אילת השחר (מלבי"ם)/כלל רי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וכן בכל מקום שכפל הכינוי עם גוף הפעול -- "ולאחותו..לה יטמא" , "ובאחיכם..לא תרדה בו" , "באש תשרפנו את אשר בו הנגע" -- יש בו דרוש תמיד, ותמצאם בספר הזה . ( ויקרא ס' רנג, ויקרא ס' רפג . צו ס' פט . שמיני ס' סט, שמיני ס' עט . תזריע ס' פח, וסימן צז, וסימן קיח, וסימן קעד . אמור ס' ט . בהר ס' צב . בחוקותי ס' קז )

וכן כפל היחוס ממנו - מן. כמו "והרים ממנו..מכל קרבן", "ומאחיכם..מהם תקנו" . ( צו ס' כז, צו ס' קט , בהר ס' פז )

וכן בכל מקום שבא מילת "והוא" מורה הפוך וסתירה ( ויקרא ס' רצח, ויקרא ס' שג, ויקרא ס' שט, תזריע ס' עב ),

ואם אין היחוס הכפול דומה כמו "ושחט אותה לחטאת", אין הלמ"ד כינוי הפעול רק פירושו לשם חטאת ( ויקרא ס' רצ ).

ובמקום שנזכר שם הפעול לפני הנפעל -- לרוב לא יחזיר אות היחוס אחר הפעל; וכשיחזיר יש בו דיוק. "העיר אשר בחרת בה". "וכלי חרס אשר יגע בו הזב" ( מצורע ס' קמד )