ביאור:מלכים ב ט לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא[עריכה]

אחרי שיהוא הרג את איזבל, אשת אחאב, הוא ציווה לקבור אותה:

(מלכים ב ט לד): "ויבא ויאכל וישת, ויאמר: 'פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה, כי בת מלך היא'"

היא אמנם ארורה ורשעה, אך בכל זאת יש לחלוק לה כבוד של בת מלך [היא היתה בתו של מלך צידון (ראו מלכים א טז לא)], ולקבור אותה.

רמז[עריכה]

הרמ"א היה נשוי לבתו של הגאון ר' שלום שכנא. כשנפטרה אשתו, נשא עליה את ההספד הבא:

פקדו נא את הארורה הזאת - את האדמה הארורה הזאת (כמו שכתוב בבראשית ג יז: "ארורה האדמה בעבורך").

וקברוה - קברו בה את אשתי; כבוד גדול הוא לאדמה שאשתי קבורה בה,

כי בת מלך היא - כי אשתי היא בת של אדם שחשוב כמו מלך.

מספרים שכאשר הציעו לר' שלום שכנא לתת לרמ"א את בתו השניה, אמר: 'מי שיכול לשאת הספד כל-כך מבריק על אשתו - איני רוצה לתת לו את בתי...' (ע"פ ר' יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה" פרשת חיי-שרה) .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/mb-09-24