ביאור:הגדה של פסח - ויוציאנו

"וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָאובניסים גדולים ונוראים←ובניסים גדולים ונוראים גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים."  (המשך "מקרא ביכורים", דברים כו)

"וַיּוֹצִאֵנוּ יי מִמִצְרַים" - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יי":

"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה" - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ

"וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים" - אֲנִי וְלֹא שָׂרָףסוג של מלאך, שליח של ה'←סוג של מלאך, שליח של ה'

"וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים" - אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ

"אֲנִי יי" - אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר.

"בְּיָד חֲזָקָה" - זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ט ג): "הִנֵה יד יי הוֹיָהתהיה מצויה להכות←תהיה מצויה להכות בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה: בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶבֶר כָּבֵד מְאֹד".

"וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה" - זוֹ הַחֶרֶבכביכול החרב בעזרתה הרג ה' את בכורי מצרים←כביכול החרב בעזרתה הרג ה' את בכורי מצרים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (דברי הימים א כא טז): "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָלַיִם".

"וּבְמֹרָא גָּדֹל" - זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת, בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יי אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַים לְעֵינֶיךָ".

"וּבְאֹתוֹת" - זֶה הַמַּטֶה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ד יז): "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת".

נוֹהֲגִין לְהַטִיף טִפָּה מִן הַכּוֹס בַּאֲמִירַת 'דָּם, וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן', וכן בעֶשֶׂר הַמַכּוֹת ובסימנים, דְצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב. לדעת האר"י מטיפים מהכוס, אך הרוב נהגו להטיף עם האצבע לקיים לזכר "אצבע אלוקים", וכן כי טיפות היין נראות כמו טיפות דם

"וּבְמֹפְתִים" - זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ג ג): "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן".

דָבָר אַחֵרצורה אחרת לדרוש את הפסוק: כל ביטוי עם שתי מילים מיצג שתי מכות, וכן ביטוי שבלשון רבים: אותות, מופתים←צורה אחרת לדרוש את הפסוק: כל ביטוי עם שתי מילים מיצג שתי מכות, וכן ביטוי שבלשון רבים: אותות, מופתים: "בְּיָד חֲזָקָה" - שְׁתַּיִם, "וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה" - שְׁתַּיִם, "וּבְמֹרָא גָּדֹל" - שְׁתַּיִם, "וּבְאֹתוֹת" - שְׁתַּיִם, "וּבְמֹפְתִים" - שְׁתַּיִם.

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים, וְאֵלוּ הֵן:

מכת ברד, גילוף מאת ג'ון מרטין

דָּם, צְפֵרְדֵּעַ, כִּנִים, עָרוֹבעירבוביה של חיות מזיקות. להרחבה ראה במאמר "לזיהויה של מכת ערוב"←עירבוביה של חיות מזיקות. להרחבה ראה במאמר "לזיהויה של מכת ערוב", דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרד, אַרְבֶּה, חשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִיםראשי תיבות, להקל על זכירתם←ראשי תיבות, להקל על זכירתם: דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת?

בְּמִצְרַים מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא"  (שמות ח טו),

וְעַל הַיָּם מה הוּא אוֹמֵר? "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יי בְּמִצְרַים, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יי, וַיַּאֲמִינוּ בַּיי וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ"  (שמות יד לא).

כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֲר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת?

שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים"  (תהלים עח מט).

"עֶבְרָה" - אַחַת, "וָזַעַם" - שְׁתַּיִם, "וְצָרָה" - שָׁלשׁ, "מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" - אַרְבַּע.

אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת.

רַבִּי עֲקִיבֶא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה ומַכָּה שהֵביִא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא על הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת?

שֶׁנֶּאֱמַר: "יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים".

"חֲרוֹן אַפּוֹ" - אַחַת, "עֶבְרָה" - שְׁתַּיִם, "וָזַעַם" - שָׁלושׁ, "וְצָרָה" - אַרְבַּע, "מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" - חָמֵשׁ.

אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת.