ספר היובלים/יד

ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ

א

ואחר הדברים האלה בשנה הרביעית לשבוע ההוא בראש החודש השלישי, היה דבר ה' אל אברם בחלום לאמור:

ב

אל תירא אברם אנוכי מגן לך, ושכרך יהיה הרבה מאוד:

ג

ויאמר אדני אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, ובן משק שפחתי הוא דמשק אליעזר יורש אותי ולי לא נתתה זרע:

ד

ויאמר אליו לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:

ה

ויוצא אותו החוצה ויאמר אליו, הבט נא השמימה וספור כוכבי השמים התוכל לספור אותם:

ו

ויבט השמימה וירא את הכוכבים, ויאמר לו כה יהיה זרעך:

ז

והאמין בה' ותחשב לו לצדקה:

ח

ויאמר אליו, אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ הכנעני לאחוזת עולם:

ט

ולהיות לך לאלהים, ואלהי זרעך אחריך:

י

ויאמר, אדני אלהים! ויאמר, ה' במה אדע כי אירשנה:

יא

ויאמר אליו קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכבש משולש ותור משולש ויונה:

יב

ויקח לו את כל אלה בחצי החודש:

יג

וישב באלוני ממרא, אשר אצל חברון:

יד

ויבן שם מזבח, וישחט את כל אלה, וישפוך את דמם על המזבח, ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו, ואת הציפורים לא בתר:

טו

ותרדנה הציפורים על הבתרים, וישב אותם אברם ולא נתן את הציפורים לנגוע בהם:

טז

ויהי כבוא השמש ותפול תרדמה על אברם, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:

יז

וייאמר, אברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אתם ארבע מאות שנה:

יח

ואת הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו משם ברכוש גדול:

יט

ואתה תבוא בשלום אל אבותיך, ותקבר בשיבה טובה:

כ

ובדור הרביעי ישוב הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה:

כא

וייקץ משנתו ויקם, והשמש באה:

כב

ותהי להבה, והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים:

כג

ובלילה ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור, לזרעך אתן את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת:

כד

את הקיני הקניזי הפריזי הרפאים [...] החוי האמורי הכנעני הגרגשי, ויעל מעליו:

כה

ויעל אברם את הגזרים ואת הציפורים על מנחותיהם ונסכיהם, ותאכל אותם האש:

כו

ובלילה ההוא כרת ברית את אברם, על פי הברית אשר כרתנו את נוח בחודש הזה:

כז

ויחדש אותו אברם למועד ולחוק לו עד עולם:

כח

וישמח אברם ויגד את כל הדברים האלה לשרי אשתו, והאמין כי יהיה לו זרע והיא לא ילדה:

כט

ותיעץ שרי את אישה ותאמר אליו, בוא נא אל שפחתי המצרית אל הגר אולי אבנה לך ממנה זרע:

ל

וישמע אברם לקול שרי אשתו, ויאמר אליה כן תעשי:

לא

ותקח שרי את הגר השפחה המצרית, ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה:

לב

ויבוא אליה ותהר ותלד בן ויקרא שמו ישמעאל, בשנה החמישית לשבוע הזה:

לג

ואברם היה בשנה ההיא בן שמונים שנה ושש שנים: