: כה אמר ה': הרצחת וגם ירשת?!  ודברת אליו לאמר: כה אמר ה': במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות, ילקו הכלבים את דמך גם אתה" "

אולם, בנבואה שמצטט יהוא, נזכרים בפירוש בניו של נבות - " את דמי נבות ואת דמי בניו "; ובכל הסיפור במלכים א, לא נזכר כלל שאחאב הרג את בניו של נבות!

1. יש שפירשו, שהמילים "את דמי בניו" משקפות גישה עקרונית, שלפיה הרצח פוגע לא רק בנרצח אלא גם בכל הצאצאים שהוא היה יכול להוליד ולא הוליד.

גישה זו נרמזת כבר בדבריו של ה' אל הרוצח הראשון, בראשית ד י: " "ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה. ו" "עתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך" ", וכדברי חז"ל "דמו ודם זרעיותיו" (רש"י פירוש ראשון שם) .

כך פירשו חכמי התלמוד לגבי נבות: "בנים הראוין לצאת ממנו" (כולם חוץ מרבי יהודה,  [[:|סנהדרין דף מח#עמוד ב בבלי סנהדרין מח:]] ).

2. יש שפירשו, שכאשר אחאב גזל את הקרקע של נבות, הוא למעשה פגע גם בבניו שהיו צריכים לרשת אותו; ייתכן שכתוצאה מכך הם ירדו מנכסיהם ונעשו עניים, ו"עני חשוב כמת"  (הרב יוסף קמחי, אברבנאל) . אליהו רמז לכך כשאמר " הרצחת וגם ירשת?! " - כשרצחת, פגעת בנבות; וכשירשת את כרמו, פגעת בבניו. 

התורה מייחסת חשיבות רבה לנחלה - רק אדם שיש לו נחלה הוא אדם חפשי; ולכן, גזל הנחלה חמור כמעט כמו רצח (ראו מצוות "כי לי הארץ" לאורך הדורות ).

לפי שתי הדעות יש להסביר, מדוע אליהו אמר את הדברים רק ברמז (אם בכלל), ודווקא יהוא אמר אותם בפירוש?

ייתכן שבזמן אליהו עדיין היה אפשר לקוות, שבנו של אחאב יחזיר את הנחלה ליורשים, וכך יתקן לפחות חלק מחטאו של אביו. אולם, בנו של אחאב לא עשה זאת אלא המשיך להחזיק בנחלה הגזולה, ולכן נגזרה עליו מיתה.

ייתכן גם, שבעקבות גזל הנחלה, בניו של נבות נעשו עניים ומתו, ומותם נזקף לחובת אחאב ( דינוזאורוס, הייד-פארק 5/12/2010 ) .

יהוא, שהוציא להורג את בנו של אחאב, פירש את נבואתו של אליהו, כדי להצדיק את מעשיו: חטאו של אחאב נמשך גם בימי בנו, ופוגע גם בבניו של נבות - ולכן גם הנקמה בבנו היא מוצדקת.

3. אולם, כשמשוים בין נבואתו של אליהו לבין הנבואה הנזכרת בדבריו של יהוא, מגלים הבדלים נוספים, הרומזים שכנראה כלל לא מדובר באותה נבואה:

  • בדברי יהוא, נזכרו
שדה וחלקה
, ולא נזכר כרם.
  • בדברי יהוא, ה' אומר: "
ראיתי
" את דמי נבות ובניו, רמז לכך שהרצח נעשה בסתר; אולם נבות נהרג במשפט פומבי.
  • בדברי יהוא, ה' אומר שראה את דמי נבות ובניו
אמש
, כלומר בלילה; אולם נבות, כנראה, הוצא להורג ביום, כמו כל הרוגי מלכות.
  • בדברי יהוא, ה' מבטיח שישלם לו
בחלקה הזאת
, כלומר בכרם נבות; אולם בדברי אליהו, ה' מבטיח לו שהכלבים ילקקו את דמו
במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות
, כלומר במקום שבו נבות נהרג או נקבר, וזה כנראה לא היה באותו מקום.
  • בנוסף לכך, נבואתו של אליהו התייחסה בפירוש לאחאב עצמו ולא לבנו, והיא כבר התקיימה באחאב עצמו, מלכים א כב לח: " "וישטף את הרכב על ברכת שמרון, וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו, כדבר ה' אשר דבר " ", ואין טעם לקיים את אותה נבואה גם בבנו.
  • ובנוסף לכך, אילו יהוא היה מתכוון לצטט את נבואתו של אליהו, שהיה מורו ורבו של אלישע, שמשח אותו למלך, בוודאי היה מזכיר אותו בשמו.

מכל הסיבות הללו, נראה שיהוא מתייחס לאירוע אחר, שלא נזכר בספר מלכים א.

כנראה, אחרי שאחאב ירש את חלקת נבות, עקר ממנה את הכרם והפך אותה לגן ירק, קמו בניו והביעו התנגדות. אחאב כבר מיצה את התחבולה של משפט מבויים ולא יכל להשתמש בה שוב, ולכן השתמש בדרך אחרת - שלח רוצחים שכירים שחיסלו את בניו באישון לילה.ביום המחרת, שלח ה' נביא אלמוני, שהוכיח את אחאב ואמר לו " את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש " - כשרצחת את בני נבות, ראיתי שוב גם את דמי נבות, ואתה תיענש על שניהם - " ושילמתי לך בחלקה הזאת ". יהוא ובדקר שמעו את הנבואה הזאת, והגשימו אותה בימי יהורם בן אחאב.

כך פירש רבי יהודה: "אותו ואת בניו הרג" ( [[:|סנהדרין דף מח#עמוד ב בבלי סנהדרין מח:]] ) . ואולי זו הסיבה שאלישע הנביא מכנה את אחאב המרצח , מלכים ב ו לב: " "...הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי?..." " ( פירוט ).

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל[עריכה]

  • "ונראה, שדברי יהוא התכוונו לפשוטם, דהיינו שבני נבות הומתו עמו. מסקנה זו מסתברת ממנהג הימים ההם, שהרי זה היה דינו של מי שהפר את נאמנותו למלך: שהוא וביתו וכל אשר לו יוחרמו. המפר נאמנות היה כמפר ברית, ולעניין זה ראוי להזכיר את מעשה אבימלך, שנתץ את שכם, אחרי שהפֵרה בריתה עמו (שופטים ט מה). ונזכיר את נוב עיר הכוהנים, אותה היכה שאול לפי חרב מאיש ועד אישה, מעולל ועד יונק, ושור וחמור, ושה (שמואל א כב יט), אחר שמצא את אחימלך בן אחיטוב הכוהן אשם בקשר נגדו (12-13). ונזכיר את הדיבר השני של עשרת הדיברות: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני... כי אנכי ה' אלוהיך אל קנא, פוקד עוון אבות על בנים, על שילשים ועל ריבעים..." (שמות כ ב-ד). ונבות היזרעאלי נדון על הפרת נאמנותו למלך, וסביר להניח, שבניו מתו עמו." ( מרד יהוא - מקרא אהוביה - ; cache )
  • "הכתוב מבקש לומר כי יורם בן אחאב בא תחת אביו. מה שאירע ליורם ראוי היה שיקרה לאחאב, אילולי נתבטלה הגזירה (ראו רלב"ג על מלכים א כא כט)... עמידתו של אחאב במרכבה גרמה לכך שהנבואה התקיימה באופן מילולי ולא באופן מהותי" ( גזירה ובחירה בסיפור מותו של אחאב / מרדכי סבתו  ; cache ).
  • דמותו של יהוא / ד"ר בנימין אופנהיימר : בדקר שלישו (ט' 25): "כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו, וה' נשא עליו את המשא הזה". מכאן מסתבר ששירת יהוא בחיל המשמר האישי של אחאב ונמצא בסמוך לו בשעת ... ( cache )
  • רפי יעקבי, "אם נסביר באופן אחר,לא יובן מדוע בנו של אחאב נענש שוב, שהרי אחאב כבר נענש;דברי אליהו בעניין זה ככר מוצו עד תום,כבר לאחר המלחמה ברמות גלעד, ומדוע יש להטיל עונש זה שוב, אלא ע"פ דרכנו: אז נענש הוא כ"מלך ישראל" ועכשיו צריך הוא להיענש כ"אחאב" (כשם שחטא בשתי הבחינות) והחוב הישן, שנדחה לדור זה, אף הוא נגבה ונפרע" (רפי יעקבי, אחאב ויאשיהו - החומר והרוח, מגדים, הוצאת תבונות מכללת הרצוג ).
  • בשבילי התנ"ך : אני ואתה את רוכבים צמדים אחרי אחאב אביו - רצה לומר, שאני ואתה היינו יחד את רוכבים אחרים' מחוברים והולכים אחרי אחאב אביו. [ט, כו] אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש - ... ( cache )
  • מורג חרוץ - אנלוגיות תנ"כיות על גירוש גוש קטיף : "ויאמר אל בדקר שלישה שא השליכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכור אני ואתה את רוכבים צמדים אחרי אחאב אביו " שם ט,כה. ^ 64. "והצפה עומד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת ... ( cache )
  • מרכז ישיבות בני עקיבא - "האדם יראה לעינים והֲ´ יראה ללבב"*- לדרכו של... : וד' נשא עליו את המשא הזה . (מלכ"ב ט,כה). וישבו ויגידו לו ויאמר דבר ד' הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל. (שם לו). דעו אפוא כי לא ... ( cache )
  • ישיבת פתח תקוה - פקידת דמי יזרעאל על בית יהוא ותורת הגמול האלוקית : (1)(1) ט,כה: "וד' נשא עליו את המשא הזה "; שם לו: "וישבו ויגידו לו ויאמר דבר ד' הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל"; י,י: "דעו אפוא כי ... ( cache )
  • אריה בורנשטיין : בשומרון, שהרי יש בהם שחזור של דבר העונש לבית אחאב: " אם לא את דמי נבות ודמי בניו ראיתי אמש נאם ה', ושלמתי לך בחלקה הזו..." (מלכ"ב, ט', כו). כאן מדובר בחלקת נבות ולא במקום ... ( cache )
  • האשמת קין וענישתו - מדרשים : ב ד"הכתיב כאן אלא "את דמי נבות" ואת דמי בניו , דמו ודם זרעיותיו; רבנן אמרין (כד) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא "בדמי יהוידע", דמו ודם זרעיותיו. אר"ש בן יוחאי: קשה הדבר לאומרו, ... ( cache )
  • פרשת בראשית : רבי הונא אמר: (מלכים ב ט) את דמי נבות, דם נבות ודם בניו אין כתיב כאן, אלא את דמי נבות, ואת דמי בניו , דמו ודם זרעיותיו. רבנן אמרין: (ד"ה ב כד) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא בדמי ... ( cache )
  • הלכתי -מלכים ב' פרק ט' ג€“ סיכומונה : 3 אוקטובר 2007 ... פסוק כ"ו ג€“ ממשיך יהוא בדבריו לשליש: אני נשבע בשם ה' שאת דמי נבות ואת דמי בניו (שגזל אחאב מהם את נחלתם) ראיתי אמש בנבואה - וזה נאם ה' (=דברי ה') שאמר ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : דמו ודם זרעיתיו, אם לא את דם נבות ואת דם בניו אין כתיב כאן, אלא את דמי נבות ואת דמי בניו דמו ודם זרעיותיו. רבנין אמרין: וימת בדם בן יהוידע אין כתיב כאן אלא בדמי בן יהוידע, דמו ודם ... ( cache )
  • פרק כא : ... היה בן אחי אביו וראוי היה לירושה, כי הבנים שהיו לנבות נהרגו עמו, כמו שכתוב: אם לא דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש וגו' ולדברי ר' יהודה לא הוצרך לומר ומלך אלא להגדיל הקצף עליו. ( cache )
  • הסיפור המלא - מדרשים - מדרש רבה : ודם בניו אין כתיב כאן אלא "את דמי נבות" ואת דמי בניו דמו ודם זרעיותיו; רבנן אמרין (ד"ה ב כד) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא "בדמי יהוידע", דמו ודם זרעיותיו. אר"ש בן יוחאי: קשה ... ( cache )
  • הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | שתי הגרסאות של סיפור כרם נבות היזרעאלי : 5 דצמבר 2010 ... דחוק להסביר את המילים "את דמי נבות ואת דמי בניו " שהכוונה לזרע הפוטנציאלי של נבות, מה גם שהיה מתאים יותר לכתוב 'זרעו' ולא "בניו" שמשתמע רק הדור הראשון ... ( cache )
  • ילקוט שמעוני - מלכים : והלא הרבהה בנים היו לו, א"ל אותו ואת בניו הרג שנאמר אם לא דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי. ורבנן אמרי היינו בנים הראויים לצאת ממנו. שלמא למאן דאמר נכסיהם למלך היינו דכתיב ברך ... ( cache )
  • חורש מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 9 | Responsa : ... לשבת יצרה: וימיתהו ה'. דינו בידי שמים, שהיה ממית הבנים שהיו עתידין לצאת ממנו, כענין שנאמר קול דמי אחיך (בראשית ד י), דמו ודם זרעותיו, כיוצא בו אם לא דמי נבות ואת דמי בניו וגו' ... ( cache )
  • ילקוט שמעוני : אם לא דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי. ורבנן אמרי.: היינו בנים הראויים לצאת ממנו. שלמא למאן דאמר.: נכסיהם למלך.,. היינו דכתיב.: ברך נבות אלהים ומלך. אלא למאן דאמר ...
  • רחמי דוד על שאול : ... יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו: (כה) ויאמר אל בדקר שלשה [קרי שלשו] שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו וה' נשא ... ( cache )


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:דמי בני נבות


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-23.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/mb-09-2526