ספר היובלים/כד
ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ
א[עריכה]
ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו, ויקם מחברון ויסע הלאה:
ב[עריכה]
וישב עם באר לחי רואי, בשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל ההוא, שבע שנים ימים:
ג[עריכה]
ובשנה הראשונה לשבוע הרביעי החל רעב בארץ, מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם:
ד[עריכה]
ויזד יעקב נזיד, ויבוא עשו מן השדה והוא רעב:
ה[עריכה]
ויאמר אל יעקב אחיו תנה לי מפרי הנזיד הזה, ויאמר יעקב אליו מכרה את בכורתך לי ואתן לך לחם וגם מפרי הנזיד הזה:
ו[עריכה]
ויאמר עשו בלבו הנה אנוכי הולך למות, למה זה לי בכורה:
ז[עריכה]
ויאמר אל יעקב נתתיה לך, ויאמר יעקב השבעה לי וישבע לו:
ח[עריכה]
ויעקב נתן לעשו אחיו לחם והנזיד ויאכל וישבע, ויבז עשו את הבכורה:
ט[עריכה]
על כן קרא שם עשו גם אדום, על דבר אודם פרי הנזיד אשר נתן לו יעקב בבכורתו:
י[עריכה]
ויהי יעקב הבכור, ועשו אבד יתרו:
יא[עריכה]
ויהי הרעב בארץ ויבוא יצחק לרדת מצרימה, בשנה השנית לשבוע ההוא
יב[עריכה]
וילך אל מלך פלשתים גררה, אל אבימלך:
יג[עריכה]
וירא אליו ה' ויאמר אליו אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך:
יד[עריכה]
וגור בארץ ההיא, אנוכי אהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת, והקימותי את שבועתי אשר נשבעתי לאברהם אביך:
טו[עריכה]
והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארץ הזאת, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:
טז[עריכה]
עקב אשר שמע אביך בקולי, וישמור דברי ומצוותי וחוקי וחוקה וברית:
יז[עריכה]
ועתה שמע גם אתה בקולי ושמור מצותי, וגור בארץ הזאת:
יח[עריכה]
וישב בגרר שלושה שבועים:
יט[עריכה]
ויצו אבימלך עליו ועל כל אשר לו לאמור, הנוגע בו ובכל אשר לו מות יומת:
כ[עריכה]
ויגדל יצחק בארץ פלשתים, ויהי לו מקנה בקר ומקנה צאן וגמלים ועבוּדה רבה:
כא[עריכה]
ויזרעו בארץ פלשתים וימצא מאה שערים, ויגדל יצחק מאוד:
כב[עריכה]
ויקנאו אותו פלשתים, וכל הבארות אשר חפרו נערי אברהם בימי חייו סיתמום פלשתים אחרי מות אברהם וימלאום עפר
כג[עריכה]
ויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד:
כד[עריכה]
ויסע משם יצחק בשנה הראשונה לשבוע השביעי ויתהלך בנחלי גרר:
כה[עריכה]
וישובו ויחפרו את בארות המים אשר חפרו נערי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם אביו; ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אברהם אביו:
כו[עריכה]
ויחפרו נערי יצחק בארות בנחל, וימצאו מים חיים:
כז[עריכה]
ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים, ויקרא יצחק שם מקום הבאר ההיא עשק כי התעשקו עמנו:
כח[עריכה]
ויחפרו באר אחרת ויריבו עליה, ויקרא יצחק שמה צוקה:
כט[עריכה]
ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר יצחק עתה הרחיב ה' לנו:
ל[עריכה]
ויגדל בארץ ויעל משם באר שבע, בשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל הארבעה וארבעים
לא[עריכה]
וירא אליו ה' בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אנוכי אלוהי אברהם אביך, אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך והרביתי את זרעך מאוד כחול הים בעבור אברהם עבדי:
לב[עריכה]
ויבן שם מזבח במקום אשר בנה שם בראשונה אברהם אביו, ויקרא בשם ה' ויזבח זבח לאלוהי אברהם אביו:
לג[עריכה]
ויכרו באר וימצאו מים חיים:
לד[עריכה]
ויחפרו נערי יצחק עוד באר, ולא מצאו מים:
לה[עריכה]
וילכו ויגידו ליצחק כי לא מצאו מים, ויאמר יצחק נשבעתי היום לפלשתים וזה הדבר:
לו[עריכה]
ויקרא את שם המקום ההוא באר שבע, כי פה נשבע לאבימלך ואחוזת מרעהו ולפיכל שר צבאו:
לז[עריכה]
וידע יצחק ביום ההוא כי נשבעו לשקר להיות אתם בשלום:
לח[עריכה]
ויקלל יצחק ביום ההוא את הפלשתים ויאמר, ארורים יהיו הפלשתים ליום אף וחרון מכל העמים:
לט[עריכה]
יתנם ה' ללעג ולקללה ולאף ולחרון ביד הגוים החטאים, ועל ידי החתים יכריתם:
מ[עריכה]
והיה הנמלט מחרב האויבים ומהחתים, יכרית עם הצדיקים במשפט מתחת השמים:
מא[עריכה]
כי אויבים ושונאים יהיו לבניי בימיהם ובארץ, ולא יהיה להם שריד ופליט ולא ימלט איש ביום משפט החרון:
מב[עריכה]
כי אבוד יאבד והכרת יכרת והשמד ישמד מן הארץ כל זרע הפלשתים, ולא ימצא כל שריד לו ולא זרע על הארץ:
מג[עריכה]
אם יעלה השמימה משם ירד, ואם יבצר עוזו בארץ ממנה ינתש:
מד[עריכה]
ואם יסתר בין העמים גם משם יכרת, ואם ירד בגיא צלמות גם שם ענוש יענש ואין שלום לו שם:
מה[עריכה]
ואם ילך בשבי, יומת ביד האורבים לנפשו על הדרך:
מו[עריכה]
אל נא תותר לו אל מבורך שם וזרע על כל הארץ, כי אם בקללת עולם יתהלך לו:
מז[עריכה]
ונכתב ונחרת עליו בלוחות השמים, לעשות לו כן ביום המשפט, כי יכרת מן הארץ: