ביאור:הגדה של פסח - ויוציאנו

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קדש - מגיד - מה נשתנה - מעשה ברבי אליעזר - ארבעה בנים - מתחילה - ויוציאנו - כמה מעלות - פסח מצה ומרור - בכל דור ודור

רחצה - ברכת המזון - הלל - הודו - נרצה - כי לו נאה - אחד מי יודע - כל ההגדה בדף אחד


"וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָאובניסים גדולים ונוראים←ובניסים גדולים ונוראים גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים."  (המשך "מקרא ביכורים", דברים כו)

"וַיּוֹצִאֵנוּ יי מִמִצְרַים" - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יי":

"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה" - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ
"וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים" - אֲנִי וְלֹא שָׂרָףסוג של מלאך, שליח של ה'←סוג של מלאך, שליח של ה'
"וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים" - אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ
"אֲנִי יי" - אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר.

"בְּיָד חֲזָקָה" - זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ט ג): "הִנֵה יד יי הוֹיָהתהיה מצויה להכות←תהיה מצויה להכות בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה: בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶבֶר כָּבֵד מְאֹד".

"וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה" - זוֹ הַחֶרֶבכביכול החרב בעזרתה הרג ה' את בכורי מצרים←כביכול החרב בעזרתה הרג ה' את בכורי מצרים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (דברי הימים א כא טז): "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָלַיִם".

"וּבְמֹרָא גָּדֹל" - זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת, בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יי אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַים לְעֵינֶיךָ".

"וּבְאֹתוֹת" - זֶה הַמַּטֶה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ד יז): "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת".

נוֹהֲגִין לְהַטִיף טִפָּה מִן הַכּוֹס בַּאֲמִירַת 'דָּם, וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן', וכן בעֶשֶׂר הַמַכּוֹת ובסימנים, דְצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב. לדעת האר"י מטיפים מהכוס, אך הרוב נהגו להטיף עם האצבע לקיים לזכר "אצבע אלוקים", וכן כי טיפות היין נראות כמו טיפות דם

"וּבְמֹפְתִים" - זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ג ג): "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן".


דָבָר אַחֵרצורה אחרת לדרוש את הפסוק: כל ביטוי עם שתי מילים מיצג שתי מכות, וכן ביטוי שבלשון רבים: אותות, מופתים←צורה אחרת לדרוש את הפסוק: כל ביטוי עם שתי מילים מיצג שתי מכות, וכן ביטוי שבלשון רבים: אותות, מופתים: "בְּיָד חֲזָקָה" - שְׁתַּיִם, "וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה" - שְׁתַּיִם, "וּבְמֹרָא גָּדֹל" - שְׁתַּיִם, "וּבְאֹתוֹת" - שְׁתַּיִם, "וּבְמֹפְתִים" - שְׁתַּיִם.

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים, וְאֵלוּ הֵן:

מכת ברד, גילוף מאת ג'ון מרטין

דָּם, צְפֵרְדֵּעַ, כִּנִים, עָרוֹבעירבוביה של חיות מזיקות. להרחבה ראה במאמר "לזיהויה של מכת ערוב"←עירבוביה של חיות מזיקות. להרחבה ראה במאמר "לזיהויה של מכת ערוב", דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרד, אַרְבֶּה, חשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִיםראשי תיבות, להקל על זכירתם←ראשי תיבות, להקל על זכירתם: דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב.


רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת?

בְּמִצְרַים מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא"  (שמות ח טו),
וְעַל הַיָּם מה הוּא אוֹמֵר? "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יי בְּמִצְרַים, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יי, וַיַּאֲמִינוּ בַּיי וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ"  (שמות יד לא).
כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֲר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת?

שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים"  (תהלים עח מט).
"עֶבְרָה" - אַחַת, "וָזַעַם" - שְׁתַּיִם, "וְצָרָה" - שָׁלשׁ, "מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" - אַרְבַּע.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת.

רַבִּי עֲקִיבֶא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה ומַכָּה שהֵביִא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא על הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת?

שֶׁנֶּאֱמַר: "יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים".
"חֲרוֹן אַפּוֹ" - אַחַת, "עֶבְרָה" - שְׁתַּיִם, "וָזַעַם" - שָׁלושׁ, "וְצָרָה" - אַרְבַּע, "מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" - חָמֵשׁ.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת.


הערות

  • ""וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם" - מדוע חלקה העיקרי של ההגדה מביא דוקא מדרשים על "מקרא ביכורים" ולא על הפסוקים הרבים מחומש שמות המספרים על יציאת מצרים? הגר"י הלר זצ"ל משיב שכל מטרת יציאת מצרים היתה להביא את ישראל לארץ. עומד מביא הביכורים ואומר "הגדתי היום כי באתי אל הארץ", למה "הגדתי" בלשון עבר? מתי כבר אמר זאת? אלא שבעצם הבאת הביכורים הוא משלים את תכלית יציאת מצרים: לבא לארץ ישראל, לגדל בה פירות, ולהביאם לבית המקדש. יציאת מצרים לא היתה כדי שילכו ישראל במדבר, אלא כדי לבוא לארץ, לבנות את בית הבחירה ולקיים מצוות התלויות בארץ.  (הרב יהודה הלוי עמיחי)
  • "זו הדבר... זו החרב" - הזכיר את המכה החמישית (דבר) המייצגת את כל חמשת המכות הראשונות, ואת המכה העשירית (בכורות) המייצגת את חמשת המכות האחרונות. (הגר"א, מעשה ניסים)
  • "הִנֵה יד יי הוֹיָה בְּמִקְנְךָ" - כבר לפני מכת דבר הבינו המצרים ש"אצבע אלוקים היא". עתה, בהימלא חמש אצבעות האלוקים, מוזמנים הם להכיר שלא מדובר בפרטים שונים שכל אחד מעיד על כח עליון אחר כמו אצל אלוהיהם, אלא "יד ה' הויה (אותיות של שם ה') במקנך!" יד ה' איננה רק מספר האצבעות שבתוכה, אלא היא שליטת האלוקים בהוָיה כולה.  (הרב מרדכי אלון)
  • דצ"ך עד"ש באח"ב - מעבר לכך שהראשי תיבות מקלים על זכירת עשרת המכות, יש בהם גם חלוקה של עשרת המכות לפי נושאים (ראו למשל במאמר "מכות מצרים - מבנה הפרשה"). רבי יהודה גם סובר שראשי תיבות אלו היו חקוקים על המטה של משה (שמות רבה ח).
  • המכות השלישיות בכל סדרה של דצ"ך עד"ש באח"ב - כינים, שחין, חושך - היו משמשות כל אחת עם חברותיה. רמז לדבר שאם נכתוב אותן בשלוש שורות, יהיו נקראות גם מלמעלה למטה:
ח ש כ
ש ח נ
כ נ ם
  • למה כל תנא מנסה למצא הוכחות לכך שיותר מכות נפלו על מצרים? כיוון שנאמר (שמות טו כו) "כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך", הרי שכל המרבה מכה ומחלה במצרים, הרי זה משובח, שהוא מונעה מישראל. (הגר"א)
כלים אישיים