המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וגבר", אבל האדם אין לו תקוה בשני האופנים האלה, בין באופן הראשון אם יכרת בעודו גבר, שימות בימי עלומיו לא ע"י חולשת הזקנה רק ע"י סבה אחרת, אינו דומה כעץ הנכרת בעודו בריא אולם שלא יחלש עי"ז, אבל "הגבר אשר ימות" בגבורתו, "יחלש" ע"י המות ולא יצמח שנית לשוב לחיות, וכן באופן השני, אם מת מתוך חולשת הזקנה, שאפסו כחותיו עד "שיגוע אדם" דרך גויעה מאפיסת הכחות, אז "ואיו" כי לא נשאר ממנו דבר קיים:
ביאור המילות
"גבר". שם לאדם הגבור וכשהוא במבחר שניו ובגבורתו, ונגד זה אמר "ויחלש", הפך העץ שלא יחלש כחו על ידי הקצצה כי כחו עדן חזק בשרשו.
"ויגוע", היא המיתה מתוך חולשה, כנ"ל ג' על מבטן יצאתי ואגוע:
