ביאור:הגדה של פסח

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

---

קַדֵּשׁ וּרְחַץ

כַּרְפַּס יַחַץ

מגִּיד רַחְצָה

מוֹצִיא מַצָּה

מָרוֹר כּוֹרֵךְ

שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ

צָפוּן בָּרֵךְ

הַלֵּל נִרְצָה

קַדֵשׁ

סַבְרִימרשים (בקשת רשות מהמסובים. בעדות המזרח נוהגים לענות: "לחיים", במשמעות של 'כן, קדש בבקשה') ←מרשים (בקשת רשות מהמסובים. בעדות המזרח נוהגים לענות: "לחיים", במשמעות של 'כן, קדש בבקשה')  מָרָנָןהאדונים שלי ←האדונים שלי  וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה  (בְּשַׁבָּת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם  (הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַצוֹת הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ  (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים,  (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ  (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ  (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

 בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מוֹסִיפִין: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.

וּרְחַץ

כַּרְפַּס

 מכוון לפטור בברכה זאת גם את המרור

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

 אוכלים ללא הסבה

יַחַץ

---

מגיד

הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם.

כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.

הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

---

מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת -

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָרכל מיני ←כל מיני  יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִיןטובלים ירק במשקה ומברכים עליו (אלא אוכלים אותו בתוך הסעודה ואז הברכה על הלחם פוטרת מלברך על הירק) ←טובלים ירק במשקה ומברכים עליו (אלא אוכלים אותו בתוך הסעודה ואז הברכה על הלחם פוטרת מלברך על הירק)  אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים"בורא פרי האדמה" לכרפס ו"על אכילת מרור" למרור ←"בורא פרי האדמה" לכרפס ו"על אכילת מרור" למרור ?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין?  (על פי משנה פסחים י ד)

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה.

וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּהיינו יכולים להיות עדיין משועבדים ←היינו יכולים להיות עדיין משועבדים  לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם.

וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִיםולא רשעים האומרים 'מה העבודה הזאת לכם?' ←ולא רשעים האומרים 'מה העבודה הזאת לכם?' , כֻּלָנוּ נְבוֹנִיםלמדנו והבנו בעצמנו ←למדנו והבנו בעצמנו , כֻּלָנוּ זְקֵנִיםכבר לימדנו את יציאת מצרים שנים רבות ←כבר לימדנו את יציאת מצרים שנים רבות , כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם.

וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

---

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָהומרוב שהיו הרבנים שקועים בסיפור יציאת מצרים, לא שמו לב שעלה השחר ←ומרוב שהיו הרבנים שקועים בסיפור יציאת מצרים, לא שמו לב שעלה השחר , עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: "רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית!"

אָמַרבתשובה לתלמידים ←בתשובה לתלמידים  אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: "הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹתלשכנע את חברי שיש להזכיר את יציאת מצרים בכל לילה (באמירת פרשת ציצית (במדבר טו, לז-מא) בקריאת שמע של ערבית) כי הם טענו שמכיוון שמצוות ציצית לא שייכת בלילה שכתוב "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ " אין לאמר אותה ←לשכנע את חברי שיש להזכיר את יציאת מצרים בכל לילה (באמירת פרשת ציצית (במדבר טו, לז-מא) בקריאת שמע של ערבית) כי הם טענו שמכיוון שמצוות ציצית לא שייכת בלילה שכתוב "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ " אין לאמר אותה , עַד שֶׁדְּרָשָׁהּשהביא ראיה מן הפסוקים שיש להזכיר את יציאת מצרים גם בלילה ←שהביא ראיה מן הפסוקים שיש להזכיר את יציאת מצרים גם בלילה  בֶּן זוֹמָאהחכם שמעון בן זומא ←החכם שמעון בן זומא : שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ג): "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ": "יְמֵי חַיֶּיךָ" - הַיָמִים, "כֹּלמהוספת המילה "כל" למדים ריבוי של דבר נוסף ←מהוספת המילה "כל" למדים ריבוי של דבר נוסף  יְמֵי חַיֶּיךָ" - הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִיםשהרי, עד שבא בן זומא, פירשו החכמים את הפסוק באופן אחר ←שהרי, עד שבא בן זומא, פירשו החכמים את הפסוק באופן אחר : "יְמֵי חַיֶּיךָ" - הָעוֹלָם הַזֶּה, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" - לְהָבִיא לִימוֹת הַמָשִׁיחַגם בימות המשיח, למרות שתהיה גאולה גדולה, עדיין נזכיר את יציאת מצריים.
בן זומא שחולק עליהם סובר שלעתיד לבא, הגאולה תהיה כה גדולה, שכבר לא יהיה צורך להזכיר את יציאת מצרים. (לחץ על המילה לפירוט) ←גם בימות המשיח, למרות שתהיה גאולה גדולה, עדיין נזכיר את יציאת מצריים.
בן זומא שחולק עליהם סובר שלעתיד לבא, הגאולה תהיה כה גדולה, שכבר לא יהיה צורך להזכיר את יציאת מצרים. .  (ברכות א משנה ה)

---

בָּרוּךְ הַמָּקוֹםהקב"ה נקרא מקום, "שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" (בראשית רבה סח ט), אין לו מקום ספציפי בו הוא נמצא אלא יותר נכון לאמר שהעולם נמצא בקב"ה ←הקב"ה נקרא מקום, "שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" (בראשית רבה סח ט), אין לו מקום ספציפי בו הוא נמצא אלא יותר נכון לאמר שהעולם נמצא בקב"ה , בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא.

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָההתורה ציוותה עלינו להתייחס לכל בן על פי סיגנונו, בארבע מקומות בתורה כתוב איך לענות לבן ששואל אותנו לגבי מצוות הפסח ←התורה ציוותה עלינו להתייחס לכל בן על פי סיגנונו, בארבע מקומות בתורה כתוב איך לענות לבן ששואל אותנו לגבי מצוות הפסח : אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.

חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? (דברים ו כ): "מַה הָעֵדוֹתהעדויות, הדברים הנעשים בליל הסדר לזכר השיעבוד ויציאת מצרים (כגון מצה ומרור), מה משמעות כל סימן ←העדויות, הדברים הנעשים בליל הסדר לזכר השיעבוד ויציאת מצרים (כגון מצה ומרור), מה משמעות כל סימן  וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם(אין הוא מוציא את עצמו מהכלל כמו שעושה הרשע באומרו "לָכֶם", מכיוון שאם נבחן את הפסוק בהקשרו המקורי, הרי שהוא מדבר לאותם שהיו במעמד הר סיני, אך בניהם, העתידיים, לא היו) ←(אין הוא מוציא את עצמו מהכלל כמו שעושה הרשע באומרו "לָכֶם", מכיוון שאם נבחן את הפסוק בהקשרו המקורי, הרי שהוא מדבר לאותם שהיו במעמד הר סיני, אך בניהם, העתידיים, לא היו) ?" וְאַף אַתָּהבנוסף לתשובה הכתובה בתורה, המסבירה את החשיבות הכללית והעקרונית של קיום המצוות ושל זכירת יציאת מצרים (לחץ על המילה לפירוט) ←בנוסף לתשובה הכתובה בתורה, המסבירה את החשיבות הכללית והעקרונית של קיום המצוות ושל זכירת יציאת מצרים  אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַחדבר הנדרש על ההלכה שבסוף מסכת פסחים ←דבר הנדרש על ההלכה שבסוף מסכת פסחים : "אֵין מַפְטִירִיןאסור להגיד ←אסור להגיד  אַחַר הַפֶּסַחאחר אכילת קורבן הפסח ←אחר אכילת קורבן הפסח  אֲפִיקוֹמָןמילולית: הוציאו דבר אכילה, הביאו דברים מתוקים לקינוח. כלומר: אחר אכילת הפסח, אסור לאכול דבר, כדי שישאר בפה טעמו של קורבן הפסח (ובימינו שאין קורבן פסח, אנו קוראים למצה הנאכלת בסוף הסדר "אפיקומן", והיא כביכול הקינוח של הסעודה, ואין לאכול אחריה דבר). התשובה לבן החכם היא מעין דרשה על הלכה זו: אחר ה"פסח", דהיינו לאחר כל מצוות החג, אין מפטירין אחריהן בדברי מתיקה, בהסברים לכל דבר ודבר. כלומר, המצוות עומדות בפני עצמם ואין הכרח למצא להם "טעמים". ←מילולית: הוציאו דבר אכילה, הביאו דברים מתוקים לקינוח. כלומר: אחר אכילת הפסח, אסור לאכול דבר, כדי שישאר בפה טעמו של קורבן הפסח (ובימינו שאין קורבן פסח, אנו קוראים למצה הנאכלת בסוף הסדר "אפיקומן", והיא כביכול הקינוח של הסעודה, ואין לאכול אחריה דבר). התשובה לבן החכם היא מעין דרשה על הלכה זו: אחר ה"פסח", דהיינו לאחר כל מצוות החג, אין מפטירין אחריהן בדברי מתיקה, בהסברים לכל דבר ודבר. כלומר, המצוות עומדות בפני עצמם ואין הכרח למצא להם "טעמים". ".

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? (שמות יב כו): "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאתקרבן פסח, ליל הסדר וכל המצוות הקשורות אליו ←קרבן פסח, ליל הסדר וכל המצוות הקשורות אליו  לָכֶם?", לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָלמלהיות שותף על כלל ישראל ←מלהיות שותף על כלל ישראל , כָּפַר בְּעִקָּרהרי זה כאילו שהוא כופר בקב"ה ←הרי זה כאילו שהוא כופר בקב"ה . וְאַף אַתָּהבנוסף לתשובה הכתובה בתורה, שהיא למעשה לא תשובה לרשע אלא תשובה לעצמנו, שאנחנו נבין מדוע אנחנו מקיימים את מצוות הפסח (לחץ על המילה לפירוט) ←בנוסף לתשובה הכתובה בתורה, שהיא למעשה לא תשובה לרשע אלא תשובה לעצמנו, שאנחנו נבין מדוע אנחנו מקיימים את מצוות הפסח  הַקְהֵה אֶת שִנָּיוגרום לשיניו להיות קהות, שאינם חדות, כביכול שלא יוכל לנשוך (לשכנע אחרים בדברי הכפירה שלו) ←גרום לשיניו להיות קהות, שאינם חדות, כביכול שלא יוכל לנשוך (לשכנע אחרים בדברי הכפירה שלו)  וֶאֱמֹר לוֹ: (שמות יג ח): "בַּעֲבוּר זֶהשאקיים מצוותיו, כגון פסח, מצה ומרור הללו (לחץ על המילה לפירוט) ←שאקיים מצוותיו, כגון פסח, מצה ומרור הללו  עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.

תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? (שמות יג יד): "'מַה זֹּאת?שאלה פשוטה ותמימה ←שאלה פשוטה ותמימה ' וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: 'בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים'".

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹפתח עמו בשיחה ←פתח עמו בשיחה , שֶׁנֶּאֱמַרבאחד הפסוקים נאמר שיש להגיד לבן, ולא נאמר לפני כן שהבן שואל, מכאן שאם הבן אינו שואל, האב צריך לפתוח עמו בשיחה ←באחד הפסוקים נאמר שיש להגיד לבן, ולא נאמר לפני כן שהבן שואל, מכאן שאם הבן אינו שואל, האב צריך לפתוח עמו בשיחה : (שמות יג ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, 'בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם'".

"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָכיוון שהוזכר הפסוק "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" בתשובה לבין שאינו יודע לשאול, מובא המדרש הבא: ←כיוון שהוזכר הפסוק "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" בתשובה לבין שאינו יודע לשאול, מובא המדרש הבא: " -

יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁשחובת סיפור יציאת מצרים תתחיל מראש חודש ניסן (בו דיבר ה' עם משה לגבי ההכנות ליציאה, שמות יב) ←שחובת סיפור יציאת מצרים תתחיל מראש חודש ניסן (בו דיבר ה' עם משה לגבי ההכנות ליציאה, שמות יב) ? תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּיוֹם הַהוּא"

אִי "בַּיוֹם הַהוּא" יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹםאולי המילה יום באה להדגיש שיש להתחיל ביום ולא בלילה (כמו שאסור לאכול חמץ כבר ב'אור לארבע עשר') ←אולי המילה יום באה להדגיש שיש להתחיל ביום ולא בלילה (כמו שאסור לאכול חמץ כבר ב'אור לארבע עשר') ? תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּעֲבוּר זֶה" - בַּעֲבוּר זֶהכאשר אפשר להצביע על דבר מסויים ולהגיד "זה" ←כאשר אפשר להצביע על דבר מסויים ולהגיד "זה"  לֹא אָמַרְתִּי, אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵשׁ מַצָה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ.

---

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר  (יהושע כד):

ב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶרמשני צדדי ←משני צדדי  הַנָּהָרפרת (באור כשדים וחרן) ←פרת (באור כשדים וחרן)  יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָםבימי קדם ←בימי קדם  תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ג וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, (וארב) וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק. ד וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו, וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא.

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר  (בראשית טו):

יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.

וְהִיאההבטחה שנתן ה' לאברהם בברית בין הבתרים ←ההבטחה שנתן ה' לאברהם בברית בין הבתרים  שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּההבטחה לאברהם היתה לשמור עלינו בכל הגלויות העתידות, כולל הגלות הנוכחית ←ההבטחה לאברהם היתה לשמור עלינו בכל הגלויות העתידות, כולל הגלות הנוכחית , שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.

צֵא וּלְמַדבא וראה שבכל דור עומדים עלינו לכלותינו, ואפילו מהדור הראשון, מיעקב ←בא וראה שבכל דור עומדים עלינו לכלותינו, ואפילו מהדור הראשון, מיעקב  מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּללפגוע ביעקב ומשפחתו (בראשית לא כט) ←לפגוע ביעקב ומשפחתו (בראשית לא כט) , שֶׁנֶּאֱמַרבוידוי שאומרים מביאי הביכורים (דברים כו ה-י, וכן יתר הפסוקים המובאים להלן) ←בוידוי שאומרים מביאי הביכורים (דברים כו ה-י, וכן יתר הפסוקים המובאים להלן) :

"אֲרַמִּילבן הארמי ←לבן הארמי  אֹבֵדרצה לאבד את ←רצה לאבד את  אָבִייעקב אבינו ←יעקב אבינו , וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָטבהתחלה היו ישראל רק משפחה קטנה ←בהתחלה היו ישראל רק משפחה קטנה , וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב."

"וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה" - אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּריעקב היה חייב לרדת למצרים, כי ככה אמר ה' לאברהם ←יעקב היה חייב לרדת למצרים, כי ככה אמר ה' לאברהם .

"וַיָּגָר שָׁם" - מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵעַ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא לָגוּרבאופן זמני ←באופן זמני  שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית מז ד): "וַיֹאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַןאך לאחר שתעבור הבצורת בכנען, נוכל לחזור לשם ←אך לאחר שתעבור הבצורת בכנען, נוכל לחזור לשם , וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶןבמקום צדדי, ולא במרכז מצריים, כדי שלא להתערבב בהם ←במקום צדדי, ולא במרכז מצריים, כדי שלא להתערבב בהם ".

"בִּמְתֵי מְעָט" - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים י כב): "בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב".

"וַיְהִי שָׁם לְגוֹי" - מְלַמֵד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִיםנבדלים בלשונם, במלבושיהם ובשמותיהם ←נבדלים בלשונם, במלבושיהם ובשמותיהם  שָׁם.

"גָּדוֹל עָצוּם" - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות א ז): "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִשְׁרְצוּ וַיִרְבּוּ וַיַעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם".

"וָרָב" - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "רְבָבָהחזקה וממשיכה לגדול ←חזקה וממשיכה לגדול  כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִיםללבוש את התכשיט היפה ביותר ←ללבוש את התכשיט היפה ביותר , שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָהאך עדיין לא באמת היית לבושה כראוי לבת מלך (הנמשל: ישראל עדיין היו ערומים מהמצוות ביציאת מצריים) ←אך עדיין לא באמת היית לבושה כראוי לבת מלך (הנמשל: ישראל עדיין היו ערומים מהמצוות ביציאת מצריים) . וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְלמרות שאת מתבוססת בדם שלך ←למרות שאת מתבוססת בדם שלך  חֲיִיאני אדאג לכך שתחיי ←אני אדאג לכך שתחיי , וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי."  (יחזקאל טז, ז ולאחריו פסוק ו)

"וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה."

"וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים" - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות א י): "הָבָה נִתְחַכְמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ".

"וַיְעַנּוּנוּ" - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות א יא): "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹתוֹ בְּסִבְלֹתָם. וַיִבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס".

"וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה" - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות א יג): "וַיַעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ".

"וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ."

"וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ" - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ב כג): "וַיְהִי בַיָמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה".

"וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵנוּ" - כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ב כד): "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב".

"וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ" - זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץעינוי שבסתר, שמרוב עבודה קשה לא יכלו להזדווג, והמצרים עשו זאת "פן ירבה" ←עינוי שבסתר, שמרוב עבודה קשה לא יכלו להזדווג, והמצרים עשו זאת "פן ירבה" , כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ב כה): "וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת בְּני יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים".

"וְאֶת עֲמָלֵנוּ" - אֵלוּ הַבָּנִיםשכל עמלו של האב בבניו (ריטב"א) ←שכל עמלו של האב בבניו (ריטב"א) . כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות א כב): "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן".

"וְאֶת לַחֲצֵנוּ" - זוֹ הַדְּחַקשחיו בארץ גושן בצפיפות אוכלוסין גבוהה ←שחיו בארץ גושן בצפיפות אוכלוסין גבוהה , כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ג ט): "וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם".

---

דְצַ"ך "וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָאובניסים גדולים ונוראים ←ובניסים גדולים ונוראים  גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים."  (המשך "מקרא ביכורים", דברים כו)

"וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִצְרַיִם" - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ":

"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה" - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ

"וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" - אֲנִי וְלֹא שָׂרָףסוג של מלאך, שליח של ה' ←סוג של מלאך, שליח של ה' 

"וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים" - אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ

"אֲנִי יְיָ" - אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר.

"בְּיָד חֲזָקָה" - זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ט ג): "הִנֵה יַד יְיָ הוֹיָהתהיה מצויה להכות ←תהיה מצויה להכות  בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה: בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶבֶר כָּבֵד מְאֹד".

"וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה" - זוֹ הַחֶרֶבכביכול החרב בעזרתה הרג ה' את בכורי מצרים ←כביכול החרב בעזרתה הרג ה' את בכורי מצרים , כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (דברי הימים א כא טז): "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָלַיִם".

"וּבְמֹרָא גָּדֹל" - זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת, בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ".

"וּבְאֹתוֹת" - זֶה הַמַּטֶה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ד יז): "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת".

"וּבְמֹפְתִים" - זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ג ג): "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן".

דָבָר אַחֵרצורה אחרת לדרוש את הפסוק: כל ביטוי עם שתי מילים מיצג שתי מכות, וכן ביטוי שבלשון רבים: אותות, מופתים ←צורה אחרת לדרוש את הפסוק: כל ביטוי עם שתי מילים מיצג שתי מכות, וכן ביטוי שבלשון רבים: אותות, מופתים : "בְּיָד חֲזָקָה" - שְׁתַּיִם, "וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה" - שְׁתַּיִם, "וּבְמֹרָא גָּדֹל" - שְׁתַּיִם, "וּבְאֹתוֹת" - שְׁתַּיִם, "וּבְמֹפְתִים" - שְׁתַּיִם.

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְאֵלוּ הֵן:

דָּם, צְפֵרְדֵּעַ, כִּנִים, עָרוֹבעירבוביה של חיות מזיקות. להרחבה ראה במאמר "לזיהויה של מכת ערוב" ←עירבוביה של חיות מזיקות. להרחבה ראה במאמר "לזיהויה של מכת ערוב" , דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרד, אַרְבֶּה, חשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִיםראשי תיבות, להקל על זכירתם ←ראשי תיבות, להקל על זכירתם : דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת?

בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר? "וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא"  (שמות ח טו),

וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ"  (שמות יד לא).

כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת?

שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים"  (תהלים עח מט).

"עֶבְרָה" - אַחַת, "וָזַעַם" - שְׁתַּיִם, "וְצָרָה" - שָׁלשׁ, "מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" - אַרְבַּע.

אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת.

רַבִּי עֲקִיבֶא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת?

שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים".

"חֲרוֹן אַפּוֹ" - אַחַת, "עֶבְרָה" - שְׁתַּיִם, "וָזַעַם" - שָׁלֹשׁ, "וְצָרָה" - אַרְבַּע, "מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" - חָמֵשׁ.

אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת.

---

כַּמָה מַעֲלוֹתיתרונות, תועלות ←יתרונות, תועלות  טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּעשה ה' לנו ←עשה ה' לנו !

אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִיםעונשים הראויים להם על-פי המשפט והצדק ←עונשים הראויים להם על-פי המשפט והצדק , דַּיֵינוּהיה זה די לנו, זה כבר היה מספיק בשביל להודות ולהלל את ה' ←היה זה די לנו, זה כבר היה מספיק בשביל להודות ולהלל את ה' .

אִלוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶםשפטים בפסלים שלהם ←שפטים בפסלים שלהם , דַּיֵינוּ.

אִלוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵינוּ.

אִלוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָםשנתן את חיננו בעיני מצרים כדי שישאילו לנו כלים ושמלות ←שנתן את חיננו בעיני מצרים כדי שישאילו לנו כלים ושמלות , דַּיֵינוּ.

אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵינוּ.

אִלוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָהביבשה שהתגלתה מתחת לים (והכונה שגם אם היה מעביר אותנו על קרקע בוצית - דיינו) ←ביבשה שהתגלתה מתחת לים (והכונה שגם אם היה מעביר אותנו על קרקע בוצית - דיינו) , דַּיֵינוּ.

אִלוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּהטביע את אויבינו ←הטביע את אויבינו  בְּתוֹכוֹ, דַּיֵינוּ.

אִלוּ שִׁקַע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵינוּ.

אִלוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, ולֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵינוּ.

אִלוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵינוּ.

אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, דַּיֵינוּ.

אִלוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵינוּ.

אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ.

אִלוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵינוּ.

עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ:

שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.

---

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן:

פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר.

פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה?

עַל שׁוּם שֶׁפָּסַחהגן על ישראל ודילג על בתיהם בשעת מכת בכורות (לחץ על המילה לפירוט) ←הגן על ישראל ודילג על בתיהם בשעת מכת בכורות  הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם,

שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יב כז): "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחווּ".

מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה?

עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ,

עַד שֶׁנִּגְלָההוא לא הספיק להחמיץ כי מהר מאוד נגלה ה' וגאל את ישראל ←הוא לא הספיק להחמיץ כי מהר מאוד נגלה ה' וגאל את ישראל  עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יב לט): "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם".

מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה?

עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות א יד): "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ".

---

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יג ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".

לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ו כג): "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ".

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ:

הוֹצִיאָנוּ

מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה.

וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה, הַלְלוּיָהּ.

א הַלְלוּ יָהּ - הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה. ב יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁמקצה מזרח העולם, המקום בו השמש זורחת ←מקצה מזרח העולם, המקום בו השמש זורחת  עַד מְבוֹאוֹהמקום בו השמש שוקעת ←המקום בו השמש שוקעת , מְהֻלָּל שֵׁם יְהוָה. ד רָם עַלגבוה מעל ←גבוה מעל  כָּל גּוֹיִם יְהוָה, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹהוא נמצא ←הוא נמצא .
ה מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶתהנמצא גבוה מעל כולם ←הנמצא גבוה מעל כולם ? ו הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹתומצד שני הוא מנמיך את עצמו לראות גם את המקומות השפלים ביותר ←ומצד שני הוא מנמיך את עצמו לראות גם את המקומות השפלים ביותר , בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ?
ז מְקִימִיולדוגמא (לכך שה' בוחן את המקומות השפלים) ה' מרים ←ולדוגמא (לכך שה' בוחן את המקומות השפלים) ה' מרים  מֵעָפָר דָּלאת האיש העני ←את האיש העני , מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן. ח לְהוֹשִׁיבִיכדי להושיב אותו ←כדי להושיב אותו  עִם נְדִיבִיםשרים, אנשים חשובים ←שרים, אנשים חשובים , עִם נְדִיבֵי עַמּוֹעם המכובדים שבעם שלו ←עם המכובדים שבעם שלו .
ט מוֹשִׁיבִימושיב את ←מושיב את  עֲקֶרֶתהאישה העקרה ←האישה העקרה  הַבַּיִתבבית, עם בעלה (למרות שאין לה בנים ה' דואג לחבבה על בעלה) ←בבית, עם בעלה (למרות שאין לה בנים ה' דואג לחבבה על בעלה)  אֵם הַבָּנִיםולאחר מכן ה' נותן לה בנים, והופך אותה ל- ←ולאחר מכן ה' נותן לה בנים, והופך אותה ל-  שְׂמֵחָה - הַלְלוּ יָהּ.  (תהלים קיג)

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵזהמדבר שפה זרה ←המדבר שפה זרה . ב הָיְתָהבכך שישראל באו ממצרים לארץ כנען, הפכה ←בכך שישראל באו ממצרים לארץ כנען, הפכה  יְהוּדָהארץ יהודה ←ארץ יהודה  לְקָדְשׁוֹלארץ קודשו של ה' ←לארץ קודשו של ה' , יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיוארץ ישראל הפכה לארץ ממשלתו של ה' ←ארץ ישראל הפכה לארץ ממשלתו של ה' .
ג הַיָּם רָאָהאת התגלות ה' (פסוק ז) ←את התגלות ה' (פסוק ז)  וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּןנהר הירדן (כאשר חצה אותו יהושע - יהושע ג, טז) ←נהר הירדן (כאשר חצה אותו יהושע - יהושע ג, טז)  יִסֹּב לְאָחוֹר. ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִיםכמו שקופץ איל, הזכר בכבשים (רומז למעמד הר סיני) ←כמו שקופץ איל, הזכר בכבשים (רומז למעמד הר סיני) , גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.
ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר? ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן?
ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִיעליך לרעוד ←עליך לרעוד  אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב. ח הַהֹפְכִי הַצּוּרההופך את האבן ל- ←ההופך את האבן ל-  אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִםהופך את הסלע למעין נובע מים (השווה לדברים ח טו) ←הופך את הסלע למעין נובע מים (השווה לדברים ח טו) .  (תהלים קיד)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר.

כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ.

וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִיםקורבן חגיגה שמקריבים בי"ד בניסן (ונאכל ראשון, כדי שקורבן פסח יאכל על השובע) ←קורבן חגיגה שמקריבים בי"ד בניסן (ונאכל ראשון, כדי שקורבן פסח יאכל על השובע)  וּמִן הַפְּסָחִיםמבשר קורבן הפסח ←מבשר קורבן הפסח  אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָםהכוהנים יזו את דם הקורבנות ←הכוהנים יזו את דם הקורבנות  עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּתפדיון, הצלת ←פדיון, הצלת  נַפְשֵׁנוּ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

---

רַחְצָה

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.

מוֹצִיא מַצָּה

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.

מָרוֹר

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר.

כּוֹרֵךְ

זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָים: הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ".

שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ

צָפוּן

---

בָּרֵךְ

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹןכאשר החזיר ה' את עם ישראל לארצו ←כאשר החזיר ה' את עם ישראל לארצו , הָיִינוּ כְּחֹלְמִיםחשבנו שזה חלום ←חשבנו שזה חלום . ב אָז יִמָּלֵאהיתמלא ("אז" הופך מעתיד לעבר, כמו "אז ישיר") ←היתמלא ("אז" הופך מעתיד לעבר, כמו "אז ישיר")  שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִםוכן אמרו אומות העולם ←וכן אמרו אומות העולם : "הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה". ג "הִגְדִּילואנו חזרנו עד דברי הגויים, כדי לחזק אותם ←ואנו חזרנו עד דברי הגויים, כדי לחזק אותם  יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ", הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶבכמו נחלים בנגב, שרוב השנה יבשים, ובעונת הגשמים לפתע מתמלאים במים רבים ←כמו נחלים בנגב, שרוב השנה יבשים, ובעונת הגשמים לפתע מתמלאים במים רבים .
ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָהמתוך תפילה נרגשת שהגידולים יצליחו ←מתוך תפילה נרגשת שהגידולים יצליחו , בְּרִנָּה יִקְצֹרוּהלוואי שיזכו לקצור את שזרעו, מתוך שמחה רבה. (ויש כאן משל לכך שהמתחילים לחזור לארץ ישראל, יזכו לראות בביניינה) ←הלוואי שיזכו לקצור את שזרעו, מתוך שמחה רבה. (ויש כאן משל לכך שהמתחילים לחזור לארץ ישראל, יזכו לראות בביניינה) . ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַעהמושך את שק הזרעים (וזורע את שדהו) ←המושך את שק הזרעים (וזורע את שדהו) , בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיוסוחב את חבילות השיבולים שקצר ←סוחב את חבילות השיבולים שקצר .  (תהלים קכו)

רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ.

יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בִּרְשׁוּת מְרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ  (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ.

בָּרוּךְ  (אֱלֹהֵינו) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ

בָּרוּךְ  (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂרבשר ודם, כל הבריות ←בשר ודם, כל הבריות  כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָדוֹל, תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּרהוא עושה זאת כדי שיתגדל ←הוא עושה זאת כדי שיתגדל  שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל ,וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא.  כָּאָמוּר: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן". בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָברית המילה ←ברית המילה  שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַּכָּתוּב: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ" בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִּשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּהיה הרועה שלנו, תנהיג אותנו ←היה הרועה שלנו, תנהיג אותנו  זוּנֵנוּתו לנו מזון ←תו לנו מזון  פַרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּחזקנו, מלשון "חלוצי הצבא" (ראו ישעיהו נח יא ובמפרשים) ←חזקנו, מלשון "חלוצי הצבא" (ראו ישעיהו נח יא ובמפרשים)  יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ, לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹןכאשר ירושלים תתנחם, יסורו ממנה כל צרותיה ←כאשר ירושלים תתנחם, יסורו ממנה כל צרותיה  עִירֶךָ, וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדּוֹנֵנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵיטָהלהצלה (מהצרות הפוקדות אותנו) ←להצלה (מהצרות הפוקדות אותנו)  לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵנוּתזכור להצילנו ←תזכור להצילנו  בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים (טוֹבִים). וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהושִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּאנחנו נושאים את עיננו בתקוה ←אנחנו נושאים את עיננו בתקוה , כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנוּן וְרַחוּם אָתָּה.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גֹּאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאַל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב, הוּא מֵטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב, וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם עַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּאת העול, המתקן ששמים על בהמה כדי שתמשוך מטען כבד; והוא משל לשיעבוד ←את העול, המתקן ששמים על בהמה כדי שתמשוך מטען כבד; והוא משל לשיעבוד  מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּתבצואר זקוף ←בצואר זקוף  לְאַרְצֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה. וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעַלת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל. כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר, אָמֵן.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּאברהם יצחק ויעקב ←אברהם יצחק ויעקב  עֲלֵיהֶםעל בעל הבית הזה, בעלת הבית הזה וכל שאר האנשים שבירכנו ←על בעל הבית הזה, בעלת הבית הזה וכל שאר האנשים שבירכנו  וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

בְּשַׁבָּת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב. (לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ אָרוֹךְ. יוֹם שֶׁצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וִיהִי חֶלְקֵינוּ עִמָּהֶם)

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאַל, וְאִמְרוּ: אָמֵן.

יְראוּ אֶת יְיָעליכם לירא, לפחד מה' ←עליכם לירא, לפחד מה'  קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִיםאריות ←אריות  רָשׁוּהפכו לעניים ←הפכו לעניים  וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיְיָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יי עֹז לְעַמוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמוֹ בַשָׁלוֹם.

הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס שְלִישִי שֶהוּא כְּנֶגֶד בְּשׂורַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (שמות ו ו): "וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים".

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָבטא את כעסך, והענש ←בטא את כעסך, והענש  אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַלתקף ←תקף  אֶת יַעֲקֹבעם ישראל ←עם ישראל  וְאֶת נָוֵהוּבית המקדש או ארץ ישראל ←בית המקדש או ארץ ישראל  הֵשַׁמוּהפכו לשממה ←הפכו לשממה .  (תהלים עט ו-ז) שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵםירדף אחריהם, עד שיכה בהם ←ירדף אחריהם, עד שיכה בהם .  (תהלים סט כה) תִּרְדֹף בְּאַףבכעס ←בכעס  וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ.  (איכה ג סו)

---

הלל

א לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּיאלא ←אלא  לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָוכולם יהללו אותך על טובך ועל מידת האמת שבך ←וכולם יהללו אותך על טובך ועל מידת האמת שבך . ב לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם "אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם?" ג וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה.

ד עֲ‍צַבֵּיהֶםהפסלים של הגוים עשויים ←הפסלים של הגוים עשויים  כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. ה פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. ו אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. ז יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. ח כְּמוֹהֶםכמו הפסלים שאין להם כוחות כלל ←כמו הפסלים שאין להם כוחות כלל  יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּלוכן כל ←וכן כל  אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם.

ט יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה - עֶזְרָםהוא העוזר לכל הבוטחים בו ←הוא העוזר לכל הבוטחים בו  וּמָגִנָּם הוּא.

י בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהוָה - עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

יא יִרְאֵי יְהוָה בִּטְחוּ בַיהוָה - עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

יב יְהוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְזכר אותנו, ועקב כך יברך אותנו (והפירוט להלן, במקביל לקריאות בשלושת הפסוקים הקודמים) ←זכר אותנו, ועקב כך יברך אותנו (והפירוט להלן, במקביל לקריאות בשלושת הפסוקים הקודמים) :

יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל,

יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן,

יג יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְהוָה,           הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים.

יד יֹסֵףיגדיל את מספרכם ←יגדיל את מספרכם  יְהוָה עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. טו בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָהמאת ה' ←מאת ה' , עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

טז הַשָּׁמַיִם, שָׁמַיִםהשמים, הם השמים השייכים ←השמים, הם השמים השייכים  לַיהוָה, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. יז לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָהלשאול, למוות ←לשאול, למוות . יח וַאֲנַחְנוּולעומתם, אנחנו יכולים, ולכן ←ולעומתם, אנחנו יכולים, ולכן  נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם - הַלְלוּ יָהּ.  (תהלים קטו)

א אָהַבְתִּיחביב עלי לספר ←חביב עלי לספר  כִּי יִשְׁמַעכיצד שמע ←כיצד שמע  יְהוָה אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָיכאשר התחננתי אליו ←כאשר התחננתי אליו . ב כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי, וּבְיָמַי אֶקְרָאוכל ימי אקרא ואספר על כך ←וכל ימי אקרא ואספר על כך . ג אֲפָפוּנִיהקיפו אותי ←הקיפו אותי  חֶבְלֵייסורים המביאים ל- ←יסורים המביאים ל-  מָוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹלמכאובים המביאים לשאול, למות ←מכאובים המביאים לשאול, למות  מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָאמצאתי, פגשתי ←מצאתי, פגשתי . ד וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָאקראתי ←קראתי : "אָנָּה יְהוָה, מַלְּטָה נַפְשִׁי". ה חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיקנוהג בצדקה, ועוזר למי שצריך ←נוהג בצדקה, ועוזר למי שצריך , וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם. ו שֹׁמֵר פְּתָאיִםאת מי שאינו יודע להשמר מצרות ←את מי שאינו יודע להשמר מצרות  יְהֹוָה, דַּלּוֹתִיהייתי דל, עני ←הייתי דל, עני  וְלִי יְהוֹשִׁיעַהושיע, שלח לי ישועה ←הושיע, שלח לי ישועה . ז שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִילמנוחתך, את יכולה להיות רגועה ←למנוחתך, את יכולה להיות רגועה , כִּי יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִיהיטיב לך ←היטיב לך . ח כִּיה': אכן ←ה': אכן  חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִיממעידה ←ממעידה . ט אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה, בְּאַרְצוֹת הַחַיִּיםבעולם החיים (שהרי הציל אותי ממוות) ←בעולם החיים (שהרי הציל אותי ממוות) . י הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּרכאשר התפללתי בעבר לה' ←כאשר התפללתי בעבר לה' , אֲנִי עָנִיתִישהייתי עני ←שהייתי עני  מְאֹד. יא אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִיבחיפזון (כאשר הייתי שרוי במצוקה) ←בחיפזון (כאשר הייתי שרוי במצוקה) : כָּל הָאָדָם כֹּזֵבקיומו שיקרי, חולף מהר ללא תועלת. (אך כעת לאחר שניצלתי יודע אני שיש לאדם קיום) ←קיומו שיקרי, חולף מהר ללא תועלת. (אך כעת לאחר שניצלתי יודע אני שיש לאדם קיום) .

יב מָה אָשִׁיב לַיהוָהאוכל להחזיר לה' בתמורה ל- ←אוכל להחזיר לה' בתמורה ל- , כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָיהטובות שגמל לי ←הטובות שגמל לי .
יג כּוֹסכוס עם יין שאני עומד לנסכו על המזבח (יחד עם קורבן תודה המוזכר בפסוק יז) ←כוס עם יין שאני עומד לנסכו על המזבח (יחד עם קורבן תודה המוזכר בפסוק יז)  יְשׁוּעוֹתשמטרתה לפרסם את הישועה שהיתה לי ←שמטרתה לפרסם את הישועה שהיתה לי  אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא. יד נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּאמול פני ←מול פני  לְכָל עַמּוֹ. טו יָקָרכבד וקשה ←כבד וקשה  בְּעֵינֵי יְהוָה, הַמָּוְתָההמוות ←המוות  לַחֲסִידָיו. טז אָנָּה יְהוָה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲ‍נִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָיהיתרת את החבלים שהייתי קשור בהם ←היתרת את החבלים שהייתי קשור בהם .
יז לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא. יח נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. יט בְּחַצְרוֹת בֵּית יְהוָה, בְּתוֹכֵכִיבתוכך, העיר ←בתוכך, העיר  יְרוּשָׁלָ‍ִם - הַלְלוּ יָהּ.  (תהלים קטז)

א הַלְלוּ אֶת יְהוָה כָּל גּוֹיִםהעמים ←העמים , שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּיםהאומות ←האומות . ב כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹנגלה חסדו עלינו בגבורה ←נגלה חסדו עלינו בגבורה , וֶאֱמֶת יְהוָהובכך התברר שהבטחת ה' קיימת ←ובכך התברר שהבטחת ה' קיימת  לְעוֹלָם - הַלְלוּ יָהּ.  (תהלים קיז)

א הוֹדוּ לַיהוָה כִּישהרי הוא ←שהרי הוא  טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹכי לנצח קימת נאמנותו לישראל ←כי לנצח קימת נאמנותו לישראל .

ב יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵלעליכם ישראל לאמר דברי הודיה לה' ←עליכם ישראל לאמר דברי הודיה לה' , כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ג יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ד יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְהוָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ה מִן הַמֵּצַרהמקום הצר שנקלעתי אליו ←המקום הצר שנקלעתי אליו  קָרָאתִי יָּהּלה' ←לה' , עָנָנִיואכן ענה לי ←ואכן ענה לי  בַמֶּרְחָבוהעמידני במקום רחב ←והעמידני במקום רחב  יָהּ. ו יְהוָה לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. ז יְהוָה לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶהאזכה לראות ←אזכה לראות  בְשֹׂנְאָיאת שונאי נופלים ←את שונאי נופלים . ח טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה, מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. ט טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה, מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים. י כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִיהקיפו אותי כדי להלחם בי ←הקיפו אותי כדי להלחם בי , בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַםאכן השמדתי אותם ←אכן השמדתי אותם . יא סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם. יב סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִיםאך הם נשרפו מהר כמו קוצים באש ←אך הם נשרפו מהר כמו קוצים באש , בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם. יג דַּחֹה דְחִיתַנִיאתה האויב, דחפת אותי ←אתה האויב, דחפת אותי  לִנְפֹּל, וַיהוָה עֲזָרָנִי. יד עָזִּיהוא הנותן לי עוז, כוח ←הוא הנותן לי עוז, כוח  וְזִמְרָתולו אני מזמר ←ולו אני מזמר  יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. טו קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִיםנשמע באוהלי ישראל, לאחר ניצחונם בקרב ←נשמע באוהלי ישראל, לאחר ניצחונם בקרב , יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל. טז יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָההיא העליונה (ניצחה במילחמה) ←היא העליונה (ניצחה במילחמה) , יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל.
יז לֹא אָמוּתמתתי במילחמה ←מתתי במילחמה  כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּכיצד ה' הושיע אותי ←כיצד ה' הושיע אותי . יח יַסֹּר יִסְּרַנִּיאמנם הביא עלי יסורים ←אמנם הביא עלי יסורים  יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. יט פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶקאת שערי הניצחון, השער בו חוזרים המנצחים בקרב לעיר ←את שערי הניצחון, השער בו חוזרים המנצחים בקרב לעיר , אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. כ זֶה הַשַּׁעַר לַיהוָהשכביכול ה' עובר בו ←שכביכול ה' עובר בו , צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.

כא אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִיענית לי ←ענית לי , וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. כב אֶבֶן מָאֲסוּשבהתחלה לא רצו להשתמש בה ←שבהתחלה לא רצו להשתמש בה  הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּהלאבן בה נפגשים שני קירות והריצפה, ויש לה חשיבות גדולה. (והנמשל: ישראל שבהתחלה זילזלו בהם העמים, לבסוף ניצחו ←לאבן בה נפגשים שני קירות והריצפה, ויש לה חשיבות גדולה. (והנמשל: ישראל שבהתחלה זילזלו בהם העמים, לבסוף ניצחו . כג מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאתמופלאה, ניסית ←מופלאה, ניסית  בְּעֵינֵינוּ. כד זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.

כה אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָהתביא לנו הצלחה ←תביא לנו הצלחה  נָּא.

כו "בָּרוּךְ הַבָּא" בְּשֵׁם יְהוָהאנו אומרים לכם בשם ה' ←אנו אומרים לכם בשם ה' , בֵּרַכְנוּכֶםאנו מברכים אתכם בברכה היוצאת ממקור הברכות, ←אנו מברכים אתכם בברכה היוצאת ממקור הברכות,  מִבֵּית יְהוָה. כז אֵלאין מי שראוי לו הכינוי "אל" אלא ←אין מי שראוי לו הכינוי "אל" אלא  יְהוָה, וַיָּאֶרוהוא האיר ←והוא האיר  לָנוּ, אִסְרוּ חַגקישרו את בהמת הקורבן ←קישרו את בהמת הקורבן  בַּעֲבֹתִיםבחבלים ←בחבלים  עַדוהביאוה אל מול ←והביאוה אל מול  קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. כח אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּואספר את גדולתך ←ואספר את גדולתך . כט הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.  (תהלים קיח)

יְהַלְלוּךָ יי אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ, וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֱה לְזַמֵר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.

---

א הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹבשהרי הוא טוב (או: על הטוב שיש לנו) ←שהרי הוא טוב (או: על הטוב שיש לנו) , כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹאכן בריתו וטובו לעם ישראל קיימים לנצח ←אכן בריתו וטובו לעם ישראל קיימים לנצח .

ב הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ג הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעֹלָם חַסְדּוֹ.

ד לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ה לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ו לְרֹקַעלמי ששטח את ←למי ששטח את  הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִיםאת המאורות הגדולים, השמש והירח ←את המאורות הגדולים, השמש והירח , כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ח אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ט אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

י לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

יא וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

יב בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

יג לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

יד וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

טו וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

טז לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

יז לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

יח וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

יט לְסִיחוֹןלמשל את סיחון ←למשל את סיחון  מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כא וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כב נַחֲלָהולמי ניתנה הנחלה? הנחלה ניתנה ל- ←ולמי ניתנה הנחלה? הנחלה ניתנה ל-  לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כג שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּאותנו ←אותנו , כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כד וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּוהצילנו מאויבינו ←והצילנו מאויבינו , כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כה נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂרבשר ודם, לכל בני האדם ←בשר ודם, לכל בני האדם , כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כו הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.  (תהלים קלו)

נִשְׁמַת כָּל חַיהנשמה של כל האנושות ובעלי החיים ←הנשמה של כל האנושות ובעלי החיים  תְּבַרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָאת הזכרת שימך ←את הזכרת שימך , מַלְכֵּנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִיםאתה קודם לכל הדברים הראשונים, ותהיה אחרי כל הדברים האחרונים ←אתה קודם לכל הדברים הראשונים, ותהיה אחרי כל הדברים האחרונים , אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹתהדברים שנולדו ←הדברים שנולדו , הַמְּהֻלָל בְּרֹבבהרבה ←בהרבה  הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵגמנהיג ←מנהיג  עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיְיָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן - הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִיםמחשחרר את הכלואים (והכונה היא שה' נותן לנו יכולת תנועה) ←מחשחרר את הכלואים (והכונה היא שה' נותן לנו יכולת תנועה) , וְהַסּוֹמֵךְתומך ←תומך  נוֹפְלִִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים.

(וְ)אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּההיתה מסוגלת להשמיע רינה ←היתה מסוגלת להשמיע רינה  כֲּהַמוֹן גַּלָּיוכמו קול המיית גלי הים ←כמו קול המיית גלי הים , וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת - אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָשבהן עשית טובות ←שבהן עשית טובות  עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ:

מִמִּצְרַים גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְִּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּהיצלת אותנו ←היצלת אותנו , וּמֵחָלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִיםשנאמנים לשולחיהם לבצע את שליחותם ←שנאמנים לשולחיהם לבצע את שליחותם  דִּלִּיתָנוּהגבההת אותנו ←הגבההת אותנו . עַד הֵנָּהעד כה, עד עשהגענו הלום ←עד כה, עד עשהגענו הלום  עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לָנֶצַח.

עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּשחילקת אותם בגופינו ←שחילקת אותם בגופינו , וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ - הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִּשָּׁבַע, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכָל לְבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמֵּרוּ לִשְִׁמֶךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב  (תהלים לה י): "כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה: יי, מִי כָמוֹךָ! מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ". מִי יִדְמֶה לָּךְ וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ וּמִי יַעֲרֹךְ לָךְמי יהיה ניתן להערכה לך ←מי יהיה ניתן להערכה לך  - הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵהבעליהן של ←בעליהן של  שָׁמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר (תהלים קג א): "לְדָוִדמזמור שכתב דוד ←מזמור שכתב דוד  - בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי, וְכָל קְרָבַי אֶתיברכו את ←יברכו את  שֵׁם קָדְשׁוֹ".

הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָשאלוהותו מתפרסמת בהתגדלות כוחו ←שאלוהותו מתפרסמת בהתגדלות כוחו , הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָבכך ששמו מכובד ←בכך ששמו מכובד , הַגִּבּוֹר לָנֶצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָהגורם לכך שיראים אותו בדברים הנוראיים שהוא עושה ←הגורם לכך שיראים אותו בדברים הנוראיים שהוא עושה , הַמֶּלֶךְ הַיּושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.

שׁוֹכֵן עַדהקיים לנצח ←הקיים לנצח  מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: (תהלים לג א): "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה".

בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְהַלָּל,

וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,

וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְרוֹמָם,

וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.

וּבְמַקְהֲלוֹתבקהילות שהתאספו ←בקהילות שהתאספו  רִבבְוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְנַצֵּחַלהשמיע שירה בנגינה ←להשמיע שירה בנגינה , לְבָרֵךְ, לְעַלֵּהלפרסם את עלינותו של ה' ←לפרסם את עלינותו של ה'  וּלְקַלֵּסלשבח ←לשבח , עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁישכבר אמר דוד בספר תהילים (הפרקים שאמרנו לעיל) ←שכבר אמר דוד בספר תהילים (הפרקים שאמרנו לעיל)  עַבְדְּךָ, מְשִׁיחֶךָ.

וּבְכֵן יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָה וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹתועל כן יש לתת ברכות ←ועל כן יש לתת ברכות  וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל והַקָּדוֹשׁ, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֶל.

יְהַלֲלוּךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָהיצורים שעשית ←היצורים שעשית , וְחָסִידךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ וְכָל עִמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יוֹדוּ וַיְבָרְכוּ וְיְשַׁבְּחוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וְלִשְׁמֵךְ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֶל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ מְהוֹלָל בְּתִשְׁבָּחוֹת.

הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס רְבִיעִי שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּשׂוֹרַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (שמות ו ז): "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים".

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן, עַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה  (בְּשַׁבָּת: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַזֶּה) וְשַׂמְחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן.

 (עַל יַיִן וּמִיץ עֲנָבִים מִתּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ מְסַיֵּם: כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי גַּפְנָה).

---

נִרְצָהסוף הסדר, כאשר אנו מקוים שעלה לרצון לפני ה' ←סוף הסדר, כאשר אנו מקוים שעלה לרצון לפני ה' 

חֲסַלהסתיים ←הסתיים  סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ.

כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ, כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹלהקריב את קורבן פסח ←להקריב את קורבן פסח .

זָךְטהור, כינוי לה' ←טהור, כינוי לה'  שׁוֹכֵן מְעוֹנָההשמים (ראה דברים לג כז) ←השמים (ראה דברים לג כז) , קוֹמֵםהרם את ←הרם את  קְהַל עֲדַת מִי מָנָהעם ישראל שנאמר עליו "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב " (במדבר כג י) ←עם ישראל שנאמר עליו "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב " (במדבר כג י) .

קָרֶביש גורסים: בקרוב ←יש גורסים: בקרוב  נַהֵלהנהג, הובל ←הנהג, הובל  נִטְעֵי כַנָּהגפן נטועה, כינוי לישראל על פי תהלים פ טז‎: "וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ" ←גפן נטועה, כינוי לישראל על פי תהלים פ טז‎: "וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ" , פְּדוּיִםוהשב אותם משוחררים ←והשב אותם משוחררים  לְצִיוֹן בְּרִנָּה.

לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם.

לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם הַבְּנוּיָה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

הַיוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר.

וּבְכֵןכיוון שאנו מהללים לה', נאמר את שבחו של ליל יציאת מצרים ←כיוון שאנו מהללים לה', נאמר את שבחו של ליל יציאת מצרים  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

אָזובכן ←ובכן  רוֹב נִסִּים הִפְלֵאתָעשית הרבה באופן מופלא ←עשית הרבה באופן מופלא  בַּלַּיְלָה,

בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרֶת זֶה הַלַּיְלָה,

גֵר צֶדֶקלאברהם ←לאברהם  נִצַּחְתּוֹהנחלת ניצחון ←הנחלת ניצחון  כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָהכשאברהם נלחם בארבעת המלכים נאמר "ויחלק עליהם לילה... ויכם" (בראשית יד טו) ←כשאברהם נלחם בארבעת המלכים נאמר "ויחלק עליהם לילה... ויכם" (בראשית יד טו) ,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָראת אבימלך ("ויבא אלוהים אל אבימלך בחלום הלילה" - בראשית כ ג) ←את אבימלך ("ויבא אלוהים אל אבימלך בחלום הלילה" - בראשית כ ג)  בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה,

הִפְחַדְתָּ אֲרַמִי"ויבא אלוהים אל לבן הארמי בחלום הלילה" (בראשית לא כד) ←"ויבא אלוהים אל לבן הארמי בחלום הלילה" (בראשית לא כד)  בְּאֶמֶשׁבחשכת ←בחשכת  לַיְלָה ,

וַיָּשַׂר יִשְׂרָאֵל"ויקם בלילה... ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו... כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית לב כג-ל) ←"ויקם בלילה... ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו... כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית לב כג-ל)  לְמַלְאָךְ וַיוּכַל לוֹ לַיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

זֶרַע בְּכוֹרֵי פַתְרוֹספרעה (כינוי למצרים על פי יחזקאל ל יד) ←פרעה (כינוי למצרים על פי יחזקאל ל יד)  מָחַצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

חֵילָם"פרעה וחילו רמה בים", "ויט משה את ידו על הים, וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" (שמות יד כז) ←"פרעה וחילו רמה בים", "ויט משה את ידו על הים, וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" (שמות יד כז)  לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה,

טִיסַתהתקפת ←התקפת  נְגִיד חֲרשֶׁתמושל "חרושת הגוים", סיסרא ←מושל "חרושת הגוים", סיסרא  סִלִיתָשברת ←שברת  בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה"הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" (שופטים ה כ) ←"הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" (שופטים ה כ) ,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

יָעַץ מְחָרֵףסנחריב (ששלח לחזקיה דברי חירוף על ה', מלכים ב יט כב) ←סנחריב (ששלח לחזקיה דברי חירוף על ה', מלכים ב יט כב)  לְנוֹפֵף אִוּוּילנופף את ידו בזילזול ולהביע את רצונו לכבוש את ירושלים (על פי "ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים" - ישעיהו י לב) ←לנופף את ידו בזילזול ולהביע את רצונו לכבוש את ירושלים (על פי "ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים" - ישעיהו י לב) , הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה"וישכימו בבוקר והנה הם כולם פגרים מתים" - מלכים ב יט כב ←"וישכימו בבוקר והנה הם כולם פגרים מתים" - מלכים ב יט כב ,

כָּרַעהתכופף ←התכופף  בֵּלפסל האליל המכונה "בל" (בחלום נבוכדנצר - דניאל ב א) ←פסל האליל המכונה "בל" (בחלום נבוכדנצר - דניאל ב א)  וּמַצָבוֹובסיסו ←ובסיסו  בְּאִישׁוֹן לַיְלָה,

לְאִישׁ חֲמוּדוֹתדניאל ←דניאל  נִגלָה רָז חֲזוֹתהחלום של נבוכדנצר ←החלום של נבוכדנצר  לַיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

מִשְׁתַּכֵּרבלשאצר, נכדו של נבוכדנצר ששתה יין בכל בית המקדש (דניאל ה ב) ←בלשאצר, נכדו של נבוכדנצר ששתה יין בכל בית המקדש (דניאל ה ב)  בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַגדניאל ה ל ←דניאל ה ל  בּוֹ בַּלַּיְלָה,

נוֹשַׁעדניאל שניצל ←דניאל שניצל  מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵיחלומות מפחידים ←חלומות מפחידים  לַיְלָה,

שִׂנְאָה נָטַרשמר ←שמר  אֲגָגִיהמן האגגי ←המן האגגי  וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

עוֹרַרְתָּ נִצְחֲךָגבורתך ←גבורתך  עָלָיו בְּנֶדֶד שְׁנַתכאשר נדדה שנתו של אחשורוש ←כאשר נדדה שנתו של אחשורוש  לַיְלָה,

פּוּרָה תִדְרוֹךְתדרוך על האויבים כמו בגת ענבים (ע"פ ישעיהו סג ג) ←תדרוך על האויבים כמו בגת ענבים (ע"פ ישעיהו סג ג)  לשׁוֹמֵר מַה מִּלַיְלָהלשעיר שנאמר עליהם שהם יחכו מתי יגמרו צרותיהם (על פי ישעיהו כא יא) ←לשעיר שנאמר עליהם שהם יחכו מתי יגמרו צרותיהם (על פי ישעיהו כא יא) ,

צָרַח כַּשׁוֹמֵרה' קרא בקול כמו השומר העומד במקום גבוה ועונה לאנשים שקוראים לו ←ה' קרא בקול כמו השומר העומד במקום גבוה ועונה לאנשים שקוראים לו  וְשָׂחואמר (את המשך הפסוק מישעיהו כא יא) ←ואמר (את המשך הפסוק מישעיהו כא יא)  "אָתָאבא ←בא  בֹּקֶר וְגַם לַיְלָהולאחריו לילה, ולאחר שיגמרו הצרות תבוא הגאולה ←ולאחריו לילה, ולאחר שיגמרו הצרות תבוא הגאולה ",

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹֹא לַיְלָהעל פי זכריה יד ז שם מסופר על אחרית הימים ←על פי זכריה יד ז שם מסופר על אחרית הימים ,

רָם הוֹדַעה', בבקשה הודיע, פרסם ←ה', בבקשה הודיע, פרסם  כִּי לְךָ הַיוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָהתהלים עד טז ←תהלים עד טז ,

שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיוֹם וְכָל הַלַּיְלָה,

תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה"והיה לעת ערב יהיה אור" (זכריה יד ז) ←"והיה לעת ערב יהיה אור" (זכריה יד ז) ,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

וּבְכֵן, וַאֲמרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח

אֹמֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ בַּפֶּסַח,

בְּרֹאשׁ כָּל מוֹעֲדוֹתראשון לשלושת הרגלים ←ראשון לשלושת הרגלים  נִשֵּׂאתָרוממת את חג ה- ←רוממת את חג ה-  פֶּסַח,

גִּלִיתָ לְאֶזְרָחִיאיתן האזרחי, הוא אברהם ←איתן האזרחי, הוא אברהם  חֲצוֹת לֵיל פֶּסַחלפי המדרש, ברית בין הבתרים היתה בליל פסח ←לפי המדרש, ברית בין הבתרים היתה בליל פסח ,

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.

דְּלָתָיו דָּפַקְתָּ כְּחֹם הַיוֹם"והוא יושב פתח האוהל כחם היום" (בראשית יח א) ←"והוא יושב פתח האוהל כחם היום" (בראשית יח א)  בַּפֶּסַח,

הִסְעִיד נוֹצְצִיםאת שלושת המלאכים (ראה יחזקאל א ז) ←את שלושת המלאכים (ראה יחזקאל א ז)  "עֻגוֹת מַצּוֹת" בַּפֶּסַח,

"וְאֵל הַבָּקָר רָץ" זֵכֶר לְשׁוֹר עֵרֶךְ פֶּסַחהשור הוא הסמל והמזל של מצריים, ולכן אברהם שחט אותו בפסח ←השור הוא הסמל והמזל של מצריים, ולכן אברהם שחט אותו בפסח ,

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.

זוֹעֲמוּ סְדוֹמִיםזעם ה' על אנשי סדום (והרי זה היה מיד לאחר שהמלאכים ביקרו את אברהם, ואם כן עדיין היה חג הפסח) ←זעם ה' על אנשי סדום (והרי זה היה מיד לאחר שהמלאכים ביקרו את אברהם, ואם כן עדיין היה חג הפסח)  וְלוֹהֲטוּ בָּאֵשׁ בַּפֶּסַח,

חֻלַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה"ומצות אפה ויאכלו" (בראשית יט ג) ←"ומצות אפה ויאכלו" (בראשית יט ג)  בְּקֵץ פֶּסַח,

טִאטֵאתֶ אַדְמַת מֹף וְנֹףערים גדולות במצריים, כשהכוונה למצריים כולה ←ערים גדולות במצריים, כשהכוונה למצריים כולה  בְּעָבְרְךָ"ועברתי בארץ מצרים" (שמות יב יב) ←"ועברתי בארץ מצרים" (שמות יב יב)  בַּפֶּסַח,

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.

יָהּה', ←ה',  רֹאשׁ כָּל אוֹןהבכור של כל מצרי (על פי "ראשית אוני", וכן כי און היא עיר גדולה במצריים) ←הבכור של כל מצרי (על פי "ראשית אוני", וכן כי און היא עיר גדולה במצריים)  מָחַצְתָּ בְּלֵיל שִׁמּוּר פֶּסַח,

כַּבִּירה', ←ה',  עַל בֵּן בְּכוֹר פָּסַחְתָּ בְּדַםדילגת על הבתים המסומנים בדם (הבתים של היהודים) ←דילגת על הבתים המסומנים בדם (הבתים של היהודים)  פֶּסַח,

לְבִלְתִּי תֵּת מַשְׁחִית לָבֹא בִּפְתָחַי בַּפֶּסַח,

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.

מְסֻגֶּרֶתהעיר יריחו שהיתה "סוגרת ומסוגרת"(יהושע ו א) ←העיר יריחו שהיתה "סוגרת ומסוגרת"(יהושע ו א)  סֻגָּרָההוכנעה לישראל ←הוכנעה לישראל  בְּעִתּוֹתֵיבעת, בתקופת ←בעת, בתקופת  פֶּסַחיהושע ה יא ←יהושע ה יא ,

נִשְׁמְדָה מִדְיָן בִּצְלִיל שְׂעוֹרֵי עֹמֶרכאשר שמע גדעון את החלום על הצליל, מצה עבה משעורים ←כאשר שמע גדעון את החלום על הצליל, מצה עבה משעורים  פֶּסַחכי יש כאן רמז לקרובן העומר שמקריבים משעורים ←כי יש כאן רמז לקרובן העומר שמקריבים משעורים ,

שׂוֹרפוּ מִשְׁמַנֵי פּוּל וְלוּדאנשי מחנה סנחריב (מלכים ב יט לה) ←אנשי מחנה סנחריב (מלכים ב יט לה)  בִּיקַד יְקוֹד פֶּסַחלפי המדרש היה זה "בליל התקדש חג" ←לפי המדרש היה זה "בליל התקדש חג" ,

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.

"עוֹד הַיוֹם בְּנֹב לַעֲמוֹד" עַד גָּעָהתקופה זאת בה יכל סנחריב להתגאות היתה עד שהגיעה ←תקופה זאת בה יכל סנחריב להתגאות היתה עד שהגיעה  עוֹנַת פֶּסַח,

פַּס יַד כָּתְבָהבלשצאר "חזה פס ידא די כתבה" (דניאל ה ה) ←בלשצאר "חזה פס ידא די כתבה" (דניאל ה ה)  לְקַעֲקֵעַ צוּלשתאבד בבל המכונה "מצולה" ←שתאבד בבל המכונה "מצולה"  בַּפֶּסַח,

צָפֹה הַצָּפִית עָרוֹךְ הַשֻּׁלְחָןפסוק זה (בשינוי סדר המילים - ישעיהו כא ה) נדרש על ידי חז"ל כנבואה למה שארע לבלשצאר ←פסוק זה (בשינוי סדר המילים - ישעיהו כא ה) נדרש על ידי חז"ל כנבואה למה שארע לבלשצאר  בַּפֶּסַח,

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.

קָהָל כִּנְּסָה הֲדַסָּהאסתר ←אסתר  לְשַׁלֵּשׁ צוֹםלעשות צום שלושה ימים (אסתר ד טז) ←לעשות צום שלושה ימים (אסתר ד טז)  בַּפֶּסַחשהרי פקודות המן נכתבו ב13 בניסן (אסתר ג יב) ←שהרי פקודות המן נכתבו ב13 בניסן (אסתר ג יב) ,

רֹאשׁ מִבֵּית רָשָׁע מָחַצְתָּ בְּעֵץ חֲמִשִּׁיםגבוה 50 אמה ←גבוה 50 אמה  בַּפֶּסַח,

שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע תָּבִיא שתי מכות תביא מהר (על פי ישעיהו מז ט) ←שתי מכות תביא מהר (על פי ישעיהו מז ט)  לְעוּצִּיתכינוי לארם, ובהכללה לכל שונאינו ←כינוי לארם, ובהכללה לכל שונאינו  בַּפֶּסַחכמאמר חז"ל שבפסח עתידים ישראל להגאל ←כמאמר חז"ל שבפסח עתידים ישראל להגאל ,

תָּעֹז יָדְךָ וְתָרוּם יְמִינְךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג פֶּסַח,

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.

---

כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה

אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּרמובחר ←מובחר  כַּהֲלָכָהבאמת, בוודאי ←באמת, בוודאי , גְּדוּדָיומשרתיו ←משרתיו  יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָקיצור של הפסוק "לך דומיה תהילה, אלוהים בציון ולך ישולם נדר" (תהלים סה ב) ←קיצור של הפסוק "לך דומיה תהילה, אלוהים בציון ולך ישולם נדר" (תהלים סה ב) , לְךָ כִּי לְךָקיצור של הפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת ונצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה'..." (דברי הימים א כט יא) ←קיצור של הפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת ונצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה'..." (דברי הימים א כט יא) , לְךָ אַף לְךָקיצור הפסוק "לך יום, אף לך לילה" (תהלים עד טז), וכן "לך שמים אף לך ארץ" (תהלים פט יב) ←קיצור הפסוק "לך יום, אף לך לילה" (תהלים עד טז), וכן "לך שמים אף לך ארץ" (תהלים פט יב) , לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֵה, כִּי לוֹ יָאֶה.

דָּגוּל בִּמְלוּכָה, הָדוּר כַּהֲלָכָה, וָתִיקָיונאמניו ←נאמניו  יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

זַכַּאי בִּמְלוּכָה, חָסִיןחזק ←חזק  כַּהֲלָכָה, טַפְסְרָיושריו ←שריו  יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

יָחִיד בִּמְלוּכָה, כַּבִּיר כַּהֲלָכָה, לִמוּדָיותלמידיו, בני ישראל ←תלמידיו, בני ישראל  יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

מוֹשֵׁל בִּמְלוּכָה, נוֹרָא כַּהֲלָכָה, סְבִיבָיומשרתיו שקרובים אליו ←משרתיו שקרובים אליו  יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

עָנָיו בִּמְלוּכָה, פּוֹדֶה כַּהֲלָכָה, צַדִּיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

קָּדוֹשׁ בִּמְלוּכָה, רַחוּם כַּהֲלָכָה, שִׁנְאַנָיוהמלאכים שלו ←המלאכים שלו  יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

תַּקִיף בִּמְלוּכָה, תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה, תְּמִימָיוהצדיקים שלוו ←הצדיקים שלוו  יֹאמְרוּ לוֹ:

לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ

אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב.

אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא, דָּגוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב.

אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

הָדוּר הוּא, וָתִיקחסיד, נאמן ←חסיד, נאמן  הוּא, זַכַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב.

אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

חָסִיד הוּא, טָהוֹר הוּא, יָחִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב.

אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

כַּבִּיר הוּא, לָמוּד הוּא, מֶלֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב.

אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

נוֹרָא הוּא, סַגִּיבנשגב ←נשגב  הוּא, עִזּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב.

אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

פּוֹדֶה הוּא, צַדִיק הוּא, קָּדוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב.

אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

רַחוּם הוּא, שַׁדַּיבעל הכוח ←בעל הכוח  הוּא, תַּקִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.

בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב.

אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

---

אֶחָד מִי יוֹדֵעַ?

אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ.

שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ? שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ.

שְׁלשָׁה מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

אַרְבַּע מִי יוֹדֵעַ? אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵעַ: אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

חֲמִּשָּׁה מִי יוֹדֵעַ? חֲמִּשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

שִׁשִָּׂה מִי יוֹדֵעַ? שִׁשִָּׂה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ? שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָאהשבת, ימי השבוע (השיר בעיקרו בעברית, אך מדי פעם שובצו מילים בארמית כדי לסייע בחריזה) ←השבת, ימי השבוע (השיר בעיקרו בעברית, אך מדי פעם שובצו מילים בארמית כדי לסייע בחריזה) , שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

שְׁמוֹנָה מִי יוֹדֵעַ? שְׁמוֹנָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵעַ? תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

עֲשָׂרָה מִי יוֹדֵעַ? עֲשָׂרָה אֲנִי יוֹדֵעַ: עֲשָׂרָה דִבְּרַיָאעשרת הדיברות ←עשרת הדיברות , תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּאהכוכבים בחלומו של יוסף (בראשית לז ט) והם מסמלים את שבטי ישראל, חוץ מיוסף ←הכוכבים בחלומו של יוסף (בראשית לז ט) והם מסמלים את שבטי ישראל, חוץ מיוסף , עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

שְׁנֵים עָשָׂר מִי יודע? שנים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָאהשבטים ←השבטים , אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

שְׁלשָׁה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָאמידות הרחמים שבהם מתגלה ה' (שמות לד ו וכן יש 13 מידות שהתורה נדרשת בהן) ←מידות הרחמים שבהם מתגלה ה' (שמות לד ו וכן יש 13 מידות שהתורה נדרשת בהן) . שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא

דְּזַבִּיןשקנה ←שקנה  אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵיזוז הוא השם הארמי למטבע הרומי הנפוצה הדינר (denarius) ←זוז הוא השם הארמי למטבע הרומי הנפוצה הדינר (denarius) , חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא שׁוּנְרָאחתול ←חתול  וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא חוּטְרָאמקל ←מקל  והִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא נוּרָאאש ←אש  וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא מַיָא וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא תוֹרָאשור ←שור  וְשָׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא הַשׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.