לדלג לתוכן

אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ג ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק ג' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נא • נב • נג • נה • נו • נז • נח • ס • סא • סג • סד • סה • סו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ג', ב':

אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃


אותי נהג וכו'. כבר תמהו כל האומות על גלות ישראל. כי כאשר נבחין בכל האומות אף שהם בזמן מן הזמנים נופלים בדיוטא התחתונה המה חוזרים ועולים הן עלייה גדולה או קטנה. משא"כ ישראל ירדו מגדולתן נפלה ולא תוסיף קום ח"ו ועל מה עשה ה' ככה לאומה זו. אמנם הענין הוא באמת דכל האומות מושפעים מכוכבי השמים וכסיליהם. ולכך אף שהם פעם במערכה רעה ויגיע להם נזק קצת לא יתמידו במפלתם כי המזלות עולים ויורדים וסובבים פעם בכה ופעם בכה עד שיחזרו לידי עלייה ומערכה טובה ויהל אורם להעם אשר משטרם עליהם. ולא כן אנחנו עמו ישראל שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו. כמשפחות האדמה ולא שם חלקנו בכוכבים ומזלות דאין מזל לישראל וחלק ה' עמו והוא מנהיגנו ורוענו. וכאשר ח"ו הקב"ה מסיר השגחתו מאתנו ועוזב אותנו למקרה הזמן ובאמת אור הכוכבים איננה מאירה לנו כי אין לנו חלק בהם ונשארנו בחושך מטה מטה עד שירחם ה' את עמו. וז"ש המקונן אותי נהג הקב"ה בכבודו ובעצמו וחלק ה' עמו. הוא סיבת אשר בעת יגרום החטא וילך חושך ולא אור מאיר לי מכל צד וק"ל: