לדלג לתוכן

אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ג לג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אלון בכות על איכהפרק ג' • פסוק ל"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נא • נב • נג • נה • נו • נז • נח • ס • סא • סג • סד • סה • סו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ג', ל"ג:

כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ׃


כי לא ענה מלבו ויגה בני איש. הוא הדבר אשר דברנו למעלה כי בלבו הוא רחמים גדולים ולכך לא ענה מלבו כי הוא מלא רחמים משום דאלו ח"ו היה מלבו לא היה שריד ופליט רק היה משפה ולחוץ וכן במבול אלו נגזר כליה מלבו לא היה שיור כלל אף לנח לכך כתיב ויתעצב אל לבו שהיה נעצב אל לבו כי הוא מלא רחמים ולכך היה שיור לנח ובניו. אבל לעתיד יהיה יום נקם בלבו וילבש בגדי נקם ואז לא יהיה שריד ופליט לרשעים ויכלה אותם כולם בכלל וא"ש וק"ל: