רד"ק על יונה ב ז
<< | רד"ק על יונה • פרק ב' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
לקצבי הרים ירדתי – לסוֹף ההרים אשר בים, כלומר לעיקריהם, שהוא קרקע הים. וקצב וקץ אחד הוא. וכן תרגם יונתן, "לעיקרי טוריא נחתית":
הארץ בריחיה בעדי לעולם – מתחילה חשבתי שהארץ, שהיא היבשה, היו בריחיה בעדי, כלומר שהיתה בורחת בעדי שלא אצא אליה לעולם, שיהיה הים קברי. ואחרי שאני חי במעי הדג, ידעתי שהעלית משחת חיי, והשחת הוא הקבר, ואצא עוד אל היבשה:
ה' אלהי – ששפטת אותי בדין. ויונתן תקגם, "ארעא נגדת בתוקפהא" וגומר: