קטגוריה:שמות יב מב
נוסח המקרא
ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽ/יהוָ֔ה לְ/הוֹצִיאָ֖/ם מֵ/אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַ/לַּ֤יְלָה הַ/זֶּה֙ לַֽ/יהוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְ/כָל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְ/דֹרֹתָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לֵילֵי נְטִיר הוּא קֳדָם יְיָ לְאַפָּקוּתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין קֳדָם יְיָ נְטִיר לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדָרֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אַרְבָּעָה לֵילְוָון כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דּוּכְרָנַיָיא קֳדָם רִבּוֹן עַלְמָא לֵילְיָא קַדְמָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי לְמִבְרֵי עַלְמָא: תִּנְיָינָא כַּד אִיתְגְּלֵי עַל אַבְרָהָם: תְּלִיתָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי בְּמִצְרַיִם וַהֲוָת יְדֵיהּ מְקַטְלָא כָּל בּוּכְרָא דְמִצְרַיִם וִימִינֵיהּ מְשֵׁיזְבָא בְּכוֹרֵיהֶן דְּיִשְרָאֵל: רְבִיעָאָה כַּד אִתְגְּלֵי לְמִפְרוֹק עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל מִבֵּינֵי עַמְמַיָא וְכוּלְהוֹן קָרָא לֵילֵי נְטִיר בְּגִין כֵּן פָּרִישׁ משֶׁה וַאֲמַר לֵיל נְטִיר לְפוּרְקַן הוּא מִן קֳדָם יְיָ לְמַפְקָא יַת עַמָּא בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין נְטִיר מִמַּלְאָכָה מְחַבְּלָא לְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל דִּבְמִצְרַיִם וְכֵן לְמִיפְרַקְהוֹן מִגַּלְוַותְהוֹן לְדָרֵיהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | לֵיל נְטִיר וּמְזוּמָן לְפוּרְקַן הוּא מִן קֳדָם יְיָ בְּאַפָּקָתְהוֹן דִּבְנֵי יִשְרָאֵל פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם אֲרוּם אַרְבַּע לֵילְוָן אִינוּן כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דִּכְרָנַיָא לֵילָא קַדְמָאָה כַּד אִתְגְּלֵי מֵימְרָא דַיְיָ עַל עַלְמָא לְמִבְרָא יָתֵיהּ הֲוָת עַלְמָא תָּהֵי וּבָהֵי וַחֲשׁוֹכָא פָּרִיס עַל אַפֵּי תְהוֹמָא וּמֵימְרָא דַּיְיָ הֲוָה נָהִיר וּמַנְהַר וּקְרֵי יָתֵיהּ לֵילָא קַדְמַיָא:
לֵילָא תִּנְיָנָא כַּד אִתְגְּלֵי מֵימְרָא דַיְיָ עַל אַבְרָם בֵּינֵי בְּתָרַיָא הֲוָה אַבְרָהָם בַּר מְאָה שְׁנִין וְשָרָה הֲוָת בְּרַת תִּשְׁעִין שְׁנִין לִמְקַיְימָא מַה דְּאָמַר כְּתָבָא אַבְרָהָם בַּר מְאָה שְׁנִין אִיפְשַׁר לֵיהּ לְמוֹלְדָה וְשָרָה בְּרַת תִּשְׁעִין שְׁנִין אִיפְשַׁר לָהּ דְּתוֹלִיד הֲלָא בַּר תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲוָה אֲבוּנָן יִצְחָק בִּזְמַן דְּאִיתְקְרֵיב עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא שְׁמַיָא מָכוּ וְנַחֲתוּ וַחֲמָא יִצְחָק יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיָין עֵינוֹ מִן מְרוֹמַיָא וּקְרֵי יָתֵיהּ לֵילְיָא תִּנְיָנָא: לֵילָא תְלִיתָאָה כַּד אִתְגְּלֵי מֵימְרָא דַיְיָ עַל מִצְרָאֵי בְּפַלְגוּת לֵילְיָא הֲוַת יְמִינָא מְקַטְלָא בּוּכְרֵיהוֹן דְּמִצְרָאֵי וִימִינֵיהּ מְשֵׁיזְבָא בּוּכְרֵיהוֹן דְּיִשְרָאֵל לְמִקַיְימָא מַה דַּאֲמַר כְּתָבָא בְּרִי בּוּכְרִי הִינוּן יִשְרָאֵל וּקְרֵי יָתֵיהּ לֵילָא תְּלִיתָאָה: לֵילָא רְבִיעָאָה כַּד יַשְׁלִים עַלְמָא קִיצֵיהּ לְמִיתְפַּרְקָא חַבְלֵי רִישְׁעָא יִשְׁתֵּיצוּן וְגִירֵי פַּרְזְלָא יִתְבְּרוּן משֶׁה יִפּוֹק מִן גּוֹ מַדְבְּרָא וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִן גּוֹ רוֹמָא דֵּין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וְדֵין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וּמֵימְרָא דַיְיָ מְדַבֵּר בֵּין תַּרְוֵיהוֹן וְאִינוּן מְהַלְכִין כַּחֲדָא הוּא לֵיל פִּסְחָא קֳדָם יְיָ נְטִיר וּמְזַמִּין לְכָל יִשְרָאֵל לְדָרֵיהוֹן: |
רש"י
"הוא הלילה הזה לה'" - הוא הלילה שאמר לאברהם בלילה הזה אני גואל את בניך
"שמרים לכל בני ישראל לדרתם" - משומר ובא מן המזיקין כענין שנא' ולא יתן המשחית וגו'
מפרשי רש"י
[עא] משומר ובא מן המזיקין. פירוש כי לשון "שמורים" רוצה לומר משומר הוא מן המזיקין, וזה הוא פירוש "שמורים" דקרא. והא דהוסיף 'ובא', מפני כי הכתוב קאי על הלילה שהוציא אותם, דכתיב "הלילה הזה שמורים", ואיך יתכן שיהיה הלילה הזה שמורים מן המזיקים לדורות, ולפיכך הוסיף 'משומר ובא מן המזיקין', כלומר הלילה הזה בא להם שיהיה להם שמורים לדורות, 'כענין שנאמר (פסוק כג) ולא יתן המשחית':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' – הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גּוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ (מכילתא כאן).
שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם – מְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית" וְגוֹמֵר (שמות יב,כג) (פסחים ק"ט ע"ב; ר"ה י"א ע"ב).
רשב"ם
שמורים: לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר:
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" הוא הלילה הזה לה' שמורים" וכמו שהיה משמר ומצפה לגאולת ישראל כל ימי גלותם במצרים, כן הוא משמר ומצפה לגאולת ישראל העתידה, כאמרו ולכן יחכה ה' לחננכם:
" לכל בני ישראל לדורותם" כאמרם בניסן נגאלו, ובניסן עתידין להגאל:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
שמורים לכל בני ישראל מגיד שכל ישראל צריכין להשתמר בו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פו. ליל שמורים הוא במכילתא, בו נגאלו ובו עתידין ליגאל דברי ר' יהושע, ר' אליעזר אומר בו נגאלו ולעתיד לבוא נגאלים בתשרי.
וכל אחד מדבר בבחינה אחרת, שכבר אמרו זכו וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי לא זכו עני ורוכב על החמור. שאם יזכו תהיה הגאולה נסיית באותות ומופתים, ואם לא יזכו יהא על ידי נסים נסתרים קרוב אל הטבע.
שתשרי מציין הסדר הזמני לפי הטבע והמערכת שבו נברא העולם והטבע ומציין הגאולה שתהיה בדרך הטבע. וניסן מציין ההנהגה הפלאית כי בחדש זה הפליא נסים ופלאות והגאולה שתהיה בו הוא הגאולה על ידי אותות ומופתים, וזה יהיה אם יזכו. ואם לא יזכו תהיה הגאולה בתשרי בדרך קרוב אל הטבע, ואין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
והנה במצרים לא היו ישראל ראוים אל הגאולה הפלאית, ועל זה אמר במדרש, כיון שאמר להם משה לישראל בחדש הזה אתם נגאלים, אמרו לו הלא מצרים מלאה מעבודה זרה שלנו. רצונו לומר, שתמהו על מה שבשר להם שתהיה גאולתם בחדש ניסן על ידי פלאות, שהם אין מוכנים לזה על פי מעשיהם. ואם כן מה שהיתה הגאולה ממצרים בלילה הזה של ניסן, אינו מיוחס לישראל ולהכנתם רק לה' לבדו. ועל זה אמר ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים . שהיה שמור לה' מצד אלהותו לא מצד מעשה הדור. וגם, הוא הלילה הזה לה', שהוא מוכן גם כן על הגאולה העתידה. אבל זה אינו שמורים לה' רק שמורים לכל בני ישראל זה תלוי במעשיהם ובצדקתם לפי מעשה הדור ההוא אם יזכו.
.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"
המילה שימורים היא יחידאית, כלומר, אמנם כאן היא מופיעה פעמיים, אך מלבד בפסוק זה היא איננה מופיעה בתנ"ך. לכן נתקשו הפרשנים להסביר את משמעותה.
בנימין סלנט בעלון בר-אילן מביא מדרשים המתייחסים לפסוק ומשווה בין השיטות המופיעות בהם לבין דעות פרשני המקרא.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות יב מב"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.