לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/כתובות/פרק ח

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק ח

[עריכה]

האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים נפלו לה נכסים משנתארסה ב"ש אומרים תמכור בית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים אמר רבי יהודה לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא זכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים:

גמ' תניא ר' יהודה אומר אמרו לפני רבן גמליאל הואיל והארוסה אשתו והנשואה אשתו מה נשואה מכרה בטל אף ארוסה מכרה בטל אמר להם אף הנשואה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להן על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות דתניא רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות וכן הלכתא:

מתני' נפלו לה (דף רי"ף לז.) משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רבי חנניא בן עקביא אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם בחדשים אנו בושים ואתם מגלגלין עלינו את הישנים:

גמ' לימא תנינא לה לתקנת אושא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות לא מתניתין בחייה ולפירות תקנת אושא בגופה שבקרקע ולאחר מיתה:

מתני' רבי שמעון חולק בין נכסים ((ד"ת מ"ז) ידועים לשאינן ידועים) נכסים הידועים לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל ושאין ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:

גמ' אלו הן ידועין ואלו הן שאין ידועין א"ר יוסי בר' חנינא ידועים מקרקעי שאין ידועים מטלטלי רבי יוחנן אמר אלו ואלו ידועין הן אלא שאין ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים ההיא אתתא דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברא כתבתינהו לברתה לסוף אנסיבא ואגרשה אתאי לקמיה דרב נחמן קרעיה רב נחמן לשטרא אמר לא שביק איניש נפשיה ויהיב אפילו לברתיה מיתיבי הרוצה שתבריח נכסיה (דף רי"ף לז:) מבעלה כיצד היא עושה כותבת שטר פסים לאחר דברי ר' שמעון וחכ"א רצה משחק בה עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה טעמא דכתבה ליה הכי הא לא כתבה ליה הכי קננהו לוקח א"ר זירא ל"ק הא בכולן הא במקצתן במקצתן עד דכתבה ליה הכי אבל בכולן אפי' לא כתבה לו הכי לא קננהו כדגרסי' בפ' מי שמת (דף קנ:) חמשה עד שיכתכו כל נכסיהן וחדא מינייהו המברחת נכסיה מבעלה ואי לא קננהו לוקח נקנינהו בעל אמר אביי עשאום כנבסים שאין ידועין לבעל ואליבא דר' שמעון ושמעינן מינה דהלכתא כר' שמעון:

מתני' נפלו לה (בגמ' איתא כספים) נכסים ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות המחוברין (דף רי"ף לח.) לקרקע אמר רבי מאיר שמין אותן כמה הן יפים בפירות וכמה הן יפים בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וחכ"א פירות המחוברין לקרקע שלו והתלושין מן הקרקע שלה וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רש"א מקום שיפה כחו בכניסתה הורע כחו ביציאתה מקום שהורע כחו בכניסתה יפה כחו ביציאתה כיצד פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה והתלושין מן הקרקע בכניסתה שלה וביציאתה שלו:

גמ' פשיטא אמר חד מינייהו נזבון ארעא ואמר אידך נזבון בתי זבני ארעא בתי ודיקלי בתי דיקלי ואילני דיקלי אילני וגופני אילני אבא זרדתא ופירא דכוארי אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא כללא דמילתא גזעו מחליף פירא אין גזעו מחליף קרנא נסחא אחרינא גזעו מחליף קרנא אין גזעו מחליף פירא הלכך כל היכא דקתני ילקח בו קרקע אין קונין אלא דבר שגזעו מחליף תניא ולד בהמת מלוג לבעל ולד שפחת מלוג לאשה חנניה אומר עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג דשקיל ליה בעל מ"ט דרבנן קא סברי חיישינן למיתה הלכך בהמת מלוג דאי מיתה איכא עורה ולא כליא קרנא הוי ולדה לבעל שפחת מלוג דאי מיתה כליא קרנא הוי ולדה לאשה וחנניא סבר לא חיישינן למיתה אלא אפילו ולד שפחת מלוג לבעל א"ר הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה אמר רבא ומודה חנניה שאם נתגרשה נותנת דמים ונוטלתן משום שבח בית אביה אמר רבי זירא א"ר ינאי ואמרי לה א"ר זירא א"ר אושעיא א"ר ינאי הגונב ולד בהמת נכסי מלוג משלם תשלומי כפל לאשה לדברי הכל מאי טעמא פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן ואי קשיא לך הא דתנן ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירות וכו' ות"ר אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות הכניסה לו קרקע ועשתה לו פירות הרי הן פירות מכר פירות ולקח בהן קרקע ועשה פירות הן הן פירי פירות דאלמא יש לבעל פירי פירות והכא אמרינן פירי תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן לא קשיא שאני הכא דקא שקיל ליה לפירא גופיה ומש"ה לא שקיל ליה לכפל דה"ל פירא דפירא אבל היכא דזבין ליה לפירי וזבין בהו ארעא אי לא שקיל לפירא אשתכח דלא שקיל לא פירא ולא פירא דפירא הילכך שקיל להו פירא דפירא דבמקום פירא קיימי אמר רבא א"ר נחמן הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ודקל לפירותיו אוכל והולך עד שתכלה הקרן פירוש אפילו לא היה לה אלא חלב וגיזה וביצה בלבד וכן לא היו לה בדקל אלא פירותיו בלבד א"ר נחמן עיילא ליה גלימא פירא הוי ומכסי בה עד דבלי:

פירות התלושין מן הקרקע. וקי"ל כר' שמעון:

(דף רי"ף לח:) מתני' נפלו לה עבדים ושפחות זקנים ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רשב"ג אומר לא תמכור משום שבח בית אביה נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רשב"ג אומר לא תמכור משום שבח בית אביה:

גמ' א"ר כהנא אמר רב מחלוקת בשדה שאינה שלה דרבנן סברי כיון דלית לה קרקע תמכור משום דקא כליא קרנא אבל בשדה שלה לא תמכור משום שבח בית אביה ירושלמי מתני' בשאין עושין כדי טפולה אבל אם עושין לא תמכור שעדיין שבח בית אביה קיים:

מתני' המוציא הוצאות על נכסי אשתו הוציא הרבה ואכל קימעא קימעא ואכל הרבה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול:

גמ' וכמה קימעא אמר רב אסי אפילו גרוגרת אחת והוא שאכלה דרך כבוד:

לא אכלה דרך כבוד מאי אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא חד אמר בכאיסר וחד אמר בדינר אמרי דייני דפומבדיתא עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמודות וכן הלכתא א"ר יעקב א"ר חסדא המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה כמוציא על נכסי אחר מ"ט עבוד רבנן תקנתא כי היכי דלא נפסדינהו ההיא אתתא דנפלו לה ארבע מאה זוזי בי חוזאי אזל גברא אפיק שית מאה ואייתי ארבע מאה בהדי דקא אתי איצטריך ליה זוזי אפיק מינייהו אתו לקמיה דרבי אמי אמר להו מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל אמרו ליה רבנן הני מילי דקא אכיל פירי האי קרנא קא אכיל והוצאה היא אם כן הוה ליה הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול:

הוציא ולא אכל ישבע וכו' אמר רב אסי והוא שהיה השבח נגד ההוצאה למאי הלכתא אמר אביי שאם היה השבח יתר על ההוצאה נוטל הוצאה בלא שבועה אמר ליה רבא אם כן אתי לאיערומי אלא אמר רבא שאם היתה הוצאה יתרה על השבח אין לו אלא הוצאה (דף רי"ף לט.) שיעור שבח ובשבועה.

מתניתין בנכסי מלוג אבל בנכסי צאן ברזל כל שבח ששבחו נכסים בין מחמת הוצאה בין שלא מחמת הוצאה דבעל הוי כדתנן אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו ואמרינן נמי בגמ' ביבמות פרק אלמנה לכהן גדול (דף סז.) אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על שני אלפים זוז אחד נוטלתו בכתובתה ואחד (גי' ד"ת נותנת דמים) נוטלתו בדמים ונוטלתו משום שבח בית אביה.

מסתברא לן מתניתין דקתני מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל כשהבעל רוצה לגרשה אבל במורדת על בעלה בין אכל בין לא אכל ישבע כמה הוציא ויטול דלא יהא אלא מתנה הוא דיהיב לה הא אמרי' כי אקנה לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למשקל ולמיפק לא אקני לה הלכך בין אכל בין לא אכל ישבע כמה הוציא ויטול והוא שהיתה הוצאה כנגד השבח אבל אם ההוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ובשבועה ((ד"ת מ"ז) שלא הוציא פחות משיעור שבח) וכדאמר רבא:

איבעיא להו בעל שהוריד אריסין תחתיו מהו אדעתא דארעא נחית וארעא לאריסא קיימא או דילמא אדעתא דבעל נחית איסתליק ליה בעל אסתלקו להו אריסין ואסיקנא אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינן אי בעל אריס הוא איסתליק ליה בעל אסתלקו להו אריסין ואי בעל לאו אריס הוא ארעא לאריסא קיימא:

איבעיא להו בעל שמכר קרקע לפירות מהו מי אמרינן מאי דקני אקני ליה או דילמא כי תקינו רבנן משום רווח ביתא אבל לזבוני לא יהודה בר מרימר משמיה דרבא אמר מה שעשה עשוי רב פפי משמיה דרבא אמר לא עשה כלום א"ר פפא הא דיהודה בר מרימר לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההיא אתתא דעיילא ליה לגברא תרתי אמהתא אזל גברא נסב אתתא אחריתי עייל לה חדא מנייהו אתיא לקמיה דרבא צווחא ולא אשגח בה מאן דחזא סבר מה שעשה עשוי ולא היא משום רווח ביתא הוא והא קרווח דאיכא אחריתי והלכתא בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה כלום מאי טעמא אביי אמר חיישינן שמא תכסיף רבא אמר משום רווח ביתא מאי בינייהו איכא בינייהו ארעא דמקרבא למתא אי נמי בעל אריס הוא אי נמי זוזי וקעביד בהו עסקא והלכתא כרבא:

מתני' שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב"ש וב"ה שהיא מוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין עמה בש"א יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וב"ה אומרים נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב:

(דף רי"ף לט:) גמ' איבעיא להו שומרת יבם שמתה מי קוברה יורשי הבעל קברי לה דירתי כתובתה או דילמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסין והיוצאין עמה א"ר עמרם ת"ש דתניא שומרת יבם שמתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה ש"מ יורשי הבעל חייבין בקבורתה אמר אביי אף אנן נמי תנינא אלמנה ניזונית מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אי זו היא אלמנה שיש לה שני יורשין הוי אומר זו שומרת יבם:

ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדיתא בעא אחוה למפסלה בגיטא ((ד"ת מ"ז) מיניה) (דף רי"ף מ.)

א"ל מאי דעתיך אי משום נכסי בנכסי פליגנא לך א"ר יוסף כיון דאמור רבנן לא ליזבון אע"ג דזבין לא הוי זביניה זביני דתניא מי שמת והניח שומרת יבם והניח נכסים במאה מנה אע"פ שכתובתה אינה אלא מנה לא ימכור שכל נכסיו אחראין לכתובתה:

כי אתא רבין אמר ר"ל בין יבם ואח"כ חלק בין חלק ואח"כ יבם לא עשה כלום והלכתא לא עשה כלום:

תניא רבי אבא אומר שאלתי את סומכוס הרוצה שימכור בנכסי אחיו כיצד יעשה אם כהן הוא יעשה סעודה ויפייס ואם ישראל הוא מגרשה בגט ומחזירה תניא הרי שהיה נושה באחיו מנה ומת והניח שומרת יבם לא יאמר הואיל ואני יורש החזקתי אלא מוציאין מידו ויקח מהן קרקע והוא אוכל פירות הא מתניתא ר"מ היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה ואע"ג דלית הלכתא כוותיה כיון דתקינו רבנן השתא למגבה כתובה ממטלטלי עבדינן כוותיה:

מתני' הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות המחוכרין לקרקע א"ר מאיר שמין אותן כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וחכמים אומרים פירות המחוברין לקרקע שלו והתלושין מן הקרקע כל הקודם בהן זכה בהן קדם הוא זכה קדמה היא ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:

גמ' פירות המחוברין לקרקע שלו והא כל נכסיו אחראין לכתובתה אמר ריש לקיש תני שלה:

מתני' כנסה סתם הרי היא כאשתו (דף רי"ף מ:) לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון:

גמ' לכל דבר למאי הלכתא א"ר יוסי בר' חנינא לומר שמגרשה בגט ומחזירה דא"ק (דברים, כה) ולקחה לו לאשה כיון שלקחה נעשית כאשתו:

ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

מתני' לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השולחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה גרשה אין לה אלא כתובה החזירה הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובתה:

גמ' ת"ר בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים התקינו שיהו מניחין אותה בבית אביה כשהיה בעלה כועס עליה אומר לה לכי אצל כתובתיך התקינו שיהו מניחין אותה בבית חמיה עשירות היו עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים ועדיין כשהיה כועס אומר לה טלי כתובתיך וצאי עד שבא שמעון בן שטח והתקין שיהא כותב לה כל נכסאי אחראין לכתובתיך:

האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס. הדא מתני' וגמ' דיליה חזינן ביה פירוש מסותם הרבה והריני מפרש בדרך קצרה כדי לברר מקום הספק האשה שנפלו לה נכסים בירושה או במתנה עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה בנכסים הללו הואיל ובזכותה נפלו אע"פ שעכשיו ארוסה מוכרת ונותנת כשהיא ארוסה לכתחלה והאי דקתני שאם מוכרת לאו דיעבד הוא אלא לכתחלה יש לה למכור וליתן במתנה וכל מה שהיא מוכרת בנכסים הללו שנפלו בזכותה הרי הוא קיים דהא כל היכא דלית לה למכור לכתחלה קתני לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים דיעבד וכל היכא דלא קתני לא תמכור אף על גב דקתני שאם מוכרת ונותנת קיים לכתחלה הוא ובהאי פירושא ריהטא הלכתא בולה ומיבררא כהוגן בלא קושיא ובבא תניינא שאם נפלו לה לאחר שנתארסה דמספקא מלתא דאימור בזכותה דידה נפלו ואימר בזכותיה נפלו לכתחלה לא תמכור כשהיא ארוסה ואי מכרה ונתנה קיים בבא תליתאה שאם נפלו לה משנשאת הכל מודים שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות בבא רביעאה שאם נפלו לה נכסים כשהיא ארוסה ואחר כך נשאת וקאמר ר"ג שאם מכרה ונתנה קיים לפי מה שפירשו שיש לה למכור לכתחלה ובבא חמישאה א"ר יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה לא יזכה בנבסים ואמרינן בגמרא איבעי להו רבי יהודה לכתחלה קאי או אדיעבד קאי פירוש ארישא קאי דקתני מוכרת לכתחלה או על בבא תניינא קאי דקתני לא תמכור לכתחלה ואם מכרה ונתנה קיים דיעבד ת"ש דתניא א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל והארוסה אשתו והנשואה אשתו מה הנשואה שנפלו לה משנשאת ומכרה מכרה בטל אף הארוסה נמי שנפלו לה משנתארסה אם מכרה כשהיא ארוסה יהא מכרה בטל (ואמר להן אף זו שנפלו לה משנתארסה לכתחלה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ויהא מברה בטל אפי' דיעבד) אמר להן על החדשים אנו בושים פירוש שנפלו לה משנשאת אנו בושים שביטלנו את מכירתה אלא שאתם רוצים לגלגל עלינו (דף רי"ף מא.) את הישנים שנפלו לה עד שלא נשאת ומכרה עד שלא נשאת ש"מ אדיעבד קאי ש"מ ר"ח ב"ע אומר לא כך השיבן אלא כך השיבן ר"ג היאך אתם מדמין ארוסה לנשואה לא אם אמרתם בנשואה שבעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה יזכה נמי בנכסיה ומכרה בטל תאמרו בארוסה שאין בעלה זכאי במציאתה ומעשה ידיה ובהפרת נדריה ולפיכך מכירתה קיימת אמרו לו רבי עד שלא נשאת ונשאת מהו אמר להן אף זו לא תמכור לכתחלה ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל ונשאת וזכה באשה לא יזכה בנכסים ואיך יהא מכרה קיים בדיעבד אפי' בדיעבד נמי יהא מכרה בטל שהרי זכה בה ויזכה נמי בנכסים אמר להן על הראשונים אנו בושים שנפלו לה משנשאת אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים שנפלו לה מקודם שנישאת ואקשינן על ר' חנניא בן עקביא היאך אתה אומר שר"ג אומר להן על מי שנפלו נכסים עד שלא נשאת ונשאת שאינה מוכרת לכתחילה והא אנן עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים לכתחילה ותירץ רב זביד הברייתא ואמר לא תשני בברייתא אף זו לא תמכור אלא כך שנה אם מכרה ונתנה קיים לכתחילה וקיימא ברייתא כמתניתין שמוכרת לכתחילה ואתא רב פפא ופריק פירוקא אחרינא ואמר הא דתנן במתניתין מוכרת לכתחילה ר' יהודה אומר אליבא דר"ג והא דתניא בברייתא לא תמכור לכתחילה ר' חנניא בן עקביא אמרה אליבא דר"ג ודייקא מינה לרבי חנניא בן עקביא אם עד שלא נשאת ונשאת לא תמכור לכתחילה אלמא עד שלא תנשא מוכרת לכתחילה נכסים שנפלו לה כשהיא ארוסה האי סברא דב"ש הוא דאי ב"ה הא תנא לא תמכור לכתחילה והיכי קאי רבי חנניא בן עקביא כב"ש אפשר דשביק ר"ג ב"ה ומורי כב"ש וב"ש במקום ב"ה אינה משנה ופרקינן הכי קאמר ר' חנניא כ"ע לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה כלל אלא כולם מודים שאם נפלו לה נכסים משנתארסה נמי מוכרת לכתחילה ופליג אתנא דמתני' דקסבר פליגי ב"ש וב"ה בדבר זה וקא א"ל לא נחלקו בדבר זה זה הוא הפירוש הנכון ובגמרא דבני מערבא גרסינן רבי פינחס בעי קומי רבי יוסי למה לא תנינא מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה אמר ליה לא אתינן מיתנא אלא דבר החמור משני צדדין וקל משני צדדין אכל הכא חמור מצד אחד וקל מצד אחד פירוש חמור מצד אחד דתנן ב"ה אומרים לא תמכור וקל מצד אחד דתנן אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים ואיתא נמי בגמרא דפאה בפרק בית שמאי :

הדרן עלך פרק האשה שנפלו
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/רי%22ף_על_הש%22ס/כתובות/פרק_ח"