אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ג לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אלון בכות על איכהפרק ג' • פסוק ל"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נא • נב • נג • נה • נו • נז • נח • ס • סא • סג • סד • סה • סו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ג', ל"ט:

מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃


מה יתאונן אדם חי. נראה דמצינו אנשים רבים אשר בא עליהם צרות רבות ורעות והמה קצים בחייהם ומחכמים יום יום למות וביחוד בזמן החורבן שאמרו ונבחר מות מחיים. וכן איוב משל היה לישראל בגולה ואמר למה תתן חיים למרי נפש ר"ל כי טוב מותו מחייו. אבל באמת הוא רק הבל ורעיון רוח אשר אין כמוהו כי היסורים הם באים למרק עוונותיו ולמחות עון שקדם לו. וז"ש מה יתאונן אדם על חייו אשר חי ולבו תאב כל יום למות הלא באמת הוא גבר על חטאיו למרק עונותיו כי לולי זאת גברו חטאיו למאוד משא"כ אם יסורין באים עליו וכמ"ש תם עונך בת ציון וק"ל: