ספר היובלים/לו
ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ
א[עריכה]
ובשנה השישית לשבוע ההוא קרא יצחק לשני בניו עשו ויעקב, ויבואו אליו ויאמר אליהם, בני אנכי הולך בדרך אבותי אל מעון הנצח אשר שם אבותי :
ב[עריכה]
קברו אותי אל אברהם אבי במערת המכפלה על שדה עפרון החתי אשר קנה אברהם לאחוזת קבר, שמה תקברוני:
ג[עריכה]
וזאת אצוה אתכם בני, עשו צדקה ומשפט בארץ, למען יביא ה' עליכם את כל אשר דיבר לעשות לאברהם ולזרעו :
ד[עריכה]
ואהבו איש את אחיו, בני, כאשר יאהב איש את נפשו, ובקשו איש טובת אחיו ועשו בלב אחד על הארץ, באהוב איש לרעהו כמוהו:
ה[עריכה]
ועל האלילים אצוה אתכם כי תשליכום ותשנאו ולא תאהבו אותם, כי מוקש המה אל העובדים אותם ואל המשתחוים להם:
ו[עריכה]
זכרו בני את ה' אלהי אברהם אביכם, וכאשר גם אנכי אחריו כבדתי אותו ועבדתי אותו באמת:
ז[עריכה]
למען ישיש עליכם להרבות אתכם ולהפרות את זרעכם, למען ירבה אתכם ככוכבי השמים לרוב ויטע אתכם על הארץ וכל צמח צדקה אשר לא ינתש בכל דורות עולם:
ח[עריכה]
ועתה אשביעכם בשבועה גדולה, כי אין שבועה גדולה מהישבע בשם המבורך והמכובד והגדול אשר עשה שמים וארץ וכל היקום:
ט[עריכה]
כי תיראו אותו ותכבדוהו וכי תאהבו איש את אחיו ברחמים ובאמת ולא יחרוש איש רעה על אחיו מעתה ועד עולם כל ימי חייכם, למען תצליחו בכל מעשיכם ולא תאבדו:
י[עריכה]
ואיש מכם כי יעשה רעה לאחיו, ידוע תדעו מעתה כי כל העושה רע לאחיו יפול בידו ויכרת מארץ החיים וגם זרעו יאבד מתחת השמים:
יא[עריכה]
וביום קללה וחמס ישרף באש לוהטת אוכלת כאשר שרף את סדום, גם את ארצו ועירו וכל אשר לו:
יב[עריכה]
וימחה מספר המוסר אשר לבני אדם, ולא יכתב בספר החיים:
יג[עריכה]
כי אם יאבד וירד לדראון עולם, למען יתחדש משפטם תמיד בשנאה ובקללה ובאף ובעוני ובחימה ובמכות ובמחלה עד עולם:
יד[עריכה]
הגדתי לכם והעידותי בכם בני, את המשפט אשר בוא יבוא על האיש אשר יחשוב רעת אחיו בלבבו:
טו[עריכה]
ויחלק את כל רכושו בין שניהם ביום ההוא, ויבכר את הנולד ראשון, ואת המגדל ואת כל סביבותיו ואת כל אשר רכש אברהם בבאר שבע:
טז[עריכה]
ויאמר היתרון הזה יהיה אל הנולד ראשון, ויאמר עשו אנכי מכרתי ונתתי בכורתי ליעקב ינתן ליעקב ולא אוסיף דַבֵּר אליו עוד בדבר הזה כי כן נהיה:
יז[עריכה]
ויאמר יצחק תנוח עליכם בני הברכה ועל זרעכם ביום הזה, כי שקטתם ולא העכרתם אותי על דבר הבכורה ולא תעשו נבלה בעבורה:
יח[עריכה]
אלוהים עליון יברך את האיש העושה צדקה, אותו ואת זרעו עד עולם:
יט[עריכה]
ויכל לצוות ולברך אותם ויאכלו וישתו יחד לפניו וישמח כי נרצו איש אל אחיו, ויצאו מאתו וינוחו ביום ההוא ויישנו:
כ[עריכה]
ויישן יצחק ביום ההוא על מטתו מלא שמחה, ויישן שנת עולם וימת בן מאת שנה ושמונים שנה במלאת לו עשרים וחמשה שבועים וחמש שנים:
כא[עריכה]
ויקברו אותו שני בניו עשו ויעקב, וילך עשו ארצה אדום אל הר שעיר וישב שם:
כב[עריכה]
ויעקב ישב בהר חברון במגדל ארץ מגורי אברהם אביו, ויכבד את ה' בכל לבבו ועל פי מצוותו: [....]
כג[עריכה]
ותמת לאה אשתו בשנה הרביעית לשבוע השני ליובל הארבעים וחמשה, ויקבור אותה אל מערת המכפלה אצל רבקה אמו משמאל לקבורת שרה אם אביו:
כד[עריכה]
ויבואו כל בניה ובניו לבכות אתו את לאה אשתו ולנחמהו עליה, כי התאבל עליה כי הוסיף לאהוב אותה מאוד אחרי מות רחל אחותה:
כה[עריכה]
כי היתה חסידה וישרה בכל דרכיה וכבדה את יעקב, ובכל ימי חיותה עמו בחיים לא שמע גערה מפיה כי היתה שוקטת ושלווה וישרה ומאושרת:
כו[עריכה]
ויזכור את מעשיה אשר עשתה בחייה ויספוד לה מאוד, כי אהב אותה במאוד מאוד בכל לבבו ובכל נפשו: