רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ה

(א) לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – לְדַבֵּר קָשֶׁה כְּלַפֵּי מַעְלָה.
כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ – וַאֲפִלּוּ חַלָּשׁ מִלְּמַעְלָה וְגִבּוֹר מִלְּמַטָּה, אֵימַת חַלָּשׁ עַל הַגִּבּוֹר, וְכָל שֶׁכֵּן גִּבּוֹר לְמַעְלָה וְחַלָּשׁ לְמַטָּה.

(ב) כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כִּי דֶּרֶךְ הַחֲלוֹם לָבוֹא בְּרֹב הִרְהוּרִים שֶׁאָדָם מְעַיֵּן וּמְהַרְהֵר בַּיּוֹם, וְדֶרֶךְ קוֹל כְּסִיל לָבוֹא בְּרֹב דְּבָרִים. כִּי בְּהַרְבּוֹתוֹ דְּבָרִים, מוֹצִיא קוֹל שֶׁל כְּסִילוּת מִפִּיו, כִּי לֹא יֶחְדַּל פֶּשַׁע; לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר: "יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים".

(ג) אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים – אֵין חֵפֶץ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְשָׁעִים, הַנּוֹדְרִים וְאֵין מְשַׁלְּמִים.

(ה) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ – בְּנֶדֶר.
לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ – שֶׁיִּפְקֹד הֶעָוֹן עַל בָּנֶיךָ.
וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ – שָׁלִיחַ הַבָּא לְתָבְעֲךָ צְדָקָה שֶׁפָּסַקְתָּ בְּרַבִּים.
כִּי שְׁגָגָה הִיא – בִּשְׁגָגָה פְּסַקְתִּיהָ, כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁתִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדִי לִתֵּן.
וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ – מִצְוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדֶיךָ, שֶׁעָשִׂיתָ כְּבָר, אִבַּדְתָּם. כָּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ.
עַל קוֹלֶךָ – בִּשְׁבִיל קוֹלֶךָ.

(ו) כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וְגוֹמֵר – אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לְךָ חֲלוֹמוֹת וּנְבִיאֵי הֶבֶל וּדְבָרִים הַרְבֵּה לִפְרֹשׁ מֵאֵת הַמָּקוֹם.
כִּי אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא – הֲרֵי "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא": אַל תִּשְׁמַע אֶל הַחֲלוֹמוֹת, אֶלָּא אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא.

(ז) אִם עשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק וְגוֹמֵר – אִם תִּרְאֶה בַמְּדִינָה שֶׁהֵם עוֹשְׁקִים אֶת הָרָשִׁים וְגוֹזְלִים אֶת הַמִּשְׁפָּט וְאֶת הַצֶּדֶק.
אַל תִּתְמַהּ – עַל חֶפְצוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּשֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה.
כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר – וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וּגְבוֹהִים יֵשׁ עֲלֵיהֶם הָעוֹשִׂים שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְיָדָם תַּקִּיפָה לִפָּרַע מֵהֶם.
וְגֵזֶל מִשְׁפָּט – גָּזֵל שֶׁל מִשְׁפָּט. לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, הוּא נָקוּד "גֵּזֶל", פַּתָּח קָטָן; שֶׁאִם לֹא הָיָה דָּבוּק, הָיָה נָקוּד "גָּזֵל" קָמַץ. עִנְיָן אַחֵר: אִם תִּרְאֶה שֶׁהֵם עוֹשְׁקִים רָשִׁים וְגוֹזְלִים מִשְׁפָּט, וְרוֹאֶה אַתָּה צֶדֶק בָּא לָעִיר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ לָהֶם טוֹבָה, וְאֵינוֹ נִפְרָע מֵהֶם – אַל תִּתְמַהּ עַל חֶפְצוֹ שֶׁל מָקוֹם; כִּי כֵן דַּרְכּוֹ, לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ.
כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר – מַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם.
וּגְבֹהִים – יֵשׁ לוֹ עֲלֵיהֶם לִפָּרַע מֵהֶם בְּבֹא עֵת פְּקֻדָּתָם, כְּמוֹ: "לֹא תִשְׁמוֹר עַל חַטָּאתִי" (איוב יד,טז); "שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיהו כו,ב); "שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז,יא).

(ח-ט) וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא – וְיִתְרוֹן שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֵם מִתְגָּאִים וּמַכְעִיסִים לַמָּקוֹם, בַּכֹּל הוּא; בְּכָל דָּבָר הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ לִפָּרַע, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי יַתּוּשִׁין, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְטִיטוּס.
מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה פּוֹעֵל לְצִיּוֹן לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ מִמַּחֲרִיבֶיהָ, וּלְשַׁלֵּם שְׂכָרָהּ לְבוֹנֶיהָ.
אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף – אוֹהֵב מִצְוֹת לֹא יִשְׂבַּע מֵהֶם.
וּמִי אוֹהֵב בֶּהָמוֹן – מִצְוֹת רַבּוֹת.
לֹא תְבוּאָה – וְאֵין בְּאֶחָד מֵהֶם מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת וְנִכֶּרֶת, כְּגוֹן בִּנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְסֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה–
גַּם זֶה הָבֶל – כָּךְ נִדְרָשִׁים שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ בַּמִּדְרָשׁ. וְעוֹד פָּנִים אֲחֵרִים הֲגוּנִים; אַךְ זֶה הִקְדַּמְתִּי, לְפִי שֶׁהוּא מֵעִנְיַן "וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם", שֶׁסְּמָכָן הַכָּתוּב יַחַד.
דָּבָר אַחֵר: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא – שְׂכַר עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה חָשׁוּב הוּא עַל הַכֹּל, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא מֶלֶךְ, צָּרִיךְ הוּא לִהְיוֹת נֶעֱבָד לְשָׂדֶה: אִם עָשְׂתָה הָאָרֶץ פֵּרוֹת – יֵשׁ לוֹ מַה יֹּאכַל; וְאִם לָאו, מֵת בָּרָעָב.
אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף – לֹא יֹאכַל כֶּסֶף.
וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן – בְּמָמוֹן.
לֹא תְבוּאָה – שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵף לוֹ פֵּרוֹת, גַּם זֶה הָבֶל.
דָּבָר אַחֵר: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא – שְׂכָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בְּכָל דִּבְרֵי תּוֹרָה הוּא: בֵּין בְּמִקְרָא, בֵּין בְּמִשְׁנָה, בֵּין בִּגְמָרָא.
מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד – מֶלֶךְ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה – עוֹדֶנּוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶעֱבָד לְבַעַל גְּמָרָא, שֶׁהוּא מְסַדֵּר לְפָנָיו הוֹרָאוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, וְדִינִין.
אוֹהֵב כֶּסֶף – אוֹהֵב תּוֹרָה אֵינוֹ שָׂבֵעַ בָּהּ.
וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן – תּוֹרָה.
לֹא תְבוּאָה – שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְאֵין לוֹ גְּמָרָא, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ? כָּל אֵלּוּ בְּ"וַיִּקְרָא רַבָּה".

(י) בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה – כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מֵיטִיבִין מַעֲשֵׂיהֶם.
רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ – מַתַּן שְׂכַר הַמִּצְוֹת.
וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ – לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הֲטָבַת מַעֲשֵׂיהֶם.
כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו – שֶׁרוֹאֶה שֶׁהֵם כְּפוּפִים לוֹ, וְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ. וְכֵן לְעִנְיַן הַקָרְבָּנוֹת:
בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ – שֶׁמְּבִיאִים נְדָבוֹת הַרְבֵּה, רַבּוּ הַכֹּהֲנִים אוֹכְלֶיהָ.
וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ – לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו – שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ.

(יא) מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד – עוֹבֵד הָאֲדָמָה יָשֵׁן וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ עָלָיו, בֵּין שֶׁהוּא אוֹכֵל מְעַט וּבֵין שֶׁהוּא אוֹכֵל הַרְבֵּה, כִּי כְּבָר הֻרְגַּל בְּכָךְ.
וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן – וְשֹׂבַע נְכָסִים שֶׁל עָשִׁיר, בַּעַל פְּרַקְמַטְיָאוֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן; כָּל הַלַּיְלָה מְהַרְהֵר בָּהֶן. דָּבָר אַחֵר: מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אֶת הָאֱלֹהִים, אִם מְעַט יְמֵי שָׁנָיו וְאִם הַרְבֵּה יְמֵי שָׁנָיו – יֹאכַל שְׂכָרוֹ, הַמּוּעָט כַּמְּרֻבֶּה. משֶׁה פִּרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא פִּרְנְסָם עֶשֶׂר שָׁנִים, וּשְׁקָלָן הַכָּתוּב זֶה כָּזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ" וְגוֹמֵר (תהלים צט,ו). כָּךְ נִדְרָשׁ בְּתַנְחוּמָא.
וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר – בַּעַל שְׁמוּעוֹת.
אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן – בַּקֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (שה"ש ז,י). כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר.

(יב) עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ – כְּעָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁעַל יְדֵי כֵן נִתְגָּאָה וְיָרַד לִשְׁאוֹל.

(יג) וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה – אַף זְכוּת אָבוֹת.

(יד) וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ – כְּשֶׁיָּמוּת, לֹא יִשָּׂא בְּיָדוֹ שׁוּם זְכוּת צְדָקָה שֶׁעָשָׂה בְּמָמוֹנוֹ בְּחַיָּיו.

(טו) כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא – אוֹתוֹ הַמָּמוֹן, כֵּן יֵלֵךְ.

(טז) וְחָלְיוֹ – כְּמוֹ "וְחֹלִי", וְהַוָּ"ו יְתֵרָה; כְּמוֹ וָי"ו שֶׁל "חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ,י).

(יז) לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה – לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא לֶקַח טוֹב. וְאַל יְקַבֵּץ הוֹן רָב, אֶלָּא בַּחֵלֶק הַנִּתָּן לוֹ יִשְׂמַח, כִּי הוּא חֶלְקוֹ.

(יח) וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ – בְּחַיָּיו.
וְלָשֵׂאת אֶת חֶלְקוֹ – בְּמוֹתוֹ; שֶׁיְּזַכֵּהוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת בְּחַיָּיו, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר.

(יט) כִּי לֹא הַרְבֵּה – שֶׁאֵין אֹרֶךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.
יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו – כִּי מְעַט הֵם וְלֹא הַרְבֵּה, וְלָמָּה יַטְרִיחַ לֶאֱסֹף הוֹן? יַטְרִיחַ בְּדָבָר הָעוֹמֵד לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בְּחַיָּיו.
כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה וְגוֹמֵר – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵדוּת קְבוּעָה לָזֶה לְעוֹלָם.
בְּשִׁמְחַת לִבּוֹ – שֶׁשָּׂמֵחַ לַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. וְרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ: זֶה אֶלְקָנָה, שֶׁהִדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת לְשִׁילֹה בָּרְגָלִים, וּבַדֶּרֶךְ שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָן בְּשָׁנָה זוֹ – לֹא הָיָה מַעֲלֶה אוֹתָן לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת, כְּדֵי לְפַרְסֵם הַדָּבָר וּלְהַרְגִּילָם; לְפִיכָךְ יִחֲסוֹ הַכָּתוּב: "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ" וְגוֹמֵר (שמ"א א,ג). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה – סוֹף הַמִּקְרָא הוּא: כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה אֶלְקָנָה, שֶׁקָּבַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵדוּת בַּכְּתוּבִים וְהֵעִיד עָלָיו: "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ".
מַעֲנֶה – נָקוּד פַּתָּח קָטָן; לְכָךְ אֲנִי מְפָרְשׁוֹ שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ: "כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים" (איוב לב,ה).
בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ – שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בָּרֶגֶל.