לדלג לתוכן

אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ג ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק ג' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נא • נב • נג • נה • נו • נז • נח • ס • סא • סג • סד • סה • סו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ג', ז':

גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחׇשְׁתִּֽי׃


גדר בעדי ולא אצא וכו'. כוונת המקונן יובן עפ"י מ"ד בפסוק למה אירע בימי רע עון עקבי יסובני כי כל תאות וחמדת היצה"ר תקועה בעקב ושם עיקר החימוד ולכך מי שיצרו מתגבר עליו יקרר העקב וילך יחף על הארץ. והוא ענין חליצה שצריך לחלוץ העקב על אשר מיאן לבנות את בית אחיו ונתקררה דעתו. כי העקב הוא חלק הס"ם ושם הוא שורש נחש כמאמרם נחש כרוך על עקבו והוא הקללה אשר קלל הקב"ה ואתה תשופנו עקב כי בו אחוזתו וז"ש עון עקבי יסובני. וידוע דכבלי ברזל אשר הושמו על הרגלים נקראים נחושתיים כי שם אחוזת הנחש. ובגלות בעו"ה נתגבר כחו של נחש בעקב ומכח זה החימוד והתאוה גובר ונתארך הגלות וז"ש גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי דנחש כרוך על עקבי ביותר וזהו מעכב הגלות וק"ל: