קטגוריה:שמות א יד
נוסח המקרא
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.
וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכׇל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כׇּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃
וַ/יְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּי/הֶ֜ם בַּ/עֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּ/חֹ֙מֶר֙ וּ/בִ/לְבֵנִ֔ים וּ/בְ/כָל־עֲבֹדָ֖ה בַּ/שָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔/ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָ/הֶ֖ם בְּ/פָֽרֶךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַמַּרוּ יָת חַיֵּיהוֹן בְּפוּלְחָנָא קַשְׁיָא בְּטִינָא וּבְלִבְנֵי וּבְכָל פּוּלְחָנָא בְּחַקְלָא יָת כָּל פּוּלְחָנְהוֹן דְּאַפְלַחוּ בְּהוֹן בְּקַשְׁיוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַמְרָרוּ יַת חַיֵיהוֹן בְּפוּלְחָנָא קַשְׁיָא בְּטִינָא וּבְלִיבְנִין וּבְכָל פּוּלְחָנָא בְּאַנְפֵּי בָרָא יַת כָּל פּוּלְחַנְהוֹן הֲווֹן מְפַלְחִין בְּהוֹן בְּקַשְׁיוּ: |
רשב"ם
את כל עבודתם: עם כל עבודתם, אשר עבדו בהם בתוך העיר בפרך:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א יד.
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה
וַיְמָרְרוּ
"וַיְמָרְרוּ" - שורש 'מרר' - גרם לקושי, סבל, הרע, הכאיב, גרם לבכי תמרורים (מילוג) (סלנג' - טירטר), ככתוב: "וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן: אַל תִּקְרֶאנָה לִי נׇעֳמִי, קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (ביאור:רות א כ).
למרר את החיים, זה לעשות את החיים קשים מאוד, אולם נאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם", במשמעות: שהם סבלו אבל חייהם ונשמת אפם נשארו בם.
- פרעה רצה שבני ישראל יתבוללו במצרים, יעזבו את אלוהיהם, ויהיו כמו כולם.
לצורך זה הוא התכוון לפגוע בגוף ובנפש:
- להחליש את כוחם של בני ישראל בעבודה קשה ומיגעת,
- ולשבור את אמונתם שאלוהים הוא גדול וחזק, ויגן עליהם מכל צרה.
פרעה לא הבין שהוא למעשה כלי בידי אלוהים, ואלוהים מנסה את בני ישראל לוודא שהם ראויים לזכות בברכתו, ולא יוותרו על אמונתם ואפילו אם זה יקח זמן רב בעבודה קשה. סביר שרבים נטשו את בני ישראל והפכו למצרים, אולם זה לא הפריע לאלוהים, כי הם עזבו מרצונם והראו שהם לא מתאימים להיות חלק מברכת אלוהים.
הנסיון הזה בא ללמד את בני ישראל לדורות, שלמרות שיש צרות, המטרה היא לצרוף את העם לדבוק באלוהים, כי הצרות בעתיד יהיו רק חלק ממה שאבותינו במצרים הצליחו לעמוד בזה.
בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה
בני יעקב אמרו לפרעה: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג). הם לא היו בנאים ולא עובדי אדמה.
רועה חייב כל יום לטפל במקנה, לחלוב, ולשמור נגד טורפים. אולם רוב היום הרועה יושב ומסתכל על המקנה, ויש לו הרבה זמן ללמוד נגינה ולהתאמן בקלע (ראו דוד המלך).
פרעה רצה להפסיק את הבטלה הזאת ולמלא את היום בעבודה קשה. הוא כפה עליהם להשתמש בחמר שבדלתה, וביחד עם תבן לעשות לבנים, לבנית בתים. את התבן פרעה סיפק לפועלים (שמות ה ז). ובנוסף, פרעה דרש מהם להיות עובדי אדמה ולספק מפרי האדמה, בנוסף לבשר, חלב וצמר מהמקנה.
לא ברור אם בני ישראל קיבלו תוספת שכר עבור העבודה הנוספת שהוטלה עליהם, אולם ניתן להניח שזאת היתה עבודת כפיה ללא תשלום.
מיקום הפסוק
נראה שמקום הפסוק אינו נכון והיה צריך להופיע לפני הפסוק "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ, וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:שמות א יב), כי קודם צריך לבוא תאור העבדות והעינויים לפני שמתארים את התוצאות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות א יד"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.