אילת השחר (מלבי"ם)/פרק לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · אילת השחר (מלבי"ם) · פרק לב· >>

כלל רסד[עריכה]

כל מקום שאומר "אהרן ובניו", והוא מצוה נהוגה לדורות, רצונו לומר הכהן גדול העומד במקום אהרן והכהן הדיוט שעומדים במקום בניו . ( צו ס' לט, ויקרא ס' קיב, תזריע ס' מג ).     אם לא במצוה שהיתה רק במדבר ונצטוה אהרן לבד . ( ויקרא ס' קיב )

כלל רסה[עריכה]

וכל מקום שאומר "אהרן הכהן" והוא מצוה נהוגה לדורות -- יכוין על הכהן הדיוט. כי תואר "הכהן" מיותר ובא לומר שנוהג באהרן מצד שהוא כהן, לא מצד שהוא אהרן דהיינו מעלתו ביחוד . ( תזריע ס' מג )    אבל כשאמר "בני אהרן הכהן" יכוין על מעלת כהונתו הגדולה . ( ויקרא ס' מט )

כלל רסו[עריכה]

והנה יתפוס לפעמים שם "בני אהרן" , ולפעמים שם "כהנים", ולפעמים "בני אהרן הכהנים", ולפעמים "הכהנים בני אהרן". ובארנו שכל מקום שאומר 'בני אהרן הכהנים' בא למעט בעל מום. כי בכלל 'בני אהרן' הם חללים ובעלי מום. ובשם 'הכהנים' בדרך הדיוק אין בעל מום בכלל ובהרחבה גם בעל מום בכלל. וכשבא לבאר שם 'בני אהרן' בא בדיוק, אבל כשאמר 'הכהנים בני אהרן', בא שם 'בני אהרן' לבאר ששם 'כהנים' בא בהרחבה וגם בעל מום בכלל . ( ויקרא ס' לח, אמור ס' ב )

כלל רסז[עריכה]

יש הבדל בין שם "קהל" ושם "עדה" כמו שיש הבדל בין 'מקהיל' ובין 'מיעד'.

  • המקהיל אוסף אנשים על ידי קול וחצוצרות (וזה ההבדל בינו לבין אסף קבץ שכולל גם האוסף דברים שאין בם דעת), אבל המיעד הוא בהזמנה לזמן ובסדר מיוחד.
  • וכן הקהל היא אסיפת ההמון, והעדה הם אסיפת העם כשזקניהם בראשיהם.
  • וכן יבוא שם עדה מטעם זה על הסנהדרין לבד. ובפרט כשנרדפו יחד שאז יפורש תמיד שם עדה על הסנהדרין. (ויקרא ס' רמא, ויקרא ס' רמג . צו ס' קסז . אחרי ס' טז . קדושים ס' א, קדושים ס' צא)     וגם הסנהדרין הם מכלל הקהל כשאין מורים בעת ההוא . (ויקרא ס' רמג)

כלל רסח[עריכה]

ויש הבדל בין שם "עדה" ובין שם "עדת ישראל" שנופל רק על הסנהדרין גדולה. ושם 'עדה' סתם כולל גם סנהדרין קטנה . ( ויקרא ס' רמא, ויקרא ס' רמח )

כלל רסט[עריכה]

ויש פלוגתא בשם "קהל" אם נקרא בו גם שבט אחד או דוקא רוב ישראל . ( ויקרא ס' רמח )

כלל רע[עריכה]

שם "עם" כשבא בהרחבה כולל כל אישי האומה, וכשבא בדיוק אין כהנים ולוים בכלל.   כגון כשאומר "עם הקהל", שבא שם 'עם' לתאר שם 'קהל' שכולל הכל -- בזה בא בדיוק ומוציא כהנים ולויים (אחרי ס' פג). אבל כשבא בסתם יבא לפעמים בהרחבה וכולם בכלל (ויקרא ס' רפ, שמיני ס' ח).

וכשרוצה לחלק בין הנכבדים ובין ההמון יקרא את ההמון בשם "עם הארץ" (ויקרא ס' רפ)

כלל רעא[עריכה]

וכל זה כשבא שם "עם" סתם, שאז בא גם על קיבוץ פרטי. אבל כשאמר "עם ה’", וכן "עמך" בכינוי אל ה' -- כולל העם כולו עם כהניהם.

וכן שם "ישראל" מוגבל לפעמים נגד שם "בני אהרן". אבל כשאמר "עמך בית ישראל" -- גם הכהנים בכלל ( אחרי ס' נד ).

וכינוי "עמיו" בלשון רבים בא לכבוד, ככינוי "אדוניו". והריבוי הוא "בעממיך" בכפל המ"ם ( אמור ס' ד )

כלל רעב[עריכה]

ושם "מחנה" הונח בעצם על העם החונים בשדה, ובא על ישראל כל עוד שחנו במדבר.    ויש מחנה כוללת ומחנה חלקיית. שכל שבט קרוי מחנה. ואחר שהוקם המשכן היו ג' מחנות -- כהונה לויה ישראל. ובכל מקום שאמר "מחוץ למחנה" נפרש לפי עניין הכתוב ( ויקרא ס' רלד, אחרי ס' סח, אחרי ס' פט )

ויש הבדל בין "מחוץ לעיר" ובין "מחוץ למחנה". ש'חוץ למחנה' הוא דוקא במקום שיש לו דין מחנה כגון בירושלים או בערי חומה ( מצורע ס' צה )

כלל רעג[עריכה]

שם "גר", עיקר הנחתו מצד שגר בארץ לא לו, אם מרחוק אם מקרוב.    והכנענים שקיבלו ז' מצוות היו "גר תושב". והבא מרחוק ונתגייר הוא "גר צדק". ושניהם נקראים בשם 'גר' סתם.

  • ונלמד תמיד מענינו,
  • או על ידי שכפל שם 'גר' ב' פעמים, אחד לגר צדק ואחד לגר תושב,
  • או על ידי היקש וכדומה.

( אחרי ס' עה, אחרי ס' קכב . קדושים ס' כא. ועיין עוד אמור ס' פו, בהר ס' יד, וסימן עב, וסימן צד )

כלל רעד[עריכה]

ויש הבדל בין "הגר בתוככם" ובין "הגר אתכם". שלשון "הגר אתכם" בא על מי שנתגייר מקרוב, ולשון "הגר בתוככם" מורה שנתגייר זה ימים רבים.  וכן לשון "גר בישראל" מורה שגר מכבר . ( אחרי ס' עה . קדושים ס' פא, קדושים ס' פג )

כלל רעה[עריכה]

שם זקן יבוא לפעמים על מלא ימים ולפעמים יבוא על נשיאי העם וחכמיהם. ויש בזה כלל. שכל מקום שבא שם 'זקן' בלא סמיכות ובלא כינוי ובלא ה"א הידיעה -- מובנו לרוב זקן בימים ( אם לא במקום שיש הוכחה שבא על החכמה, כמו בשכפל את הלשון "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" כמו שבארנו (קדושים ס' פ) ). אבל בכל מקום שבא בכינוי או בסמיכות או בה"א הידיעה -- יכוין על זקן נשוא פנים מופלג בחכמה. חוץ כשמדבר מזקני עכו"ם ורשעי ישראל שאז יהיו הזקנים לפי העם ( ויקרא ס' רמט )