רד"ק על יונה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | רד"ק על יונהפרק ב' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יונה ב', ח':

בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהֹוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קׇדְשֶֽׁךָ׃


בהתעטף עלי נפשי – זה הלשון נאמר על רוב הצרה, שתקצר נפש האדם בו, וכן: "נפשם בהם תתעטף" (תהילים קז, ה). אמר: כשהיתה בצרה נפשי, שבלעני הדג מתחילה, חשבתי כאילו אני מת; ועם כל זה – את ה' יתברך זכרתי והתפללתי אליו:

ותבא אליך תפלתי – וכיוון שנשארתי כך חי במעי הדג, ידעתי שבאה אליך תפילתי:

אל היכל קדשך – הוא השמים, וכן נאמר: "בהיכל קדשו" (חבקוק ב, כ); "ה' בשמים הכין כסאו" (תהילים קג, יט). ועל דרך הזה נאמר: "ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים" (דהי"ב ל, כז):