מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע.
מנוקד:
מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָטַע.
עם טעמים:
מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ
וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ועשה קציר" - היא יונקת כמו (
תהלים פ) תשלח קציריה עד ים
"
נטע" - שם דבר הוא וטעם הברתו למעלה בנו"ן וננקד כולו קמץ מפני שהוא סוף פסוק אף מגזרת נטע הוא
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"קציר" - ענף כמו תשלח קציריה (תהלים פ)
מצודת דוד
"
מריח מים" - מ"מ כשיבוא עליו מעט מים ומיד כשיריח את המים יחזור ויפרח ויגדל ענף כאלו נטעו זה מקרוב
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מריח מים יפריח", הגם שלא יבאו עליו מים רבים, רק שיריח ריח המים, בזה יחיו שרשיו שנית ע"י ליחות המים,
"
ועשה קציר" ובדים ופארות
"
כאילו נטע" מחדש:
ביאור המילות
"
ועשה קציר". בא לרוב נגד השורש: והם הענפים שגדלו מן השורש אחר שנקצץ האילן, וכן לקמן
(י"ח ח', כ"ט י"ט), ור"ל הקציר דומה כנטיעה:
