ספר היובלים/מז
ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ
א[עריכה]
ובשבוע השביעי בשנה השביעית ליובל השבעה וארבעים בא אביך מארץ כנען, ואתה נולדת בשבוע הרביעי בשנה השישית ליובל הארבעים ושמונה בהיות ימי העוני לבני ישראל:
ב[עריכה]
ויצו פרעה מלך מצרים עליהם להשליך ילדיהם כל הבן הילוד היאורה:
ג[עריכה]
וישליכו אותם שמה שבעה ירחים ימים, עד החודש אשר נולדת בו:
ד[עריכה]
ותצפנך אמך שלושה ירחים, וילשינו אותה:
ה[עריכה]
ותעש לך תיבה ותחמרה בזפת ובחֵמר, ותשם אותה בסוף על שפת היאור, ותשם אותך בה שבעת ימים:
ו[עריכה]
ותבוא אמך בלילה ותיניק אותך, וביום שמרה עליך מרים אחותך מפני הציפורים:
ז[עריכה]
וביום ההוא באה תרמות בת פרעה לרחוץ על היאור, ותשמע את קולך בוכה, ותאמר אל נערותיה להביא אותך:
ט[עריכה]
ותאמר אחותך אליה, האלך וקראתי לך אשה מן העבריות ותגדל ותיניק לך את הילד הזה:
י[עריכה]
ותלך ותקרא את אמך את יוכבד, ותתן לה שכר לגדל אותך:
יא[עריכה]
ותגדל ויביאו אותך אל בית פרעה, ותהי לנער:
יב[עריכה]
ואביך [עמרם] הורה אותך במקרא, ואחר כן במלאת לך שלושה שבועים הביא אותך אל חצר המלך:
יג[עריכה]
ותהי בחצר שלושה שבועים עד עת צאתך מחצר המלך, ותרא איש מצרי מכה רעך מבני ישראל:
יד[עריכה]
ותך אותו ותטמנהו בחול:
טו[עריכה]
וביום המחרת מצאת שניים מבני ישראל נצים, ותאמר לרשע: למה תכה אחיך?
טז[עריכה]
ויחר אפו ויאמר: מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי? ותירא ותברח מפני הדבר הזה: