רד"ק על יונה ב ט
<< | רד"ק על יונה • פרק ב' • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃
- משמרים הבלי שוא – אנשי הספינה, שהיו עובדים אלילים, והם משמרי הבלי שוא, ידעתי שאחר שנמלטו מן הצרה יעזבו חסדם, שיראו את ה' וזעקו אליו ונדרו נדרים, לא יקיימו מה שנדרו וישובו לעבודת אלהיהם. אבל אני לא כן, כי בקול תודה אזבחה לך (פסוק י):
- משמרים – אינו פועל יוצא, אלא הוא כמו שומרים.
- ויש מפרשים חסדם יעזבו מן "חסד הוא" (ויקרא כ, יז), כלומר, יעזבו אליליהם שהם חסד ונבלה.
- וכן הוא בפרקי רבי אליעזר: כיוון שראו המלחים כשהגיעו אל נינוה את כל הניסים שעשה הקב"ה עם יונה, עמדו והשליכו איש אלהיו בים, שנאמר: משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו. חזרו ליפו ועלו לירושלים ומלו את בשר ערלתם, שנאמר: "וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבחים" (לעיל א, טז). וכי זבח זבחו?! אלא זה דם ברית מילה, שהוא כדם זבח.
- ונדרו להביא איש את אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו ליראה את ה' אלהי יונה, ונדרו ושילמו. ועליהם הוא אומר, על הגרים גרי הצדק.
- ויונתן תרגם: "לא כעממיא פלחי טעותא" וגו':