מ"ג איוב יד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יד · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָטַע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ
  וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשה קציר" - היא יונקת כמו (תהלים פ) תשלח קציריה עד ים

"נטע" - שם דבר הוא וטעם הברתו למעלה בנו"ן וננקד כולו קמץ מפני שהוא סוף פסוק אף מגזרת נטע הוא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מריח מים יפריח", הגם שלא יבאו עליו מים רבים, רק שיריח ריח המים, בזה יחיו שרשיו שנית ע"י ליחות המים, "ועשה קציר" ובדים ופארות "כאילו נטע" מחדש:


ביאור המילות

"ועשה קציר". בא לרוב נגד השורש: והם הענפים שגדלו מן השורש אחר שנקצץ האילן, וכן לקמן (י"ח ח', כ"ט י"ט), ור"ל הקציר דומה כנטיעה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מריח מים" - מ"מ כשיבוא עליו מעט מים ומיד כשיריח את המים יחזור ויפרח ויגדל ענף כאלו נטעו זה מקרוב

מצודת ציון

"קציר" - ענף כמו תשלח קציריה (תהלים פ)

<< · מ"ג איוב · יד · ט · >>