אבן עזרא על בראשית כז מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על בראשיתפרק כ"ז • פסוק מ' | >>
ב • ג • ה • ז • יא • יב • יג • יט • כא • כה • כו • כז • כח • כט • לג • לה • לו • לז • מ • מא • מב • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ז, מ':

וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃


והיה כאשר תריד — כמו "תרדה", והם ב' שרשים. ויש אומרים שהוא כמו "אריד בשיחי" (תהלים נה, ג); והטעם, כאשר תריד לשם, ירחמך.

ופרקת — מגזרת "מפרק הרים" (מלכים א יט, יא); ומהם "מפרקתו" (שמואל א ד, יח).

  • ויש בברכות אלו כמה שאלות קשות:
  1. אם הברכה היתה נבואה, איך לא ידע את מי יברך? והשיבו נבוני הדור, כי השם אמר לו כשבא יעקב: ברך את זה. ואילו היה כן, היה אומר יצחק לעשו: השם ציווני; ועוד, למה בירך לעשו בעבור שבכה?
  2. ואחרים אמרו, כי לא היה יצחק נביא, וברכתו לא נתקיימה. גם אלה טעו, כי הכתוב אמר: "וירא ה' אליו" (בראשית כו, ב); גם אמר דוד: "ובנביאי אל תרעו" (דברי הימים א טז, כב).
  3. ואחרים אמרו: מה תועלת יש בדברים, אחרי שהיתה מחשבתו על עשו? והנה הדבר היה בספק אצלו, כי כן אמר: "הקול קול יעקב" (בראשית כז, כב); ובירך מי שיהיה מהם, כי בניו היו שניהם.
  4. ויש אומרים: איך אמר השם, "ורב יעבוד צעיר" (בראשית כה, כג); גם כן אמר יצחק: ואת אחיך תעבד? והגאון דחה זו השאלה בקנה רצוץ, בעבור שמצא: "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו" (בראשית לו, ו). והנה שכח "וישתחו ארצה שבע פעמים" (בראשית לג, ג). והנכון בעיני, שברכת הנביא כעין תפילה היא, והשם שמע תפילתו; כי עיקר זאת הברכה על זרעם.
  • וישנים שלא הקיצו משנת האיוולת, יחשבו כי אנחנו בגלות אדום. ולא כן הדבר, רק אדום היה תחת יד יהודה, וכן כתוב: "ויפשע אדום מתחת יד יהודה" (מלכים ב ח, כב), גם יואב הכרית כל זכר באדום (מלכים א יא, טז). ובעבור שהיו תחת יד יהודה, שמחו ביום אידינו והיו אומרים לבבליים: "ערו ערו עד היסוד בה" (תהלים קלז, ז); ויותר היה קשה על ישראל החרפה שהיה אדום מחרף אותם, מרעתם. וכן טעם "שישי ושמחי בת אדום" (איכה ד, כא), גם כן "אל תשמח לבני יהודה" (עובדיה א, יב). גם בימי הורקנוס הזקן, שמם שומרי ירושלים, והכניסם בברית מילה. גם בימי אגריפס, כאשר נלכדה ירושלים, באו גדודי אדום לעזור ליהודה.
ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים, וכן אמר המתרגם: "וצים מיד כתים" (במדבר כד, כד); והיא מלכות יון בעצמה, כאשר פירשתי בספר דניאל. גם כן יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם "ישמעאלים", ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאל כי אם מתי מעט: